top of page

שלום מעבר לגבולות הדמיון הליברלי: אקטיביזם, פוליטיקה ומחקר

המושב יעסוק בתפיסות וביוזמות שלום לא-ליברליות, בשינויים פרדיגמטיים בחקר השלום ובמהלכים מדיניים ופרשניים המאפשרים הסדרה חוצת השקפות עולם. בפאנל יוצגו מחקרים המבוססים על אתנוגרפיות שנערכו ביוזמות שלום אלטרנטיביות ל"מחנה השלום", ממצאים מתוך סקר דעת קהל ומחקר איכותני שבחנו תפיסות הוגנות ומוסריות לא-ליברלית בקרב הציבור היהודי בישראל ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני וניתוח של עבודת גישור מדיני בקרב מקבלי החלטות ואליטות פרשניות.

יו"ר: ניסים מזרחי

פרופ׳ ניסים מזרחי הוא חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא מכהן כעמית מחקר בכיר במכון ון ליר ועומד בראש תחום ׳אתגר החיים המשותפים'.

DSC5692-2-480x720.jpg

Peace and Liberal Misrecognition: Non-liberal Peace Initiatives in Israel-Palestine | Erica Weiss

EricaWeiss_2.jpg

In this lecture, I consider the way the as yet unrealized peace between Israelis and Palestinians has been conceptualized by Western scholarship and also by the elite Israeli peace camp. Their approach to reconciliation is liberal, in that it is secular, individualistic, looks to human rights discourse for its sense of justice and for a model for citizenship. The liberal peace culture is laden with social norms, values, and ethical demands, many of which are not necessarily inherent to “peace”, but rather related to the taken-for-granted liberal social expectations of the people who run these initiatives, and often of scholars who write about peace. By contrast, much of the Israeli and Palestinian population, are far more religious, culturally traditional and community oriented, experience a sacred connection to the land, and look to their religious traditions for their sense of justice and ideas about citizenship. They are, in other words, non-liberal subjects. These non-liberal groups are also beginning to re-envision peace through their own cultural, Middle Eastern, lens. Not only do liberal approaches differ from non-liberal ones, but they also misrepresent non-liberal approaches as both anachronistic and authoritarian. This misrecognition is not mal-intentioned, but its consequences are grave nonetheless. This paper suggests that in order for academia to make a substantial or meaningful contribution to the topics of peace and conflict resolution, it needs to do far more self-reflection on the ideological assumptions inherent in its current approach, so as not to reproduce Euro-centric models and concepts.

Dr. Erica Weiss, Department of Sociology & Anthropology, Tel Aviv University. Erica Weiss received her PhD in Anthropology in 2011 from Princeton University and joined the faculty of Tel Aviv University in 2013.  She specializes in anthropology of religion and the anthropology of ethics.  Her research focuses on intergroup relations and religious and ethnic diversity and coexistence.

