top of page

שקיפות כפולה – מחשבות על עבודה שקופה בעקבות פרסום גיליון מיוחד בנושא "עבודות שקופות" בכתב העת סוציולוגיה ישראלית

על המושג עבודה שקופה כתבה ארלין קפלן־דניאלס כבר בשנת 1987, אך בישראל הוא לא זכה לדיון מחקרי וציבורי. פער זה והיעדר ההמשגה למגוון עצום של פעולות שנעשות בעיקר על ידי נשים, בישראל ובחברות רבות בעולם, ללא הכרה וללא תגמול – והשאיפה לשנות מצב זה – הם העומדים בבסיס פרויקט ""עבודות שקופות"", שראשיתו בקבוצת דיון שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים בשנים 2015–2016 בהובלתן של חנה הרצוג ונעמי חזן. הגיליון המיוחד שהוקדש לנושא בכתב העת סוציולוגיה ישראלית מציין אבן דרך חשובה, שהיא המשכו של פרויקט רחב זה על עבודות שקופות. הבחירה לערוך את הגיליון נבעה מרצוננו להפנות את מבטו של המחקר אל ביטוייה של זו במיקומים שונים בחברה הישראלית. המאמרים בגיליון עוסקים בהמשגות של עבודה שקופה, בקשרים ההדדיים והמורכבים בין עבודה שקופה לאופני ההמשגה שלה במדידה ובמדיניות, במופעיה השונים במרחב הציבורי, במרחב הפרטי וביניהם, ובמיוחד במגוון הרחב של מופעי העבודה השקופה בקבוצות שונות בחברה בישראל. מתוך המגוון הרחב של המאמרים בגיליון, במושב הנוכחי בחרנו לעסוק בעבודה שקופה בקרב נשים בקבוצות מוחלשות, שמה שמאפיין אותן הוא שקיפות כפולה, הן מבחינה חברתית-כלכלית והן מבחינת השקיפות במחקר הסוציולוגי. בתוך כך, המושב יעסוק בשאלות כמו מי קובע או קובעת את השקיפות? וכיצד שינויים חברתיים יכולים לערער הגדרות אלו? ננסה להתבונן גם במחשבה קדימה: מה מלמדים אותנו המחקרים הללו על המשגות הצומחות מנקודות מבט שונות ומהן השאלות החדשות העולות מהצטלבויות בין מיקומים חברתיים מגוונים לגבי מגדר, מחקר, ידע ושינוי חברתי. באופן ספציפי, המושב יורכב מארבע הרצאות ומדיון בהן, שתקיים אלכסדנרה קלב. הרצאתה של סיגל נגר רון ""מה שרואים מכאן לא רואים משם- מבט משולי שוק העבודה"" תעשה שימוש במושג עבודה שקופה ככלי אנליטי לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדה של אוכלוסייה בעלת שוליות מרובה שהמחקר האקדמי נוטה להתעלם מנשים מזרחיות, בעלות השכלה אקדמית, דור שלישי בערי הפיתוח בנגב. מהא כרכבי-סבאח תדבר על הקשר השקוף בן ביצוע העבודות השקופות לבין הפער המגדרי הקיים בחברה הפלסטינית בישראל. יהודית חסידה תעניק נראות ׳לשקיפות הכפולה׳ של עבודת הבית בקרב נשים חרדיות, הן בהקשר לריבוי משמעויות למושג ׳עבודות שקופות׳ והן דרך הצטלבות מיקומן החברתי של נשים חרדיות בישראל. ולבסוף, ניצה ברקוביץ ושלומית מנור יציגו כיווני חשיבה חדשים לבחינת היחסים בין עבודת הטיפול, שקיפות וניאו-ליברליזם, שהן פיתחו מאז כתיבת מאמרן, שהמתפרסם בגיליון המיוחד, ויעסקו בין השאר, בשאלות מפתח כגון: האם תשלום על עבודה שקופה הוא הדרך להפוך עבודה זו לבעלת ערך ומהן ההשלכות של כך על עבודת הטיפול ועל המדיניות הניאו-ליברלית.

יו"ריות: חנה הרצוג ועמית קפלן

חנה הרצוג, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב; עמית קפלן, בית הספר לממשל וחברה, המכללה האקדמית תל אביב יפו. עורכות-אורחות של הגיליון המיוחד בנושא עבודות שקופות בכתב העת סוציולוגיה ישראלית.

