ציבוריות וזהות דיגיטלית
קהילת סוציולוגיה דיגיטלית
יו"ר: עומר קינן
ד"ר עומר קינן, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר קינן הוא בעל ניסיון מחקרי בעבודה עם מתודולוגיות דיגיטליות ובהוראה בתחומי מעורבות אזרחית בסביבות דיגיטליות.
לאומיות מותאמת אישית – סיפורו של הנווד הדיגיטלי הישראלי | שחר מנדלוביץ
כיצד באה לידי ביטוי לאומיות בעולם נאו-ליברלי, קוסמופוליטי והיפר מובילי? מחקר זה מבקש לתת מענה לשאלה זו. קהילת הנוודים הדיגיטליים מורכבת מאנשים שאימצו אורח חיים היפר-מובילי הנשען על עבודה דיגיטלית. במחקר זה אני טוענת כי נוודים דיגיטליים ישראלים מדגימים צורך בהשתייכות אקטיבית לקבוצת לאום קולקטיבית, על אף הבחירה באורח חיים קוסמופוליטי ונטישת גורמי שייכות טריטוריאליים ולאומיים. תהליך סובייקטיבי זה הוא תהליך של השתייכות לאומית אותו אני מכנה ״לאומיות מותאמת אישית״. לאומיות זו (1) מושתתת על אמצעים טכנולוגיים ומתווכת על ידם; (2) מותאמת לצרכיו האישיים של הפרט ונתונה לבחירתו; (3) נטולת מחויבות מוסדית ואזרחית למדינת הלאום. תהליך זה נשען על שני מאפיינים בולטים בחייהם של הנוודים הדיגיטליים – 1. הגדלת חופש הבחירה – אימוץ אורח חיים המבוסס על ערכים נאו-ליברליים בכל תחומי החיים, החל מנטישת מדינת הלאום ושייכות גיאוגרפית וכלה במאפייני העבודה והיחסים החברתיים. חופש זה נשען על אמצעים טכנולוגיים המאפשרים חיים פרגמנטיים הנתונים לבחירתו של הפרט בכל רגע נתון; 2. קבוצת פייסבוק ככלי להבניית זהות לאומית – הנוודים הדיגיטליים מכוננים את זהותם הלאומית והקולקטיבית באמצעות קהילה גלובלית וירטואלית-למחצה של נוודים דיגיטליים ישראלים. קהילה זו מקיימת פרקטיקות קהילתיות המשלבות בין הוירטואלי והפיזי. המקרה של הנווד הדיגיטלי הישראלי מדגים צורך בשייכות אקטיבית לזהות לאומית, במקביל לבחירה באורח חיים נאו-ליברלי וקוסמופוליטי המבקש להתעלות מגורמי שייכות טריטוריאליים. נטישת ההכרח הגיאוגרפי המשויך לזהות הלאומית והקולקטיבית מאפשר לפרט בחירה גדולה יותר באשר לעיצוב דמותו הלאומית. הטכנולוגיה המאפשרת קיומה של קבוצה וירטואלית לאומית מאפשרת לנווד להתעלות מעל מיקום גיאוגרפי לטובת היכולת להשתלב ברשתות חברתיות גלובליות מחד, ולחוות מקומיות-זמניות מאידך.
שחר מנדלוביץ, סטודנטית לתואר שלישי באוניברסיטת בר אילן, בהנחייתו של פרופ׳ אורי שורץ. אם לשתי בנות, מתגוררת בתל אביב. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בסוציולוגיה. מחקר התזה שלי עסק בנוודות דיגיטלית וזהות לאומית קולקטיבית.
