ניעות, השתלבות והדרה במסגרות חינוכיות ממוסדות פורמליות ובלתי פורמליות
הזיקה בין מסלולי ניעות וסיכויי חיים לקטגוריות, קבוצות ומנגנונים חברתיים היא מסוגיות הליבה להן נדרשו חלקים מהקאנון הסוציולוגי המערבי כבר בראשיתו. תהליכי שינוי כלכליים, פוליטיים, תרבותיים וטכנולוגיים שהתחוללו ברמות המקומית, הלאומית והגלובלית במהלך שתי המאות (כמעט) שעברו יצרו ויוצרים תדיר הזדמנויות וסיכונים חברתיים שהופכים את הדיון בסוגיה זו לרלוונטי מתמיד ומחדדים את חשיבותו. ההטרוגניות הגבוהה שמאפיינת חברות עכשוויות רבות, ההתרחבות כמו גם ההסחרה של ההשכלה וההתפשטות הגלובלית של טכנולוגיות רשת מזינות ומעשירות את דמיונם של אנשים ביחס למסלולי חיים אפשריים. במלים אחרות, הייצור וההפצה האינטנסיביים של דימויי חיים ומקומות "אחרים" מעצימים את פעולת הדמיוּן כפרקטיקה חברתית המשרטטת אופקים חדשים ומעצבת בחירות ואסטרטגיות פעולה למימושן (Appadurai 1996). בעוד שהחשיפה לאפשרויות חדשות ובעקבותיה המאמצים שנוקטות ונוקטים יחידים מקטגוריות וקבוצות חברתיות מוחלשות לממשן טומנים בחובם פוטנציאל לשינוי חברתי, במקרים רבים הם מנכיחים ואף מעציצים פערים חברתיים קיימים ומצמיחים צורות חדשות של אי שוויון.
ההבנה כי התווך שבין הדמיוּן של מסלולי ניעות לבין מימושם הוא שדה חברתי סבוך המחייב את ההולכות בו התמודדות מתמדת עם מנגנוני סגירות והדרה עומדת בבסיס ארבע ההרצאות במושב. יסמין ברזלי שחם תתמקד בהסבר המניעים והנסיבות שמובילים צעירים יהודים וערבים לבחור במסלול השכלתי של "צבירה" - רכישת דיפלומת הנדסאי ולאחר מכן תואר אקדמי. טענתה המרכזית היא שהבחירה במסלול זה היא אסטרטגיה לגישור הפער בין שאיפות גבוהות למגבלות (מבניות בדרך כלל) בהשגתן. דועא שמס תציג ניתוח של תפיסות של הון תרבותי בקרב דרוזים מרמת הגולן בעלי תואר שני, דור ראשון להשכלה, שאת התואר הראשון למדו במוסדות להשכלה גבוהה בסוריה ואת התואר השני בישראל. טענתה המרכזית היא כי בהיעדר השכלת הורים, המהווה במקרים רבים הון תרבותי חיוני להישגים השכלתיים, מגייסים ההורים משאבים סימבוליים וחומריים חלופיים. אלכסנדר זיבנברג, תמר הגר ותופאחה סאבא יציגו את מחקרם העוסק בהיבטים הסוציולוגיים של נידוי בקרב סטודנטים. ההתמקדות בהקשר החברתי של נידוי מאפשרת, לטענתם, הבנה מורכבת של היבחנות אתנית ולאומית בסביבה אקדמית. טענתם המרכזית היא שבעוד שהזהות הקולקטיבית של סטודנטים יהודים היא משאב חשוב בהתמודדות עם נידוי אקדמי, בעבור סטודנטים ערבים, הנעדרים הון פוליטי וסימבולי רלוונטי, זהות קולקטיבית אינה מהווה יתרון. סלמאן סויד יציג ניתוח של ממצאי סקר מקורי הכולל מידע על 900 סטודנטים וסטודנטיות שהם דור ראשון להשכלה. לטענתו, מממצאי הסקר עולה כי "דור ראשון לאקדמיה" הנה קטגוריה מובחנת בעלת מאפיינים ייחודיים הבאים לידי ביטוי בקשיים ובאתגרים שהסטודנטיות/ים חווים ואף מאיימים על ההמשכיות האקדמית שלהם. הבנה זו עומדת בבסיס תוכנית להתערבות שהחלה לפעול באונ' ת"א בשנת הלימודים תשפ"ג. את המושב תחתום הרצאתם של תמר ברקאי, יעל גרינשטיין, ודור שמוחה שיציגו ממצאים ממחקר שבוחן את הציפיות והתפיסות של חניכות/ים בתכנית מנהיגות שמפעילה רשת בתי הנוער "קדימה" – המהווה מסגרת חינוכית לנוער החשוף לגורמי סיכון - ביחס למסגרות קדם-צבאיות ונגישותן; לפוטנציאל שלהן כמסלול ניעות; ולתכנית המנהיגות וזיקתה לעיצוב דרכם ובחירותיהם. הרצאתם תתמקד באופן שבו הנחקרות/ים תופסות את האפשרויות, סיכויי החיים ומסלולי הניעות הפתוחים בפניהם במציאות העכשווית בישראל.
