top of page

משפחות כמנגנון ריבודי

קהילת ריבוד ואי שוויון

יו"ר: עמית קפלן

ד"ר עמית קפלן ד"ר עמית קפלן (דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, 2010) היא מרצה בבית הספר לממשל וחברה, המכללה האקדמית תל אביב יפו. במוקד העניין המחקרי שלה עומדים נושאים של משפחה, עבודה, מגדר ומדיניות רווחה. בגין עבודתה זכתה ד"ר קפלן בפרסים ומלגות כגון מלגת מחקר מהאגודה הישראלית לקרנות מחקר וחינוך, מלגה ע"ש פרופ' יונתן שפירא, מלגת מכון הורוביץ לחקר חברה וכלכלה, מלגת המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש דוד הורוביץ, מלגת קרן CHUTICK והפורום ללימודי נשים עם NCJW.

0004_ד_ר-עמית-קפלן-ביה_ס-לממשל-וחברה.jpg

כסף (לא) קונה הכל - הקשר בין מעמד כלכלי, מוות במשפחה והישגים לימודיים של ילדים | כרמל בלנק, יוסי שביט ויעל נבון

למרות שמוות במשפחה הגרעינית נתפס כאירוע נדיר, גם בתחילת המאה ה-21 כמעט 5% מהילדים במדינות מערביות התייתמו מהורה. קיימות עדויות לכך שהסיכוי לחוות מות הורה במשפחה הגרעינית בילדות גבוה יותר בקרב קבוצות מוחלשות, וכן כי מוות שכזה פוגע בהישגים עתידיים של הילדים. ספרות סוציולוגית מצביעה על כך שלמשפחות מרקע מוחלש יש פחות משאבים כדי להתאושש מאירועים טראומתיים ולכן נצפה כי מות הורה יפגע במשפחות מרקע מוחלש לא רק בתדירות אלא גם בעוצמה גדולה יותר מאשר במשפחה מרקע חזק, ויהפוך למנגנון ריבודי. מנגד, תוצאות מחקרים העוסקים בהשלכות מוות במשפחה על הישגי ילדים אינן חד משמעיות, וחלק מהמחקרים מצביעים על כך שדווקא ילדים מהמעמד הגבוה הם אלו שנפגעים יותר מאובדן שכזה עקב הפסד ההון האנושי והיתרונות שהוא היה צפוי להיתרגם אליהם לאורך חייהם. המחקר הנוכחי מבקש לבחון סוגיה זו בישראל, ולשאול: 1) מה ההבדל בין קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל בסיכוי לחוות מוות במשפחה בילדות?; 2) האם קיים קשר שלילי בין מות הורה להישגים לימודיים?; 3) האם קשר שלילי זה נבדל בין מעמדות כלכליים שונים? המחקר נערך על בסיס נתונים ייחודי וגדול במיוחד הממזג נתונים מנהליים שונים וכולל את כל ילידי 1985-1998 בישראל (כ-1.1 מיליון ילדים). עבור כל ילד קיים מידע אודות הרקע הסוציודמוגרפי שלו ושל הוריו, כולל, עשירון ההכנסה המשפחתית לפני המוות, האם התרחש מוות במשפחתו הגרעינית ומתי וכן ציוניו בבחינות המיצ"ב בכתה ה' וח' וזכאותו לבגרות. ממצאי המחקר מראים כי הסיכוי לחוות מוות במשפחה, הן של הורה והן של אחו/ות גבוה יותר בקרב ערבים מאשר יהודים, ועולה ככל שהכנסת המשפחה נמוכה יותר. בנוסף, מוות במשפחה קשור שלילית להישגים לימודיים, הן בבחינות המיצ"ב והן בזכאות לבגרות. באשר לשאלה השלישית, נמצא כי ככל שהמעמד הכלכלי של המשפחה לפני המוות גבוה יותר, כך הפערים בין משפחות שחוו מוות למשפחות שלא חוו אותו גדולים יותר. במלים אחרות, הישגיהם של ילדים ממעמד גבוה נפגעים יותר כתוצאה ממות הורה לעומת הישגיהם של ילדים ממעמדות נמוכים יותר.

ד"ר כרמל בלנק היא חברת סגל במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין וחוקרת ביוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. תחום המחקר המרכזי שלה הוא אי שוויון בחינוך, מהגיל הרך ועד להשכלה גבוהה.