רשתות חברתיות דיגיטליות כמופע של זהות או מופע של קשרים? השלכות על מאפייני סולידריות קולקטיבית | דני קפלן
מה ניתן ללמוד מאינטראקציות במדיה חברתית על תהליכי בנייה של סולידריות? רשתות חברתיות דיגיטליות מאירות על האופן שקשרים בין משתמשים הם סוג של מופע (performance) שיש לו השלכות על המרחב הציבורי. ספרות המחקר המסורתית נוטה לחשוב על מופע במונחים של אירוע ציבורי ולא במונחים של רשת. המופע הציבורי מקושר לרוב עם הבניה ואשרור של זהות משותפת יותר מאשר עם הבניה של קשר חברתי. התייחסות לרשת חברתית כמופע של קשרים בין-אישיים וקולקטיבים משנה תמונה זו. ההרצאה פורסת טיפולוגיה תיאורטית של ארבעה סוגי מופע: הצגת העצמי (בהתאם לגישת גופמן), הצגת ערכים משותפים באירוע ציבורי (בהתאם לגישת אלכסנדר), הצגה של קשרי חברות והצגה של שותפות קבוצתית לדבר עברה. ניתן למפות את סוג המופעים על פני שני צירים אנליטיים: ציר של מיקוד אינדיבידואלי מול קולקטיבי וציר של מיקוד בזהות או מיקוד בקשרים. ארבעת המופעים יודגמו על מגוון סוגי אינטראקציות חברתיות בפייסבוק ובטוויטר ותוך התייחסות למאפיינים של הפלטפורמות הדיגיטליות. אטען שבעוד שמופעים של הצגת העצמי והצגת ערכים משותפים מדגישים שאלות של זהות (אישית או קולקטיבית) שני המופעים המדגישים קשרי חברות או שותפות קבוצתית מאפשרים ניתוח יותר מפורש של תהליכי כינון סולידריות. הרשת החברתית משולה למופע בתיאטרון עגול שבו הקהל צופה לא רק ביחסים שבין השחקנים אלא גם בתגובות של יתר הקהל שמסביבו. לכן קהל הצופים הוא תמיד צד שלישי באינטראקציה שבין שני משתתפים ברשת. בהשראת רעיונות של זימל לגבי המעבר מדיאדה לטריאדה אנתח כיצד מנגנונים של "אינטימיות פומבית" מפעילים תהליכי הדרה והכלה ביחס לקהל כצד שלישי וכיצד מנגנונים אלו מייצרים סולידריות של קהילת סוד קולקטיבית וחוויה של שותפות לדבר עברה.
פרופ' דני קפלן, מנהל שותף במרכז לסוציולוגיה תרבותית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה וראש המרכז ללימודי גבריות באוניברסיטת בר אילן. הוא חוקר סולידריות, מועדונים חברתיים ומדיה חברתית וכן גבריות חדשה ואבהות.
User-Generated Accountability: Public Engagement with Automated Algorithmic Governance on YouTube | Blake Hallinan
From the personalized home page to the order of search results, algorithms are inescapable on YouTube. However, details about the back-end operations of the platform are scarce, constrained by technical challenges and economic incentives, and compounded by the power differential between platforms and users. Unsatisfied, creators have begun to seek accountability through other means, deploying their skills, audiences, and situated knowledge to investigate the platform’s operations. These creators transform algorithmic audits into a genre of user-generated content that combines industry lore with methods of systematic testing to explain how recommendation and moderation work, and why the public should care. Accordingly, we ask how do algorithmic audit videos position YouTube algorithms as matters of public concern for both creators and audiences? To answer this question, we conducted a grounded analysis of algorithmic audit videos, focusing on their epistemological, normative, and pragmatic components. We created a corpus of videos through targeted searches on the platform, as well as adding any videos mentioned in journalistic coverage of YouTube controversies. Our findings reveal that audit videos perform an agenda-setting function for how audiences understand, relate, and respond to YouTube's algorithms. YouTubers combine strategies from labor activism, academic research, and investigative journalism to identify discriminatory practices, call for their redress, and respond to the limitations of official, top-down mechanisms of accountability. Theoretically, we develop the concept of user-generated accountability, which draws attention to how the public can and does engage with the politics of platforms beyond individualized adjustments or the pursuit of commerical optimization. Methodologically, we demonstrate the importance of considering content creators as political actors that promote both particular algorithmic imaginaries and techniques of algorithmic literacy. Finally, on an empirical level, we identify popular concerns around algorithmic governance on YouTube and affirm the need for human-machine collaboration in the automation of platform governance.
Dr. Blake Hallinan, Postdoctoral researcher and senior lecturer in the Department of Communication and Journalism, The Hebrew University of Jerusalem.