יו"ר: זאביק גרינברג
ד"ר זאביק גרינברג, מרצה בכיר וראש התכנית לתואר שני בלימודי גליל, המכללה האקדמית תל חי. בהתמחותי אני גיאוגרף. מרצה בתחומי גיאוגרפיה והתיישבות, קהילה וחינוך, ראש המרכז לחקר הכפר במכללה האקדמית תל- חי. עמית מחקר במכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה. עוסק בהוראה ומחקר בתחומים הקשורים לפיתוח חברתי וכלכלי של אזורי פריפריה. מחקריי מתמקדים באוכלוסיות בעלות שוליות רב ממדית והשתלבותן במרחב החינוכי והחברתי. מחקריי האחרונים היו בתחום פיתוח יזמות עסקית של נשים ביישובים כפריים, ומחקר על תחושת השייכות והנינוחות של להט"בים ביישובים כפריים: מושבים קיבוצים ויישובים קהילתיים. בעל תואר דוקטור בגאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה, אב לארבעה ילדים ומתגורר בקיבוץ יפתח.
מקפצה או סתם בזבוז? הבחירה במסלול צבירה לתואר אקדמי | יסמין ברזלי שחם
המחקר עוסק בברור הנסיבות והמניעים שמובילים צעירים בישראל לנוע במסלול השכלתי שכמעט ולא נחקר בישראל עד כה – מסלול צבירה. במסלול זה הסטודנטים רוכשים תחילה דיפלומת הנדסאי ולאחר מכן רוכשים תואר אקדמי. התהיה היא מדוע הם בוחרים לנוע במסלול ארוך שנים זה בתקופה שבה ההשכלה הגבוהה כה נגישה. מדובר במחקר איכותני, שמתבסס על ראיונות חצי מובנים עם 28 נשים וגברים, יהודים וערבים, בוגרי שתי מסגרות הלימוד הטכנולוגיות בישראל י"ג-י"ד ומה"ט שרכשו תואר במסלול צבירה. מן הראיונות עולה כי רק חלק מהמרואיינים תכננו מראש לנוע בנתיב הזה ואילו אחרים גילו על קיומו רק לאחר שפנו ללימודי הנדסאות. המרואיינים ערים ליתרון שיש לתואר אקדמי על פני דיפלומת הנדסאי הן מהבחינה התעסוקתית והכספית והן מבחינת היוקרה החברתית, אך רובם מתארים את לימודי ההנדסאות כבעלי תרומה משמעותית להצלחתם האקדמית ולשילובם התעסוקתי. מן המחקר עולה כי הסיבות המרכזיות לבחירה במסלול צבירה היא שאיפות גבוהות שנתקלו בתקרת זכוכית אם בשל מגבלות דיפלומת הנדסאי ואם בשל נתוני רקע חברתיים מוחלשים או קושי בהגעה לדרישות סף כניסה לאקדמיה שלוו בתפיסת מסוגלות עצמית נמוכה. שקילה רציונלית של רווחים מול סיכונים הובילה אותם לבחור להתקדם דרך לימודי הנדסאות שמתוארים בפי חלקם כ"מקפצה", "מכינה" וגם כ"תעודת ביטוח" מפני אבדן משאבים. מאידך חלקם מתארים את המסלול, בדיעבד, כבזבזני. חילוקי דעות מתקיימים גם באשר לערכו של הנתיב בשוק העבודה כאשר יש שמתארים אותו כמסלול בעל ערך מוסף גבוה למעסיק בזכות הידע הפרקטי הטכני שיש למי שהלכו בו ואחרים מתארים אותו כחסר משמעות בעידן שבו רק התעודה האקדמית זוכה ליוקרה. מן המחקר עולה כי מסלול צבירה מהווה אסטרטגיית הנגשה יעילה לאוכלוסיות הזקוקות לכך ומצדיק את שינוי המדיניות שנערך לאחרונה שעיגן בחוק את המעבר מלימודי הנדסאות לאקדמיה.
