סוגיות עכשוויות בהגירה לישראל: מושב לציון עשור לכתב-עת הגירה
במסגרת המושב נציין עשור להקמתו של כתב-עת הגירה. הגירה הוא כתב עת אקדמי שפיט העוסק בהיבטיה השונים של תופעת ההגירה, הרואה אור בחסות קהילת הגירה ודמוגרפיה של האגודה הסוציולוגית הישראלית ובמימון מרכז אקדמי רופין והמכון להגירה ושילוב חברתי. המושב יתחלק לשני חלקים: בחלק הראשון נתייחס לתרומת כתב העת בתחום המחקר וההוראה. בחלק השני פאנל של חוקרים יתייחסו לסוגיות עכשוויות בנושא הגירה לישראל.
יו"ר: רבקה רייכמן
פרופ' רבקה רייכמן, עורכת ראשית כתב העת "הגירה".
מבט ישראלי רב-תחומי על הגירה ומהגרים בעשור הראשון של כתב-העת "הגירה" | ריטה סבר
"הגירה" הוא כתב-עת שפיט, רב-לשוני ורב-תחומי העוסק בהיבטיה השונים של תופעת ההגירה ורואה אור בחסות הסקציה להגירה ודמוגרפיה של האגודה הסוציולוגית הישראלית ובמימון מרכז אקדמי רופין. מופיעים בו מאמרים במנעד רחב של תחומים, כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך, שירה, דמוגרפיה, כלכלה, מדעי המדינה, עבודה סוציאלית, היסטוריה, משפט, חקר מדיניות ועוד. בעשור הראשון לקיומו ראו אור ב"הגירה" 12 גיליונות, מחציתם גיליונות כלליים ומחציתם גיליונות שהוקדשו לנושא ספציפי. ניתוח-תוכן של מכלול המאמרים שהופיעו בהם העלה כי מרכז הכובד של כתב העת הוא ישראל וההגירה אליה –של מהגרים אתניים, הנחשבים ל"עולים" (על פי חוק השבות) מצד אחד, ושל מהגרים "לא-אתניים" מצד שני. בצד העיסוק בהגירת קבע יש בו גם התייחסות להגירה זמנית (תיירים, מהגרי עבודה), וכן התייחסות לפליטים ולמצבם הפגיע של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. בהרצאה אציג כמה נושאים עיקריים שבלטו במהלך העשור : 1. זהות ושייכות של מהגרים: אצל רובם ככולם מדובר בזהויות דינמיות, מורכבות, היברידיות, טרנס-לאומיות וכד'. 2. ממשקים של הגירה עם חינוך: א) ההשלכות של הגירה על חינוך, ב) השימוש בסוג ספציפי של הגירה זמנית - תיירות - להשגת מטרות חינוכיות. 3. עולים/מהגרים מאחת משתי קבוצות מוצא ספציפיות: בריה"מ לשעבר או אתיופיה. המאמרים נוגעים בהיבטים שונים של חייהם: במשפחה, בחינוך, בעמדות, בבני/ות דור וחצי, במדיניות כלפיהם, במשאבים העומדים לרשותם, בחגיגות וטכסים ועוד. 4. מהגרים "לא אתניים": פליטים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה. העיסוק בהם הוא חלק משיח מורכב על הגירה מרצון ושלא מרצון העומד על סדר היום העולמי, מהווה אתגר הן למדינות הן לקהילות מקומיות ויש לו הסתעפויות בתחומים שונים. 5. מדיניות כלפי הגירה ומהגרים: דיונים כלליים בסוגיות של מדיניות הגירה; מדיניות קליטת עולים בישראל; והמדיניות הישראלית כלפי מהגרים "לא אתניים". נושאים נוספים, פחות בולטים, שעלו בניתוחים ולא יוצגו בהרצאה זו, הם: דורות בהגירה (דור ראשון/ שני/ דור וחצי); השתלבות בארץ היעד; משפחה; מגדר; הגירה ומדיה; הגירה וספורט; לשון/שפה; תפיסות/עמדות של ועל מהגרים ; הגירה פנימית/חיצונית; שירה/משוררים; מתחים, איומים וקונפליקטים; ועוד.
ד''ר ריטה סבר היא בעלת PhD מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפסיכולוגיה חברתית קוגניטיבית , חוקרת בכירה במכון NCJW ומורה בכירה ( בגימלאות) בביה"ס לחינוך של האוניברסיטה העברית. מזה שנים רבות עוסקת במחקר, כתיבה והוראה בתחומי הגירה, עליה וקליטה, הדרה ואי שוויון , ריבוי תרבויות, ניהול שונות תרבותית וחינוך רב-תרבותי. כיום יו"ר האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (אפי), חברה בצוות מדיניות חינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ויועצת עצמאית לגופים שונים במגזר השלישי והראשון. חברת מערכת כתב-העת הישראלי המקוון "הגירה" מיום הווסדו ועד היום.
