שינויים בהיבטים סוציולוגיים של
תיירות וניידות
בעוד שהדיגיטליזציה של החברה שלנו מרחיבה את מנעד המקומות והזמנים שבהם אנו פועלים, תיירות מהווה אמצעי נגיש ונפוץ למפגש ואינטראקציה עם התרבות והמורשת של "אחרים". באופן מסורתי, תיירות מסמנת מסע הרחק מהבית ומחיי היומיום, והמושג "נסיעות" טעון באסוציאציות של פעילות פנאי למעמד הבינוני. ואולם, בעידן של קפיטליזם עולמי וניידות מוגבר ת, מתפתחות משמעויות והשלכות חדשות לתיירות כמו גם ביטויים שונים של ניידות שאינם עונים בהכרח על הדימוי השגור של המושג "תיירות". בפנאל זה נדון בשינויים הללו ונאפיין כיצד הם מעצבים מחדש את יחסי התיירות עם הקהילה, הכלכלה והפוליטיקה. נעסוק בקשר שיש לתיירות/ניידות למגוון של הקשרים ותופעות סוציולגיים: החיבור בין תיירות לעבודה או נדל; האופן שבו תיירות/ניידות הופכת למופע של הסתרה או הצגת זהות לאומית או השת קקות לו מולדת; או הפוטנציאל של תיירות/ניידות לאתגר תפיסות סטטיות של מקום ותרבות.
יו"ר: מיכל הוס
ד"ר מיכל הוס היא פוסט-דוקטורנטית במרכז מינרבה לזכויות האדם, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרה עוסק בניתוח מאבקי תכנון ובנייה ציבוריים ביפו ותל אביב. הדוקטורט שלה במחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטת קיימברידג' התמקד בהתנגדות העירונית ובאקטיביזם של אוכלוסיות עקורות בתוך נופים טרנס-תרבותיים.
.jpg)
על ניידות ורגשות בהשקעות נדל"ן בחו"ל | הילה צבן
נהוג לחשוב על אנשים שמשקיעים בנדל"ן בחו"ל בהיבטים כלכליים, כמי שממקסמים את האפשרויות הכלכליות שלהם באמצעות השקעה משתלמת ומניבה. ואולם, חלק מהמשקיעים עושים זאת גם מסיבות תיירותיות: הרצון להחזיק בנכס שנ י (או יותר), שיוכלו להשתמש בו לחופשות, או מסיבות רגשיות הקשורות לחיבור שיש להם עם המדינה המסוימת שבה הם משקיעים. הרצאה זו מבקשת להתייחס לתפקיד שיש לתפוצות ולרגשות בהשקעה בנדל"ן בחו"ל, דרך שני מקרי בוחן שונים שחקרתי בשנים האחרונות. מקרה הבוחן הראשון הוא של יהודים בריטים שרכשו נכסים שניים בישראל. כפי שעלה מראיונות איתם, מדובר מבחינתם בהשקעה כלכלית משתלמת, אך כזו שיש משתלמות או נוחות ממנה. המטרה המרכזית שלהם ברכישת הנכס הייתה לקבל אחיזה פיזית ורגשית בישראל, מקום שהם רואים בו מולדת, מרכיב משמעותי בזהות שלהם, ושבו הם מבקשים לבלות את חופשותיהם ואולי גם את שנות הפרישה שלהם. מקרה הבוחן השני הוא של ישראלים-יהודים שרכשו נכסים בפולין. מהראיונות עלה להפתעתנו שלרוב המשקיעים היה קשר כלשהו לפולין: הם היו ילידי פולין, צאצאי יהודים-פולנים, נישאו לפולנים או שהכירו את המדינה במסגרת עבודה/נסיעה. ההשקעה הוסברה ככלכלית אך היבטים רגשיים שהובילו לבחירה דווקא בפולין כיעד להשקעה עלו באופן משמעותי ברוב הראיונות. חלק מהמרואיינים גם היו מעוניינים להשתמש בנכס כדי לבלות זמן בפולין ואף לעבור לגור בה. לאור זאת, ניתחנו את הפרקטיקה של רכישת נדל"ן מצדם כפרקטיקה סנטרומנטלית (סנטימנטלית-אינסטרומנטלית) של תפוצה אלקטיבית (מבחירה). ההרצאה מעלה אם כן את השאלה מדוע אנשים משקיעים בנדל"ן בחו"ל ומדגישה את המניעים הרגשיים והתיירותיים שעשויים להיות בהשקעה כזו ואת התפקיד המשמעותי שיש לתפוצות אתניות או אלקטיביות בהשקעות כאלה.
