אף שהסכמי אוסלו לא הובילו לעצמאות פלסטינית, הקמת הרשות הפלסטינית חוללה תהליכים ששינו את פני החברה בשטחים הכבושים. בהעדר ריבונות ורצף טריטוריאלי ובהינתן המשך השליטה הצבאית הישראלית, המגבלות המקיפות על פיתוח כלכלי, והתלות הקריטית בסיוע בינלאומי, הרש"פ לא יכלה להפוך על ראשו את המבנה הכלכלי שהתקיים לאורך 27 שנות הכיבוש שקדמו לכינונה. ואולם, הקמת המגזר הציבורי הממשלתי והפיכתו למעסיק הראשי במשק, וההשקעה המסיבית בפיתוח ההשכלה התיכונית והגבוהה שינו תוך פרק זמן קצר את מאפייני ההשכלה והתעסוקה בגדה וברצועה ופתחו ערוצים לניעות חברתית כלפי מעלה, אשר נשללו מתושבי שטחים אלה תחת משטר הכיבוש בשנים 1967-1994. ערוצים אלה היו לעמודי תווך בהתהוות מעמד בינוני חדש. בעוד השלכות תהליך אוסלו על הפרמטרים המבניים של הכלכלה הפלסטינית זכו לתשומת לב מחקרית נרחבת, העניין בתמורות שחלו במאפייני החברה ובהרכבה המעמדי נותר מצומצם. מחקרי, הבוחן את תרומת הרש"פ להתהוות מעמד בינוני בשנים 1994-2017, מבקש להשלים חסר זה. המחקר, שממצאים ממנו אציג בהרצאתי, מתחקה אחר יכולתה המשתנה של הרש"פ לקדם ניעות חברתית כלפי מעלה בתקופה הנסקרת דרך ייצור המוני של מקומות עבודה במגזר הציבורי, אוניברסליזציה של השכלה גבוהה, גיוס סגל ביורוקרטי ובטחוני משורות ההנהגה הוותיקה של התנועה הלאומית, והענקת ביטחון תעסוקתי וזכויות סוציאליות בסיסיות למועסקים במוסדותיה. הערכת התמורות המאקרו-חברתיות שמקורן במדיניות הרש"פ ותשומותיה מבוססת על ניתוח השוואתי של מקבצי נתונים סטטיסטיים נבחרים על מאפייני השכלה, כוח עבודה ותעסוקה בשטחים הכבושים בשנים 1997, 2007, ו-2017, הלקוחים מדוחות מפקדי האוכלוסין העוקבים שקיימה הלפמ"ס בשנים אלה. אייחד מקום מרכזי בהרצאה להסביר כיצד נפגעה התפתחות המעמד הבינוני מקריסת תהליך אוסלו והסתלקות ישראל מהתחייבותה לסיום הכיבוש: אעמוד על הירידה המתמשכת ביכולת הרש"פ לספק אופק תעסוקתי לרבבות הצעירים המגיעים לגיל עבודה מדי שנה, ובפרט על הצטמצמות סיכויי בוגרי אוניברסיטאות טריים להשתלב בתעסוקה פרופסיונלית, והיוותרות רוב הבוגרות מחוץ לכוח העבודה. אראה כי השכיחות הנמוכה של משקי בית בהם שני בני הזוג נושאי משרות והמשכורות הנמוכות תחמו את עיקר הניעות לשורות המעמד הבינוני הנמוך.

ד"ר מאיה רוזנפלד, האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית ספיר.