הירארכיות תרבותיות דיגטליות: השפעת המרחב המקוון על הירארכיות וסכמות תרבותיות | טל פדר
הבדלים בצריכת תרבות קשורים למאפיינים אישיים כגון מעמד, סטטוס, אתניות וכו' וקשורים זה בזה בצורות היוצרות מגוון של סגנונות חיים. סגנונות חיים אלו משקפים דפוסים של אי-שיוויון חברתי שבאים לידי ביטוי במערך של היררכיות אסתטיות תרבותיות, כמו ההבחנה בין תרבות "גבוהה" ל"פופולרית". בתהליך הדדי, אותן היררכיות תרבותיות גם נוטלות חלק במנגנוני שעתוק האי-שוויון החברתי. בעשורים האחרונים התפשטו באופן הדרגתי אמצעים דיגיטליים לייצור וצריכת תרבות, שהסירו חלק מחסמי הנגישות הקשורים לצריכת תרבות תוך יצירת חסמים חדשים במרחב המקוון. להתפתחות של אמצעי הייצור וההפצה הדיגיטליים יש פוטנציאל לגרום לגיוון טעמים תרבותיים והסרה של חסמי צריכה ולהוביל לשינוי הרכב הקהלים ויצירת דפוסי צריכה חדשים. הסידור מחדש של יחסי הגומלין בין מוצרי תרבות מאתגר את ההירראכיות האסתטיות המוכרות ומעצב מחדש סכמות תרבותיות ואת ההיגיון של אבחנות תרבותיות העומדות בבסיס דפוסי הצריכה. עקב מגיפת הקורונה, בה צריכת אמנות באופן פיסי הפכה לבלתי אפשרית, חלה פנייה גוברת של צרכנים ויוצרי תרבות לערוצי פעולה מקוונים שהובילה להגברת רמות הצריכה התרבותית המקוונת ופתחה לקהלים חדשים את האפשרויות של מעורבות תרבותית מרחוק. על רקע זה נוצר גל של 'אופטימיות דיגיטלית' שראה בצריכה תרבותית מקוונת תרופת פלא לדפוסי אי-השיוויון שאפיינו את הצריכה התרבותית הפיסית וראה במגיפה גורם מאיץ של מגמות עתידיות בשדה התרבות. במאמר זה אנו שואלים כיצד השפיע המעבר לצריכה מקוונת בלעדית על דפוסי צריכת התרבות בתקופת הקורונה וכיצד הם שונים מדפוסי הצריכה הפיסית והמקוונת שלפני המגיפה, בהתייחס לפרופיל הצרכנים ולהיררכיות ויחסי הגומלין בין מוצרים ופעילויות תרבותיות. אנו משתמשים בנתונים מסקר Cultural Participation Monitor שנערך במספר גלים במהלך מגיפת הקורונה עם מדגמים מייצגים של אוכלוסיית בריטניה. מבנה נתונים זה מאפשר לנו להשוות בין צריכה פיסית ומקוונת ובין שתי נקודות הזמן של לפני ובמהלך המגיפה. אנו משתמשים בmultiple correspondence models כדי לחקור את ההבדלים ביחסי הגומלין ובמבנה ההיררכי של פריטי צריכה תרבותית בין נקודות הזמן השונות ובcorrelational class analysis לזיהוי שינויים בסכמות התרבותיות העומדות בבסיס מבנה הצריכה התרבותית.
.jpeg)
ד״ר טל פדר הוא עמית פוסט דוקטורט בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון עירוני, טכניון מכון טכנולוגי לישראל. מחקרו הנוכחי עוסק בצדק תרבותי ואי-שוויון תרבותי מפרספקטיבה מרחבית. קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת חיפה בתוכנית משולבת עם אוניברסיטת הומבולדט, ברלין. היה עמית פוסט–דוקטורט באוניברסיטת אינדיאנה במלגת ISF ובאוניברסיטת שפילד. מאמרו "Normative Justifications for Public Arts Funding" שהתפרסם בכתב העת Socio-Economic Review זכה בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית ב-2019.