הגירה לישראל במסגרת חוק השבות (עלייה): מה אנחנו יודעים, מה אנחנו מבינים | סרג'ו דלה-פרגולה
המרכיב היהודי של ההגירה לישראל (המכונה באופן פיגורטיבי בעברית עלייה) נחשב לרוב כמקרה של הגירה אתנית חוזרת, כלומר תנועה של אנשים המזוהים בעיקר עם קבוצה אתנית-דתית נתונה, אל מקום שנתפס כמולדתם הטבעית (או מדינת הליבה). מאמר זה בוחן את ממדי ההגירה, מדינות המוצא והגורמים המשפיעים העיקריים במהלך התקופה 1991 עד 2019. אני חוקר 16 מדינות מוצא הכוללות את כל הקהילות העיקריות של הפזורה היהודית, ואת המקור של למעלה משני שלישים מסך העלייה לישראל במהלך אותן שנים. ההנחה המקובלת היא שההגירה לישראל מוסברת על ידי גורמים אתנו-דתיים רעיוניים הקשורים למשיכה האידיאולוגית-תרבותית של ישראל, ועל ידי גורמי דחיפה תרבותיים-פוליטיים כמו אנטישמיות במדינות המוצא. לעומת זאת, אני מעריך עד כמה גורמי דחיפה ואחיזה סוציו-כלכליים במדינות המוצא, לרבות רמות אבטלה, וגם שינויים תקופתיים בעוצמתם של גורמי המשיכה או ההדחה הסוציו-כלכליים בישראל עצמה עשויים לספק הסבר עצמאי והגיוני לתדירות השנתית המשתנה של ההגירה מכל מדינה ומדינה.
פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה, פרופסור אמריטוס לדמוגרפיה וחקר הקהילות היהודיות בעולם ולשעבר ראש המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן באוניברסיטה העברית בירושלים. מחבר או עורך של מספר רב של ספרים ומאמרים על האוכלוסייה היהודית, הגירה וסוגיות דמוגרפיות וחברתיות במדינת ישראל ובתפוצות. היה מרצה אורח ביותר מ-100 אוניברסיטאות בחמש יבשות. יו"ר ועדת הסקר החברתי בלמ"ס. פרס סקלאר בחקר מדעי החברה על יהודים (1999) ופרס לנדאו לדמוגרפיה והגירה (2013). חבר הוועדה לחסידי אומות העולם ביד ושם.
Immigrants’ Characteristics and Legitimation of economic discrimination: Results from multifactorial survey experiment | Anastasia Gorodzeisky, Moshe Semyonov, Rebeca Raijman and Thomas Hinz
We use a multifactorial survey experiment to examine the extent to which the public legitimize wage-gaps between immigrants and comparable non-immigrant workers (employed in identical jobs) and whether legitimation of wage discrimination against immigrants is associated with characteristics of the immigrants. The six immigrants’ characteristics (i.e. gender, continent of birth, education, religion, level of religiosity, and reason for migration) that were included in the study produced a fractionalized sample of 252 vignettes (organized in in 42 decks of 6 vignettes each). There were randomly presented to a representative sample of the Jewish populations in Israel (N=600). Analysis of the data reveals that justification of wage discrimination against immigrants is widely spread and is influenced by immigrants’ characteristics, being most pronounced (even extreme) in the case of clearly defined ‘outgroup’ populations (Muslims and Christians, asylum seekers and labor migrants) and least pronounced in the case of immigrants belonging to the dominant ‘in-group’ population (Jews and repatriates). Likewise, legitimation of wage discrimination tends to increase with respondents’ levels of prejudice, fear of cultural change and economic threat. The findings and their meaning are discussed in light of theories on economic discrimination.
Professor Anastasia Gorodzeisky is currently the head of the International M.A. program in Migration Studies and a faculty member in the Department of Sociology and Anthropology at Tel Aviv University, Israel. Gorodzeisky’s main research interests lie in the areas of global migration and immigrant incorporation; cross-national comparative sociology, public attitudes towards immigrants and immigration; and politics of knowledge.
.png)
Moshe Semyonov is Professor Emeritus at Tel Aviv University and at the University of Illinois at Chicago. His research interest lies in the areas of international migration, causes and consequences of immigration, comparative stratification and labor market inequality. Semyonov’s research was published in the form of books and journal articles.