0004_ד_ר-עמית-קפלן-ביה_ס-לממשל-וחברה.jpg
חנה-scaled.jpg

מתדיינת: אלכסנדרה קלב

פרופ' אלכסנדקה קלב, ראשת החוג לסוציולוגית ואנתרופולוגית באוניברסיטת תל אביב. לשעבר עורכת כתב העת "סוציולוגיה ישראלית". 

cbc3e3_76b91cbf907346e5aebed3972f4a14c4_mv2.jpg

מה שרואים מכאן לא רואים משם - מבט משולי שוק העבודה |  סיגל נגר-רון

המחקר הנוכחי עוסק באוכלוסייה בעלת שוליות מרובה שהמחקר האקדמי נוטה להתעלם ממנה: נשים מזרחיות, בעלות השכלה אקדמית, דור שלישי בערי הפיתוח בנגב. מחקרים העוסקים בהשתתפות נשים בשוק העבודה מזהים את ההשכלה אקדמית כגורם מפתח להשתתפות בשוק העבודה בייחוד בעשורים האחרונים. למרות שתמונת מקרו זו נכונה היא איננה מדויקת. שכן  היא מתעלמת מאוכלוסיות שאינן מצליחות להמיר את ההשכלה האקדמית, שרכשו בעמל רב, בתעסוקה הולמת. העבודה הנוכחית מבקשת להפוך את האוכלוסייה השקופה הזו לנראית ונחקרת. על כן בחרתי לעשות שימוש במושג ""עבודה שקופה"" ככלי אנליטי לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השולי של נשים מזרחיות משכילות בשוק העבודה הדרומי. המחקר משלב בין שלושה תחומי ידע: הספרות הפמיניסטית אשר הציעה את המושג ""עבודה שקופה"" ככלי אנליטי לזיהוי מנגנונים מוסדיים דרכם מתרחש תהליך הדחיקה לשוליים של עובדים ועובדות, הספרות שזיהתה את השפעות הרפורמות הניאו-ליברליות על נשים והדגישה את הצורך בניתוח תהליכים מקומיים, והמחקר העוסק בקשר בין השכלת נשים והשתלבותן בשוק העבודה.  .במוקד העבודה הנוכחית מאמציהן המתמשכים של נשים מזרחיות החיות בעיירות הפיתוח לרכוש השכלה אקדמית, לזכות בתעסוקה הולמת ולהפוך לאזרחיות המפרנסות את עצמן ומשפחותיהן. העבודה מבוססת על שיטת מחקר מעורבת: סקר כמותני  (n= 592) וניתוח ראיונות עומק עם עשרים ושלוש נשים בעלות תואר ראשון במכללה האקדמית ספיר אשר גדלו וחיות היום בערי הפיתוח בנגב. הממצאים מלמדים כי הנשים משקיעות מאמצים פיזיים, מנטאליים, רגשיים וכספיים בכדי לרכוש השכלה אקדמית, שתהווה כרטיס כניסה ל""משרה מסודרת"" (משרה יציבה בשכר הוגן המאפשרת לשלב בין אימהות ועבודה מחוץ למשק הבית) ואמצעי למוביליות חברתית. אולם הממצאים מלמדים כי פעמים רבות מאמציהן אינם מניבים את הפירות המיוחלים. התרומה האמפירית של המאמר היא בחשיפת מנגנון שימור ההדרה הנחווית בהצטלבות בין אתנו-לאומיות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל. ואילו תרומתו התיאורטית היא בהצבעה על מרחב נוסף, שעד כה לא זוהה בספרות כמרחב בו מתקיימת עבודה שקופה - מרחב הלימודים האקדמיים וההכשרות המקצועיות. 

הורדה.jpeg

ד"ר סיגל נגר-רון, המחלקה ללימודים רב־תחומיים במדעי הרוח והחברה, המכללה האקדמית ספיר

השכלה, תעסוקה ומעמד כמסבירים את העבודות השקופות במשפחות הערביות-פלסטיניות בישראל |  מהא כרכבי סבאח

