במדעי החיים הסיקו מכבר, שיחסי הגומלין בין בריאות האדם לבין איכות (או זיהום) הסביבה הם יחסים קריטיים ורבי השפעה על החברה האנושית. מסקנה זאת התעצבה לאור התפתחות רבה שחלה בעשורים האחרונים בהבנת הממשקים שבין גורמי סיכון סביבתיים לבין מחלות ובריאות. גורמי סיכון סביבתיים שונים - כגון זיהום אוויר, עישון, כימיקלים בחקלאות, במזון ובמוצרי צריכה – נמצאו בעלי קשר מובהק לתחלואה, לתמותה ולהתנהגות בריאות וחולי בישראל ובעולם. למרות הסכמה גורפת זו, יחסי הגומלין שבין בריאות לסביבה אינם מדוברים דיים, אינם נחקרים דיים ולא נמצאים בחזית השיח במדעי החברה בכלל, ובשיח הסוציולוגי בפרט. עדות לכך ניתן למצוא, למשל, בניתוח של נושאי מפתח בתחום הסוציולוגיה הסביבתית, שם נושא הבריאות ואיכות החיים היה ממוקם שישי מהסוף ברשימה של 25 נושאים (Bohr & Dunlap, 2018). חשיבות הקשרים בין בריאות וסביבה והשלכותיהם מצביעים על צורך בפיתוח המשגה תיאורטית בתחום זה, ופיתוח מרחב שיאפשר לחוקרים המעוניינים במחקר ובחשיבה אינטרדיסציפלינרית בשדה הסוציולוגי הישראלי, שרק בעשור האחרון החל במסגרתו דיון בפרדיגמה החברתית-סביבתית (גוטקובסקי, גרוסגליק ושני, 2017). בחודש מאי 2023 עומד להתפרסם בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית" גיליון מיוחד, פרי שיתוף פעולה ייחודי בין חוקרות וחוקרים משתי קהילות באגודה הסוציולוגית הישראלית – קהילת סביבה וחברה וקהילת בריאות ורפואה. לקראת יציאת הגיליון, מבקשות שתי הקהילות לקיים שיח רחב באגודה הסוציולוגית אודות היבטי תיאוריה, מחקר ומדיניות ביחסי בריאות וסביבה. במסגרת המושב נבקש לדון בתרומתה של הסוציולוגיה לחקר הקשר שבין תחומי הבריאות והסביבה (כולל משבר האקלים); הצורך בפיתוח שפה מוסכמת ואחידה; הצורך בהתאמת תיאוריות מצפון אמריקה לקונטקסט הישראלי; חשיבות המבט האינטרדיסציפלינרי בלימוד הקשר שבין סוציולוגיה, סביבה ורפואה, ובקידום הקשרים בין מחקר מדעי ועיצוב מדיניות בתחום. את השיח הזה נקיים באמצעות שלושה מרחבים: (1) הרצאות קצרות על מאמרי הגיליון המיוחד; (2) הצגת הקשר למדיניות בריאות-סביבה-חברה; (3) העלאת כיווני מחשבה תיאורטיים המשותפים למחקרים בתחום זה.