Rebeca Raijman is Professor Emeritus in the Department of Sociology and Anthropology at the University of Haifa, Israel. She has conducted a comprehensive research regarding the emergence on new (migrant) ethnic minorities in Israel, the socio-political organization of undocumented migrant communities and the politics and policy of labor migration in Israel (including the policy of state, local governments and non-governmental organizations). She has published several articles on the topic of ethnic entrepreneurship, labor market outcomes of Jewish immigrants to Israel, non-Jewish and non-Palestinian labor migration in Israel, and public attitudes towards migrants and minorities in Israel and Europe. She is the Editor in chief of the journal HAGIRA.
Thomas Hinz is Professor of Sociology with a specific focus on Survey Methodology at the University of Konstanz (Germany). His substantive research interests cover social inequality, labor market, and discrimination. He contributed to survey methodology in the area of survey experiments. ‘Factorial Survey Experiments’, co-authored by Katrin Auspurg, was published by Sage in the Series on Quantitative Applications in the Social Sciences. Further substantive and methodological research appeared in venues such as American Sociological Review, Journal of Ethnic and Migration Studies, Journal of Marriage and the Family, Field Methods.
שיבה של מבקשי מקלט לארצם: המקרה של דרום סודנים בישראל | גליה צבר
בהרצאה זו אבקש לחלוק תובנות ממחקר איכותני שהתקיים בדרום סודאן ובחן את חוויית השיבה לדרום סודאן של מבקשי מקלט שחיו בישראל. בין השנים 2005-2013 הגיעו לישראל דרך הגבול עם מצרים כ־64,000 מבקשי מקלט מאריתראה וסודאן (מדארפור ומדרום סודאן). מרגע כניסתם לישראל נאבקו מבקשי המקלט על הכרה בהיותם פליטים, על אמצעי קיום, כולל עבודה וזכויותיהם כעובדים. ב2011, עם הקמתה של מדינת דרום סודאן העצמאית, לאחר הסיום הרשמי של מלחמת האזרחים בין צפון סודאן (חרטום) לדרומה וכינונם של יחסים דיפלומטים מלאים בין ישראל לדרום סודאן, החלה מדינת ישראל לעודד ולתמרץ דרום סודאנים לשוב לביתם. למרות אי־היציבות, האלימות והבריחה המסיבית מהמדינה החדשה, ביטלה מדינת ישראל ב־2012 את ההגנה הזמנית שניתנה לאזרחי דרום סודאן, והחלה לפעול להחזרתם למדינה החדשה. הנימוק הרשמי להחלטה היה שהקמת דרום סודאן מציינת את סיומה של מלחמת האזרחים, ולכן אין עילה להישארותם בישראל. בשנים 2010–2014 עזבו את ישראל כ־5,000 סודאנים, וההערכה היא שכ 1,200 מתוכם הגיעו לדרום סודאן. בשנת 2012 יצאת¬י לדרום סודאן להתחקות אחר חוויית השיבה של אלו שחזרו מיוזמתם רגע לפני החלת הגירוש. במיוחד רציתי להבין עם איזה הון תרבותי שבו, אילו שינויים חלו בהשקפת עולמם האישית והפוליטית, ומה הן התובנות שלהם לגבי מדינת ישראל והחברה הישראלית. המחקר התבצע בשיטת המחקר האיכותנית, תוך שימוש בשני כלים מרכזיים לאיסוף מידע: ראיונות עומק ותצפיות משתתפות. בסך הכול ערכתי 46 ראיונות עומק, מתוכם 34 ראיונות עם נשים וגברים שחיו בישראל, ו־12 ראיונות עם כאלו שחזרו ממדינות אחרות, וכן ראיונות עם פקידי ממשל, אנשי מערכת החינוך והבריאות, סוחרים ואחרים. נסיעת מחקר זו הייתה אמורה להיות הראשונה מני רבות, אך בשל התחדשות הלחימה והבריחה ההמונית מהמדינה, לא יכולתי להמשיך במחקר. לפיכך, התובנות שיובאו בהרצאה הן בגדר תחילתו של המחקר ולא אחריתו. הזמן שחלף מאפשר מבט נוסף על התופעה, ומדברי השבים אפשר ללמוד על האופן שבו הם תופסים את ישראל ואת יחסי ישראל ואפריקה – נקודת מבט שנותרה עלומה ברוב המחקרים העוסקים ביחסים אלו.