2020_11_11_074.jpg

חקר עבודות הבית ועבודות הטיפול, או מה שמוגדר כעבודות שקופות, קיבל תשומת לב מחקרית מיוחדת לאור התרחבות ההשכלה בקרב נשים והעלייה הניכרת בשיעורן בשוק העבודה. המחקר הסוציולוגי הרחב סביב הקשר בין קיומו המתמשך של הפער המגדרי בשוק העבודה ובין אופיין המגדרי של עבודות שקופות בבית נערך בעיקר במערב אירופה ובצפון אמריקה והצביע על כך שחלה ירידה ניכרת במספר השעות שנשים מקדישות לעבודות משק הבית, ובה בעת חלה עלייה מתונה בהיקף הזמן שגברים מקדישים לאותן עבודות. מעט ידע קיים אודות חברות בתהליכי שינוי חברתי וכלכלי ובו-זמנית שומרות על הסדרים פטריארכליים בהקשר של משפחה, מה שמותיר את הבנת הקשר בין ביצוע העבודות השקופות לבין הפער המגדרי הקיים באותן חברות לשקוף. מחקר זה ינסה למלא חסר זה ובוחן את המידה שבה השינוי במשאביהן האישיים של הנשים הערביות-פלסטיניות בישראל ואת דפוסי תעסוקתן אתגרו את חלוקת התפקידים המסורתית של מטלות הבית ועבודות הטיפול. ניתוח רגרסיה לוגיסטית הוחל על נתוני הסקרים החברתיים משנת 2009 ושנת 2019 כדי לבחון את הקשרים בין ההשכלה היחסית של בני הזוג, התעסוקה, השכר, ועמדותיהם של גברים ונשים ובין חלוקה שוויונית של מטלות הבית והטיפול בילדים, ואת השינויים שחלו בקשרים האלה לאורך זמן. המחקר הנוכחי גם הפנה את תשומת הלב למאפיינים ברמת משק הבית לאור ההתרחבות הבולטת של מעמד הביניים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל והעדויות המחקריות הקיימות להבדלים בין משקי הבית ממעמדות שונים, בהקשר של חלוקת העבודה הביתית ועבודות הטיפול. הממצאים מראים שיש עדיין הבדלים מגדריים בולטים בביצוע עבודות הבית, ומגמות השינוי לאורך זמן איטיות. עם זאת, נמצא שרמת ההשכלה האקדמית של נשים וגברים, הסטטוס התעסוקתי של האישה, ועמדות שוויוניות של גברים (יותר מאשר של נשים) לגבי תפקידים מגדריים בחברה — יכולים להבטיח ניהול שוויוני יותר של משק הבית. עדיין, ממצאי המחקר מובילים למסקנה שתהליכי השינוי החברתי הינן סלקטיביים ומתרחשים בעיקר בקרב הזוגות בעלי ההשכלה האקדמית ואלו שמשק הבית שלהם משתייך למעמד הגבוה מה שמותיר את רוב משקי הבית ללא שינוי משמעותי בחלוקת התפקידים הביתיים.

ד"ר מהא כרכבי סבאח, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המרכז הרב-תחומי לחקר משפחות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

גוונים של עבודה שקופה: תפיסות של עבודות הבית בקרב נשים חרדיות שהן מפרנסות יחידות |  יהודית חסידה

המחקר הנוכחי מבקש לבחון את תפיסתן של נשים חרדיות מפרנסות יחידות במשק הבית את הטיפול בבית ובמשפחה מתוך ׳שקיפות כפולה׳. השקיפות האחת מתבטאת במיקומה של אוכלוסייה זו בשדה המחקר ועל הידוע עליה בהקשרים של עבודת הבית ועבודה בשכר. השקיפות השנייה מתייחסת לעבודת הבית כפי שהיא נתפסת בעיני הנשים הללו. מרבית המחקרים העוסקים בהשתתפות בכוח העבודה או בעבודת הבית בקרב נשים חרדיות מתמקדים בהשכלה, בשכר, ובתפקידי מגדר. מעט מאד ידוע על תפיסתן של נשים חרדיות המצויות בעיסוקים תובעניים את עבודת הבית ועבודה בשכר. מחקר זה נשען על ראיונות עם נשים מהמגזר החרדי העובדות בתחום ההייטק ומהוות קבוצה קטנה וייחודית בקרב הנשים החרדיות. מתוך הראיונות עלו שלוש נקודות מבט מרכזיות: תיאורן את סדר יומן, תפיסתן את עבודתן בשכר ותפיסותיהן לגבי עתידן של בנותיהן. ממצאי המחקר מצביעים על מנעד של שקיפות בתפיסתן את עבודת הבית ועבודה בשכר ומעידים כי תפיסת עבודת הבית הינה קונפליקטואלית ומורכבת מאידיאולוגיה דתית והיגיון כלכלי ניאו - ליברלי. ככל שנשים אלו נשאבות להיגיון הכלכלי כך גדלה מידת שקיפותה של עבודת הבית בעיניהן וכן להיפך. מסקנות המחקר שופכות אור על המושג ׳עבודות שקופות׳ ועל אוכלוסייה המצויה בנקודת ההצטלבות בין מסורת למודרנה שבו ידה של המסורת חזקה יותר. אך חוזקה של מסורת זו חשוף להשלכות ארוכות טווח אשר עשוי לערער על מוסד המשפחה המסורתי ולהפחית את ערכן של עבודת הבית עד לשקופות לגמרי. שקיפות זו עשויה לעצב מחדש את תפיסת המשפחה המסורתית הן מבחינת גודלה והן מבחינת השתתפותם של גברים בכוח העבודה. תרומתו של מחקר זה בהענקת נראות ׳לשקיפות הכפולה׳ של עבודת הבית בקרב נשים חרדיות הן בתוספת ריבוי משמעויות למושג ׳עבודות שקופות׳ והן דרך הצטלבות מיקומן החברתי של נשים חרדיות בישראל. 