ד"ר יסמין ברזלי שחם, סגל עמית במכללה האקדמית תל חי; עמית מחקר באוניברסיטת חיפה. יסמין היא סוציולוגית בוגרת אוניברסיטת חיפה. מרבית מחקריה עוסקים בחיבור בין השכלה על-תיכונית וגבוהה לשוק התעסוקה, בדגש על השכלה טכנולוגית על-תיכונית שאינה אקדמית (לימודי הנדסאות). תחומי מחקר נוספים שלה הם אוכלוסיית הדרוזים של צפון הגולן וק הילות אלטרנטיביות שעושות שימוש בחומרים משני תודעה.
Cultural capital among Rural Druze students who are first-generation at higher education and graduates of academic universities in both Syria and Israel | Duaa Shams
The Druze residing in the Golan Heights are considered as a minority group in Israel. Framing together the categories of the Druze as a minority in the population of Israel and their location as rural spatial can be examined by an intersectionality approach. Being first-generation students in higher education can be regarded as another category that intersects with the categories of Druze and rural. Under these circumstances, cultural capital among this population is often crucial for attending and entering higher education systems. The focus of this research is the perceptions regarding cultural capital among Druze from the Golan Heights, who are first-generation students in higher education and are graduates of academic institutions in two different countries – Syria and Israel. Fifteen Druze from four villages in the Golan Heights, who are first-generation of higher education and hold an undergraduate degree awarded in Syria, and a graduate degree or a specific specialization awarded in Israel, were interviewed. Methodologically, the research employed grounded theory analysis to identify and analyse relevant categories and themes. As the findings show, the students' parents are aware of the importance of academic opportunities, regardless of their lack of education and lack of knowledge. Three main themes were found regarding parental involvement in their children education: (1) the level of academic ability of the parents; (2) The level of awareness of parents in a two-generation perspective; (3) Parents' level of support for their children. As first-generation students encounter difficulties in access and success in higher education, it seems that the education is perceived for the Druse as a minority group as an opportunity to mobility and promising future in diverse domains. Thus, their parents overcome their low level of academic ability by moral, finance and family support. Therefore, cultural capital is reflected in the parents' attitudes to higher education rather than their level of education.
גב' דועא שמס, מוסמכת התכנית לתואר שני בניהול ומנהיגות, המכללה האקדמית תל חי. דועא חקרה בעבודת התזה שלה את המניעים ואת החוויות של סטודנטים דרוזים מרמת הגולן שלמדו תואר ראשון בסוריה ותואר שני או התמחות ספציפית בישראל. תחומי העניין המחקריים שלה הם מערכות חינוכיות פורמליות בחברה הדרוזית ברמת הגולן תוך דגש על הון תרבותי, מוביליות חברתית וסוגיות של זהות.