ד""ר הילה צבן היא מרצה בכירה וראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. היא סיימה דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בשנת 2014 .עם סיום הדוקטורט יצאה לפוסט-דוקטורט של חמש שנים באנגליה: ב- London of University, SOAS וב- of University Warwick .מחקריה עוסקים בהשפעה של הגירה פריבילגית ושל תיירות על המרחב האורבני, בסוגיות של ג'נטריפיקציה, אזרחות שכונתית, מורשת וזיכרון במרחב האורבני.
Bleisure ושילובים נוספים של תיירות ועבודה | נתן אוריאלי
המושג Bleisure) ראשי תיבות של leisure & business (מתייחס לחוויות של נוסעי עסקים המשלבים עבודה עם פעילויות פנאי ותיירות. מטבע לשוני זה לכד בשנים האחרונות את תשומת הלב של חברות ייעוץ עסקיות ושל חוקרים בעולם האקדמי. סקירת הספרות האקדמית בתחום התיירות מעידה שהדיון על הקשר שבין עבודה ותיירות מלווה את הסוציולוגיה של התיירות מראשית דרכה בשנות השבעים של המאה העשרים, ואף לפני כן. ההרצאה הנוכחית בוחנת את התפתחות הדיון האקדמי בסוגיה זו, מהנטייה המוקדמת להפריד בין תיירות ופנאי לעולם העבודה לתפיסה העכשווית שמתמקדת בהבנת הקשר שבין שני עולמות התוכן. הסקירה של הספרות הרלבנטית מתפרשת על מספר נושאים, כולל א) התייחסות לסוגים שונים של שילובים בין תיירות ועבודה, ב) מתן מענה לשאלות מתי, איפה ואיך מוקדשת הנסיעה העסקית לחוויות תיירותיות, ג) בחינה של חווית האותנטיות ביעד הביקור של הנוסע\ת העסקי\ת, ד) דיון על מקומן של חוויות תיירותיות בעיצוב הזיכרון של נוסעים עסקיים, ה) הצגת כיווני מחקר עתידי של החיבור בין תיירות, פנאי ועבודה.
.jpg)
פרופסור נתן אוריאלי מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות באוניברסיטת בן גוריון עוסק בסוגיות שונות בתחום הסוציולוגיה של התיירות תוך התמקדות בחוויות תיירותיות וניתוחן מהפרספקטיבות של מיקרו סוציולוגיה ופסיכולוגיה חברתית. בעשור האחרון הוא עוסק בחקר של תיירות היברידית המשלבת בין תיירות לתחומי חיים אחרים כגון עסקים משפחה, פוליטיקה וכדומה.
On-site animosity and national identity: Business travelers on stage | Orit Unger
התדמית הפוליטית המורכבת של מדינת ישראל ברחבי העולם חושפת תיירים ישראלים ובתוכם נוסעי עסקים לביקורת ולעיתים אף לגילויים של איבה מצד מקומיים, תופעה שמוגדרת במחקר הנוכחי כ animosity site-On . על רקע זה, המחקר בוחן את האופן שבו אנשי עסקים ישראלים נוטים להציג את זהותם הלאומית בעת המפגש עם עמיתים מקומיים במדינה בה הם מבקרים. במישור התיאורטי, המחקר נשען על הגישה הדרמטורגית של גופמן שבוחנת התנהגות בסיטואציות כסוג של משחק תפקידים בתיאטרון החיים. במישור האמפירי, המחקר מסתמך על ניתוח פרשני של 28 ראיונות עומק עם נשות ואנשי עסקים ישראלים שמתוקף עבודתם נדרשו למינימום של 10 נסיעות בינלאומיות בשנה. המחקר מציג טקסונומיה של ארבע אסטרטגיות שונות המבטאות את הנטייה להסתיר, להצניע, להציג, או להדגיש את הזהות הלאומית. הבחירה באסטרטגיה זו או אחרת עשויה לנבוע משיקולים עסקיים או פטריוטים, כמו גם מנסיבות המפגש, כגון המדינה שבה הוא מתרחש, המצב העכשווי של הסכסוך הישראלי-ערבי, הדינמיקה של האינטראקציה עם המקומיים וכדומה. בנוסף, ממצאי המחקר מעידים שלצד ההתמודדות עם התדמית הבעייתית של ישראל כמדינה כובשת, אנשי ונשות העסקים שבמחקר נוטים לעשות שימוש במיתוג הטכנולוגי של מדינת ישראל כאומת סטארט- אפ ומיתוגה התיאולוגי כ "ארץ הקודש" כנדבכים נוספים של הצגת הזהות הישראלית בחו"ל. המחקר הנוכחי מקדם את הספרות המחקרית שבוחנת את הממשק שבין איבה פוליטית לתיירות בכלל ולנסיעות לצרכי עסקים בפרט.