שלום מעבר לגבולות המוסר הליברלי: המקרה של "צמצום הסכסוך" | כנרת שדה

מאז שנת 2019 זוכה רעיון צמצום הסכסוך לתהודה הולכת וגוברת בקרב ציבורים מגוונים בחברה בישראל, כמו גם בקרב פוליטיקאים חילונים ודתיים מן השמאל, הימין והמרכז הישראלי. ההצלחה של פעילי חברה אזרחית לקדם את הרעיון כי על ישראל לפעול להפחתת הסבל ולהגברת הרווחה הפלסטיניים על ידי שיפור התנאים החומריים בתחומים כמו עבודה, חשמל, מים, תקשורת, מעברי גבול ועוד אינה מובנת מאליה. והרי שלום עם הפלסטינים, ויתרה מכך – דאגה להם – אינם ניצבים בראש סדר העדיפויות של יהודים בישראל מזה שני עשורים לפחות, וודאי לא של הימין או של הציונות הדתית. בהרצאה זו אבקש לטעון כי מתן פשר להצלחה של צמצום הסכסוך אינו רק משימה בעלת עניין ציבורי אלא גם בעלת חשיבות מחקרית. ברוח מגמות עדכניות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של המוסר, אסתמך על המקרה של צמצום הסכסוך כדי לבחון את האופן שבו תפיסות מוסר מתחרות מתפקדות במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בפרט, אתאר ואנתח צורה של מוסריות לא-ליברלית, אותה אמשיג כ"פוליטיקה פרטיקולריסטית של הוגנות מוסרית" ואשווה בין הנחות היסוד שלה לאלה של המוסריות הליברלית המאומצת על ידי מחנה השלום המיינסטרימי בישראל, ויתרה מכך – על ידי פסיכולוגים חברתיים החוקרים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. על בסיס ממצאים מתוך מחקר שלוב-מתודות, הכולל סקר דעת קהל של הציבור היהודי בישראל ומגוון שיטות מחקר איכותניות, ביניהן ראיונות עם פעילים, ניתוח תוכן ותצפית משתתפת, אראה כיצד אימוץ הרגישויות של הסוציולוגיה של המוסר מאפשר להסביר את הצלחת הרעיון של צמצום הסכסוך, לצייר תמונה מורכבת של הזיקה בין מוסר לשלום ולפתוח אפיקים חדשים למחקר ולפעולה.

הורדה (1).jpeg

ד"ר כנרת שדה, אוניברסיטת תל אביב ומכון ון ליר. כנרת שדה היא סוציולוגית של התרבות וחוקרת של ליברליזם ומוסר בשדה החינוך ובחברה האזרחית בישראל. החל משנת 2022 היא משמשת כחונכת בתכנית המצטיינים של המדרשה הבינלאומית לתארים מתקדמים בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב וכעמיתת מחקר במסגרת תחום אתגר החיים המשותפים במכון ון ליר ובמכון שחרית.

מעבר לעשיית שלום ליברלית: התמרת סכסוכים חוצת השקפות עולם | עפר זלצברג

המאמצים המדיניים ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני על פי רוב התאפיינו בכך שהם גובשו לאור אידיאולוגיות ליברליות בלבד. ראוי לבחון את היתרונות והחסרונות של הנחות יסוד אלו, בפרט לאור התזוזה של שתי החברות, הישראלית והפלסטינית, מהגמוניה של השקפת עולם חילונית-ליברלית לעבר חברה בה נוכחות מספר השקפות עולם בעלות משקל אשר מתנגשות זו עם זו -- חילוניות ודתיות, ליברליות ושאינן ליברליות. לאור שיחות עם מקבלי החלטות ועם אליטות פרשניות של השקפות עולם שונות (כגון סופרים ומשוררים, רבנים ושייח'ים), ניתן להצביע על אסטרטגיה חלופית אשר מתמקדת בהתמרת סכסוכים באמצעות הכרה בדרכים שבהן השקפות עולם, וההתנגשויות ביניהן, עומדות בבסיס הסכסוך ומעצבות אותו. קיומה או העדרה של היכולת לעצב ולחולל הסכמות והסדרים אשר עולים בקנה אחד עם מספר השקפות עולם בו זמנית מסייע להסביר את הקשיים הניצבים בפני התמרת ויישוב סכסוכים בעת הזו.

עפר זלצברג, מכון הרברט קלמן להתמרת סכסוכים ואוניברסיטת טריניטי קולג' דבלין. עפר זלצברג הוא מגשר מדיני וחוקר סכסוכים אשר מנהל את תוכנית המזרח התיכון במכון הרברט קלמן להתמרת סכסוכים. הוא עמית אשר (Ussher) ללימודי דוקטורט באוניברסיטת טריניטי בדבלין ומנחה בבית מדרש דתי-חילוני העוסק בזיקות שבין המסורת היהודית לבין מאפייני הריבונות בעת מודרנית.

Ofer-Salzberg-1-e1592228061108 (2).jpg
bottom of page