פרופ' גליה צבר היא חוקרת הגירה ואפריקה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בתחומים הקשורים ליבשת אפריקה ולאנשיה, ובכלל זה יהודי אתיופיה (באתיופיה ובישראל), הגירה בינלאומית בדגש על מהגרי עבודה ופליטים מאפריקה, יחסי דת ומדינה באפריקה ונצרות אפריקאית. במשך השנים פרסמה חמישה ספרים, שלושה קובצי מאמרים ערוכים וכשישים מאמרים בבימות שפיטות. בשנים1999 –2014 שימשה ראשת התוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה, עמדה בראש הפורום ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב וכיהנה כראש היחידה ללימודי אפריקה במרכז דניאל אברהם. בשנים 2015–2021 כיהנה כנשיאת המרכז האקדמי רופין. במקביל לעבודתה המדעית היא פעילה בזירה הציבורית כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לקהלים חדשים וליצור חיבורים בין האקדמיה לחלקים נרחבים יותר בחברה הישראלית. פעלה כחוקרת וכאקטיביסטית בארגונים לשינוי חברתי וכן יצרה מסגרות העשרה המיועדות לפעילים חברתיים מהפריפריה החברתית כלכלית. במשך השנים הייתה חברת הנהלה בארגונים אזרחיים שונים הפועלים לקידום אוכלוסיות מוחלשות. על פעילותה המשלבת מדע ועשייה חברתית העניק לה הדלאי לאמה בשנת 2009 פרס הוקרה.
תהליך קבלת ההחלטה להגר בקרב עולים-פליטים מאוקראינה | קארין אמית
המחקר הנוכחי בוחן את תהליך קבלת ההחלטה להגר של פליטים, תהליך אשר לא זכה להתייחסות מספקת בספרות ההגירה. תהליך קבלת ההחלטה להגר נבחן בעיקר בקרב מהגרים מתוך בחירה (מהגרים כלכליים) והמחקרים המעטים הבוחנים תהליך זה בקרב פליטים מתמקדים ב"מסע" עצמו שעוברים הפליטים במעבר מארץ המוצא לארץ היעד Ben Ezer & Zetter, 2015)) ובגורמים המשפיעים על ההחלטה לצאת למסע זה ;Kuschminder, 2017) Balinchenko, 2021), המחקר הנוכחי מתמקד בפליטים מאוקראינה שהגיעו לישראל לאחר פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה ומנסה להציג את מורכבותו של התהליך על שלביו השונים, את מכלול הגורמים שהביאו להחלטה להגר דווקא לישראל תוך בחינת סוגיית הזהות והשייכות לארץ המוצא ולארץ היעד. במסגרת המחקר בוצעו 20 ראיונות חצי מובנים עם עולים-פליטים מאוקראינה שלאחר הגעתם לארץ שוכנו במלונות קליטה. ניתוח הממצאים מצביע על מספר תימות מרכזיות. למרות האזהרות המוקדמות, המלחמה התקבלה בהפתעה גמורה והובילה לעזיבה מהירה ולא מתוכננת. עם זאת, המרואיינים כן בצעו בדיקות זכאות לעלייה לישראל עוד לפני פרוץ המלחמה ואף אספו מידע מארגונים יהודיים וישראלים. לארגונים אלו, אשר נציגיהם ליוו את הפליטים בתהליך הבריחה ובמרכזי המקלט בארצות הסמוכות לאוקראינה, היה משקל בהחלטה להגר דווקא לישראל. על פי עדויות הפליטים, תחושות הקבלה ו"הביתיות" להן הם זכו בתוך הכאוס שאפיין את מסע הבריחה תרמו לחיזוק החלטה זו. בחינת תהליך ההחלטה להגר מציפה סוגיות הקשורות לזהות ולשייכות של הפליטים ליהדות ולישראל, לאוקראינה ואף לרוסיה. מעבר לתובנות התיאורטיות ממחקר ראשוני זה, הוא עשוי לתרום גם לקובעי מדיניות בשלבי התכנון והקליטה של עולים-פליטים בארץ.
פרופ' קארין אמית היא דקאנית הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים ומרצה בתכנית להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. היא חוקרת במכון להגירה ושילוב חברתי ועומדת בראש קהילת ההגירה והדמוגרפיה באגודה הסוציולוגית הישראלית. קארין שותפה למיזמים בינלאומיים בנושא הגירה ושילוב של מהגרים ופליטים וחברה בוועדה המארגנת של פרויקט המטרופוליס הבינלאומי העוסק בהגירה ומדיניות. במסגרת עבודתה במכון להגירה ושילוב חברתי מבצעת מחקרים אקדמיים ויישומיים רבים העוסקים בהשתלבות כלכלית וחברתית של מהגרים בישראל. תחומי המחקר שלה: תהליך קבלת ההחלטה להגר, שילוב חברתי וכלכלי של מהגרים, זהות והגירה, עמדות כלפי מהגרים, שילוב מהגרים במקומות עבודה בדגש על היבטים תרבותיים וארגוניים.