.jpg)
ד"ר אורית אונגר, מרצה במכללה האקדמית כנרת. מחקריה עוסקים בעיקר בתיירות העסקית וביחסי אורחים ומארחים תוך התמקדות בשילוב שבין תיירות ועבודה והמשמעויות השונות של ניהול אורח חיים 'היפר- מובילי
תיירות ככלי להנכחת זכרון טרנס תרבותי בברלין ובדרום תל אביב | מיכל הוס
ההרצאה תעסוק בשתי רשתות של סיורים רגליים עירוניים, ותמשיג אותם כאקטיביזם להנכחת זיכרון טרנס- ותי תרב עירוני. הראשונה היא רשת של סיורים רגליים בברלין, בהדרכת פליטים מסוריה ומעיראק, המשתמשים באנדרטאות מההיסטוריה הטראומטית המקומית כדי לבטא את הטראומות הנוכחיות שלהם. הרשת השנייה כוללת סיורי הליכה בשכונות דרום תל אביב, המשתמשים במרחב כדי להנכיח כרוניקה מתמשכת של הזנחה עירונית כפי שהיא נקשרת בסיפורם של מבקשי מקלט אפריקאים החיים בשכונות. על ידי ההתבוננות בהתערבויות הפוליטיות המובחנות הללו יחדיו, ההרצאה תקדם טיעון רחב יותר הנוגע לכוח של פליטים להשפיע על ולהרחיב את הזיכרון הציבורי של הערים בהן הם מתגוררים או מבקרים. להליכה יש משמעות כפולה להרצאה זו, כנושא מחקר וכשיטת מחקר המבוססת על אתנוגרפיה "בהליכה" שנערכה בין השנים 2020-2018 ,וכללה הצטרפות לעשרות סיורים ועריכת עשרות ראיונות עם מדריכי טיולים ומשתתפים. דרך מקרי הבוחן הללו, ההרצאה תדון הן בפוטנציאל והן במגבלות הטמונים בעירבוב בין תיירות ואקטיביזם במרחב העירוני. עם זאת, במקום להתוות חלוקה קפדנית בין פרקטיקות תיירות רשמיות המעצימות תפיסות לאומיות של מרחב וגבולות עירוניים על בסיס אתני ומעמדי לעומת סיורים פוליטיים שחותרים כנגדם, ההרצאה תדגים כיצד הניסיון לאתגר פרקטיקות תיירות רשמיות אינו יכול לחמוק מן המורכבות של יחסי הכוח המאפיינים את עולם התיירות והמרחב העירוני. ההרצאה תראה כי הסיורים הללו מציעים מתווה מוצלח לקידום תפיסה קוסמופוליטית של המרחב והזיכרון העירוני, אך גם מגלמים מתח בין הצהרה רב תרבותית לצרכנות של רב תרבותיות.
.jpg)
ד"ר מיכל הוס היא פוסט-דוקטורנטית במרכז מינרבה לזכויות האדם, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרה עוסק בניתוח מאבקי תכנון ובנייה ציבוריים ביפו ותל אביב. הדוקטורט שלה במחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטת קיימברידג' התמקד בהתנגדות העירונית ובאקטיביזם של אוכלוסיות עקורות בתוך נופים טרנס-תרבותיים.