In the academic margins: social ostracism as an intersection of psychological and sociological causes | Alexander Zibenberg, Tamar Hager and Tuffaha Saba
A survey of literature addressing ostracism reveals two interesting phenomena. Primarily the majority of the studies focus on the organizational context (e.g., Ren et al., 2016). Secondly, ostracism has been studied mainly through a psychological perspective while emphasizing the role of personal traits (Howard et al., 2020). Our research aims to fill this gap by examining the sociological aspects of ostracism. We chose to explore feelings of ostracism among students in the organizational context of the academy, where it was rarely explored. Contrary to studies dealing with the effects of individual characteristics on feelings of ostracism, which seem to blame the victim, we focus on the social context, addressing the complexity of ethnic and national differentiation in the academic setting. The sample includes three hundred fifty-two students (81% Jews and 19% Arabs). We recruited potential participants using simple random sampling. Results show that, at least in the Israeli context, due to the Jewish and Arab-Palestinian social and political split, the situation is more complex and consequently invites a different analysis. Results show that students from underprivileged backgrounds that lack social and cultural capital need to lean more heavily on personality since academic institutions do not provide the necessary assistance and the suitable learning climate to enable them to thrive. The hypotheses dealing with ethnicity in the relationship between group cohesion and ostracism show that, unlike Jews, Arab students do not enjoy the benefits of cohesion. They thus lack one of the additional sources of political and symbolic capital for coping with academic ostracism. Students enter academia with a collective identity, which, as our research demonstrates, turns into an advantage only for those from the dominant group.
ד"ר אלכסנדר זיבנברג הוא סוציולוג, בוגר החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. בעבודת הדוקטורט חקר הבדלים בין-תרבותיים ואישיים. בתפיסת פוליטיקה במקום העבודה. מרצה במכללה האקדמית תל חי בחוגים שירותי אנוש וחינוך. מלמד וחוקר בתחומים התנהגות ארגונית במוסדות חינוך, פסיכולוגיה חברתית, מנהיגות.
פרופ' תמר הגר היא פרופסורית חברה בחוג לחינוך וראש תוכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית תל חי. היא יזמה והקימה עם שותפות את המרכז לשלום ודמוקרטיה וניהלה אותו עם עמיתה מספר שנים. היא היתה ממקימות התא לשוויון מגדרי במכללה האקדמית תל חי והקימה עם סטודנטים.ות את קלמ"ה )קהילה למניעת הטרדות מיניות(. היא חוקרת וכותבת על דיאלוג יהודי ערבי אקטיביזם, רב תרבותיות, פדגוגיות פמיניסטית וביקורתית, מתודולוגיות פמיניסטיות, היסטוריה פמיניסטית, כתיבה אקדמית ובדיונית ואמהות. ספרה האחרון, ,Compliance and Resistance within Neoliberal Academia: Biographical Stories, Collective Voices אותו כתבה עם שותפים, יצא לאור ב-2021.
גב' תופאחה סאבא היא מרצה במכללה האקדמית תל חי ויועצת אקדמית לסטודנטים הערבים. היא מלמדת וחוקרת בתחומים של - חינוך לשלום, פמיניזם ופדגוגיה ביקורתית. היא משוררת, ב- 2002 הוציאה שני ספרי שירה. היא הקימה את המרכז לשלום ודמוקרטיה עם פרופ' תמר הגר, וביחד הן ניהלו אותו במשך 7 שנים. היא בוגרת מכון מנדל - תוכנית מנהיגות חינוכית, למדה פסיכולוגיה בודהיסטית ומיינדפולנס במשך 3 שנים.