yehudit-hasida.jpg

ד"ר יהודית חסידה, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה בשלוחת מבח״ר, והתוכנית למגזר החרדי במכללה האקדמית הרצוג

עבודת הטיפול של הסבתות: האמנם עבודה שקופה? | ניצה ברקוביץ ושלומית מנור

במאמר שהתפרסם בקובץ, אנו טוענות שהניאו-ליברליזם, המצריך את עזרת הסבתות, מוסיף נדבך לחיזוק המשפחתיות וזו עוזרת לתיחזוק המדיניות הניאו-ליברלית ופוטרת את המדינה מהצורך בתמיכה במשפחות עם ילדים ומאפשרת לשוק העבודה להמשיך לדרוש שעות עבודה רבות יותר ומחויבות הולכת וגדלה. אנו הצענו לראות בעבודת הטיפול של הסבתות, העזרה שלהן לילדיהם הבוגרים, כהמשך עבודת האימהות והמשך העבודה השקופה. לכן, טענו, שיש לראות את העבודות השקופות כנמשכות לאורך החיים ומשתנות במהלכם, שכן עבודת הטיפול של הסבתות נעשית בתנאים אחרים ובהתאם למערכים שונים של ציפיות והגדרות תרבותיות. ואם מרחיבים את הגדרת המסגרת המשפחתית כך שתכלול גם את דור ההורים, נוכל לעמוד על יחסי התלות בין העבודה השקופה לבין העבודה הנראית. שכן, העבודה השקופה של הסבתות, תומכת ומאפשרת את העבודה הלא שקופה, העבודה בשכר, של הבנות שלהן ומהווה את אחד מאבני היסוד של הכלכלה הניאו ליברלית. בהרצאה הנוכחית בהסתמך על ניתוח (חופשי ולא שיטתי) של עיתונות, פרסומות, אתרי אינטרנט, הצעות חוק, ופסקי דין, נציג כיוון אחר לבחינת היחסים בין עבודת הטיפול, שקיפות וניאו-ליברליזם. ראשית נציע שהעבודה שקופה, נלקחת כמובנת מאליה, כל עוד היא קיימת, כל עוד ממשיכים לספק אותה. אך באופן פרדוקסלי, היא הופכת לנראית וחיוניותה מתבררת דווקא כאשר היא נעלמת. שנית, לאחרונה מאבדת עבודת הטיפול את השקיפות שלה תוך כדי תהליך של הסחרה (קומודיפיקציה). ההסחרה מתרחשת במספר אפיקים: הפיכת "סבתא" למותג בעל ערך כלכלי בשוק שירותי הטיפול "סבתא להשכרה"; צמיחת פלח שוק חדש של מוצרים שירותי פנאי המיועדים לבילוי זמן משותף של סבות.ים, ונכדות.ים; התגבשות הכרה בערך הכלכלי של עבודתן (פיצוי של חברות הביטוח על "אובדן שירותי סבתא"); וצעדים ראשונים (הצעות חוק) להכרה פורמלית בעבודת הטיפול שלהן כך שתוכלנה לשלב אותה עם עבודתן בשכר. ונסיים במספר תהיות: האם אמנם זו הדרך להפוך עבודה זו לבעלת ערך? האם אנו מקבלות את העקרון שרק מה שיש לו ערך כספי הינו בעל חשיבות? מה תהיה ההשלכות של תשלום (בצורה עקיפה או ישירה) על עבודת הטיפול ועל המדיניות הניאו-ליברלית?

s200_nitza.berkovitch.jpg

פרופ' ניצה ברקוביץ, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

ד"ר שלומית מנור, החוג לסוציולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי.

שלומית-מנור-צילום-גל-מנור.webp
bottom of page