אם לא המסגרת הזו – לא היינו מדברים עכשיו: ניעות באמצעות מסלולים קדם-צבאיים מנקודת המבט של נוער החשוף לגורמי סיכון במסגרת תכנית מנהיגות של רשת "קדימה" | תמר ברקאי, יעל גרינשטיין ודור שמוחה
"פרויקט המכינות [הקדם-צבאיות] נמצא כפרויקט ראוי אליו מגיעים טובי הנוער [...] שנת המכינה היא שנה ייחודית עבור רוב החניכים השואפת לבנות מנהיגות ערכית ואנושית הן בצבא והן בחיים האזרחיים." (ועדת הבדיקה הממשלתית למניעת אסונות תוך כדי פעילות מכינות קדם צבאיות, 2022: 28). עמדה זו של ועדת הבדיקה הממשלתית עולה בקנה אחד עם הגידול הניכר בביקוש למסגרות קדם-צבאיות בעשור האחרון. אכן נדמה כי המכינות הקדם צבאיות ושנת השירות, שהפכו זה מכבר לשלב אינטגרלי ונחשק ממסלול החיים של צעירים וצעירות רבים מהמגזר היהודי, מגלמות ואף מחזקות את היסוד האתנו-רפובליקני במשטר האזרחות הישראלי. בה בעת, לפי נתונים שפורסמו בתקשורת, בשנים האחרונות פחות מ- 20% מהנרשמים מצליחים להתקבל למכינות הקדם-צבאיות, ומרבית המתקבלים מגיעים משכבות מבוססות. לנוכח מצב עניינים זה, רשת בתי הנוער הארצית "קדימה", המהווה מסגרת חינוכית לכ-1000 חניכות/ים בכיתות א'-י"ב החשופים לגורמי סיכון, פיתחה ומובילה תכנית מנהיגות שמטרתה להקנות מיומנויות לשיפור סיכויי הקבלה למסגרות קדם-צבאיות וההשתלבות בהן. אנו מלווים את התכנית במחקר איכותני המבוסס על שלושה סבבי ראיונות חצי-מובנים עם תשעה משתתפות/ים בתכנית, המהווים שני-שלישים מכלל המשתתפות/ים בתכנית. סבב הראיונות הראשון נערך עם פתיחת התכנית - בסוף כיתה י"א, הסבב השני נערך בתחילת כיתה י"ב של המשתתפות/ים, והסבב השלישי ייערך לקראת סיום התכנית – בסוף כיתה י"ב. מטרת המחקר היא להתחקות אחר הציפיות, החוויות והתפיסות של המרואיינות/ים ביחס למסגרות הקדם-צבאיות ונגישותן; לפוטנציאל שלהן כמסלול ניעות; ולתכנית המנהיגות וזיקתה לעיצוב דרכם ובחירותיהם. עריכת ראיונות בשלוש נקודות זמן לאורך התכנית מאפשרת לנו לבחון האם ובאילו אופנים מתעצבות ציפיותיהם, חוויותיהם ותפיסותיהם של המרואיינות/ים במהלך התכנית. הספרות הסוציולוגית הבוחנת את יחסי הגומלין בין זהויות, שייכות ומשטר האזרחות הישראלי והמחקר על החינוך הבלתי פורמלי בישראל מהווים מסד תיאורטי שבהתייחס אליו אנו מנתחים את תהליכי המיקרו שלוקחים חלק בעיצוב עמדות הסובייקט (subject positions) של המרואיינות/ים. במסגרת ההרצאה נבקש להציג ממצאים משני סבבי הראיונות הראשונים, תוך התמקדות בדמיוּן של המרואיינות/ים את האפשרויות, סיכויי החיים ומסלולי הניעות הפתוחים בפניהם במציאות העכשווית בישראל.
ד"ר תמר ברקאי, החוג ללימודים רב תחומיים, המכללה האקדמית תל חי. חברת סגל וראש התכנית לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בחוג ללימודים רב תחומיים, המכללה האקדמית תל חי. במחקריה היא בוחנת את ההשלכות של ההתעצמות החברתית והפוליטית של שחקנים כלכליים על תנאי ואיכות החיים של עובדות/ים. מחקרה העכשווי (עם פרופ' הילה שמיר) עוסק במאבק בסחר בבני אדם בשרשראות אספקה ואתגר המשילות של שוקי עבודה בכלכלה הגלובלית.
ד"ר יעל גרינשטיין, מרצה בכירה בחוג לחינוך, המכללה האקדמית תל חי. יעל חוקרת בתחום הסוציולוגיה החינוכית. מחקריה מתמקדים במגדר ובאתניות במקצוע ההוראה ובמנהיגות חינוכית; מעורבות הורים בזירה הביתית ובזירה הבית-ספרית תוך דגש על דפוסי הגשת עזרה לילדים ובקשת עזרה ממורים; והיבטים גיאוגרפיים, חברתיים וחינוכיים של סביבות פריפריה ומרכז.
מר דור שמוחה, סטודנט לתואר ראשון, המכללה האקדמית תל חי דור הוא סטודנט בתכנית לחינוך חברתי ומנהיגות בחוג ללימודים רב- תחומיים במכללת תל-חי. במקביל דור מלווה חברתי ורגשי של קומונות ברשת בתי הנוער "קדימה", והוא אחד ממקימי וכותבי תוכנית המנהיגות "טריילר" של הרשת.
אתגרים, חסמים ומוטיבציה של סטודנטים "דור ראשון לאקדמיה" | סלמאן סויד
המונח "דור ראשון לאקדמיה" מתייחס לסטודנטים שלאף אחד מהוריהם אין תואר אקדמי. כשליש מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות בישראל הם דור ראשון לאקדמיה. בעוד שבמדינות רבות "דור ראשון לאקדמיה" היא קטגוריה סוציולוגית ואמפירית מבוססת, בישראל, תחום מחקר זה נמצא בראשיתו. המחקר מציג ניתוח ממצאי סקר מקורי הכולל מידע על 900 סטודנטים וסטודנטיות וסטודנטיות שהם דור ראשון להשכלה בכניסה ללימודים וכן במהלך הלימודים. טענת המחקר המרכזית היא כי "דור ראשון לאקדמיה", הנה קטגוריה מובחנת אשר דורשת מענים ייחודים.על אף ההצטלבות בין קטגוריה זו לבין קבוצות גיוון אחרות בישראל,המחקר מלמד על המאפיינים הייחודים לקבוצה זו. ממצאי המחקר מצביעים על זיקה בין מאפייני בית ההורים והמשפחה לבין צרכי הסטודנט/ת.להורים מעט ידע וכלים לתמוך מבחינה אקדמית, כלכלית ורגשית. הם אינם מסוגלים לעזור בבחירת מסלול ומוסד לימוד, בתהליכי רישום, בידע אקדמי ובתמיכה כלכלית. בנוסף, לסטודנטים אלה אין הכוונה ויעוץ מספיקים מקרב גורמים חינוכיים בסביבתם. טענה נוספת היא שהסטודנטים/יות עצמם חווים קשיים ואתגרים שמאיימים על ההמשכיות האקדמית שלהם. כך, ממצאי המחקר מצביעים על העדר שייכות חברתית,קשיים כלכליים, תחושות של חרדה ולחץ להצליח, מתח בין זהות תרבותית ומעמדית ובין הצורך להיטמע בתרבות ההגמונית, מיעוט מיומנויות אקדמיות,קושי ביצירת קשרים,קושי להשיג מלגות. בעוד ששיעור הסטודנטים שהנם דור ראשון לאקדמיה עומד 18% בכלל האוניברסיטה, ואף גבוה מכך בחלק מהחוגים, מאפייני הסטודנטים הם הומוגניים. הם מגיעים יחסית מחתך סוציו אקונומי נמוך יחסית הנלמד מדירוג אשכול יישוב מגורי ההורים, וגובה ההכנסה הממוצעת של ההורים. תרומתו של המחקר היא בהרחבת הידע הסוציולוגי והפרקטי על המאפיינים והאתגרים העומדים בפני סטודנטים שהם "דור ראשון לאקדמיה". בנוסף, על בסיס הממצאים גובשה תוכנית להתערבות שהתחילה לפעול באוניברסיטה בשנת הלימודים הנוכחית- תשפ"ג.
סלמאן סויד, תואר ראשון בכלכלה ומנהל, תואר שני בחינוך בהתמחות תלמידים ונוער בסיכון. דוקטורנט בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון בנגב.עבודת הדוקטוקט עוסקת בתפישת המשפחתיות, האבהות והגבריות בקרב גברים דרוזים בישראל. כיום מנהל צוות רכזי השכלה גבוהה בחברה הדרוזית והצ'רקסית מטעם המלג ועמותת אלומה- צעירים לשם שינוי ומוביל מחקר על דור ראשון לאקדמיה מטעם היחידה לשוויון ומגוון באוניבירסיטת תל אביב.