יוסי שביט הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא חוקר אי שוויון השכלתי ויחסים אתניים בישראל. הוא ראש היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

ד"ר יעל נבון היא חוקרת בכירה ביוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. סיימה תואר שני ושלישי בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, ותואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. חקרה את הקשר בין מאפייני אחאות והישגים לימודיים בישראל וכן היבטים שונים של הכשרת מורים והתמדתם במקצוע. כיום מתמקדים מחקריה בגיל הרך, למשל הבדלים בזמני המסך בין ילדים ממשפחות מרקע סוציואקונומי שונה בזמן סגרי הקורונה והקשר בין מאפייני השימוש במסגרות לימוד בגיל הרך להישגים לימודיים בהמשך החיים.

carmel1 (1).jpeg
יוסי שביט.png
יעל נבון.jpeg

ילד עני, ילד עשיר: השלכות של עוני ועושר בילדות על סיכויי החיים בבגרות | עליזה לוין וחיה שטייר

מחקר זה עוסק בהשלכות של מצב כלכלי בילדות על הישגים השכלתיים, גיל נישואין, הישגים בשוק העבודה, ועוני ועושר בבגרות. שני מושגים עיקריים עומדים בבסיס המחקר שלנו: עוני ועושר, והמחקר בוחן באיזו מידה ילדים שגדלו בסביבה עניה במשאבים כלכליים שונים מילדים שגדלו ברווחה כלכלית. שתי הקבוצות מושוות למעמד הביניים. המחקר מציע מדידה של עושר, וכן מדד של עוני (ועושר) ארוכי טווח על מנת לעמוד על ההשפעות של מידת היציבות הכלכלית על התוצאות בגיל המבוגר. במחקר זה אנחנו מבחינות בין השלכות קצרות טווח (השגת השכלה אקדמית וכניסה מוקדמת לנישואים) והשלכות ארוכות טווח, המושפעות הן מהאירועים המוקדמים בחיים והן ממאפייני בית ההורים . ההשלכות הללו כוללות מאפייני תעסוקה, עוני ועושר בבגרות. נתונים המחקר מתבסס על מדגמים מזווגים של מפקדי האוכלוסין בתוספת נתונים אדמיניסטרטיביים מרשומות מס הכנסה לשנים 1983-1988. אוכלוסיית המחקר הינה ילדים שנדגמו בבית הוריהם במפקד 1983 (גילאי 0-17) ונדגמו כבוגרים במפקד 2008. השתמשנו במידע על הכנסות משק הבית וגודל משק הבית ב 1983 כדי לחשב הכנסה לנפש סטנדרטית ולהגדיר עוני ועושר בילדות. ממצאים ראשוניים כחמישית מהילדים במפקד 1983 שזווגו למפקד 2008 חיו במשפחות מתחת לקו העוני ב 1983. כ6.6% חיו במשפחות עשירות (פי שתים מהחציון, לנפש סטנדרטית). כמעט 40% חיו במשפחות מעל קו העוני ומתחת לקו העושר (להלן מעמד הביניים). קבוצה גדולה (34%) לא ניתנת לסיווג כי אין עליהם נתונים על הכנסה. הממצאים מראים כי עוני בילדות (ב1983) מעלה את הסיכויים לנישואים מוקדמים אצל נשים וגברים, גם לאחר שמפקחים על כל המשתנים במודל. עוני בילדות מעלה את מספר הילדים שנולדו לאישה ומוריד את הסיכויים להשכלה אקדמית. כל המקדמים מובהקים סטטיסטית ברמת מובהקות 0.01. מעניין שלעושר בילדות יש השפעה הפוכה מעוני, והמקדמים גם הם מובהקים סטטיסטית. עושר בילדות מוריד את הסיכוי לנשואים מוקדמים לנשים ולגברים, מוריד את מספר הילדים של נשים ומעלה את הסיכויים להשכלה אקדמית. כפי שניתן לצפות, עוני מתמשך בילדות מוריד את הסיכויים לתעסוקה ועושר בבגרות, ומעלה את הסיכויים לעוני בבגרות.

alisa.jpg
Haya_Stier.jpg

פרופ' עליזה לוין, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה.

פרופ' (אמריטוס) חיה שטייר, החוג ללימודי העבודה, אוניברסיטת תל אביב. 

הצטלקות או התאוששות? השלכות לטווח הארוך של הסגר הראשון בתקופת הקורונה על משפחות בישראל | אפרת הרצברג-דרוקר ומאיר יעיש

מחקרים רבים שפורסמו לאחרונה מעידים כי מגפת הקורונה הובילה לשינויים בדפוסי התעסוקה בשוק העבודה וכן בעבודות הבית והטיפול בילדים וכי נשים נפגעו מהשינויים הללו יותר מגברים. עם זאת, ההשלכות ארוכות הטווח של המגפה על חלוקת העבודה המגדרית (בתשלום ושאינה בתשלום) טרם נחקרו באופן מעמיק. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם לשינויים שחלו במהלך הסגר הראשון מבחינת חלוקת עבודה בתוך הזוגות בישראל היו השלכות ארוכות טווח על חלוקת העבודה או שמא החזרה לדפוסים של "לפני המגיפה" היתה מהירה. אנו בוחנים זאת על ידי שימוש בנתוני אורך ייחודיים שעוקבים אחרי 2000 משקי בית ב 10 גלי איסוף נתונים ממרץ 2020 ועד מאי 2022 ושואלים האם שינויים שחלו בדפוסי התעסוקה (בתשלום ולא בתשלום) של זוגות בישראל הותירו אחריהם הצטלקות מאז היציאה מהסגר הראשון ועד מאי 2022. אנחנו מגדירים את הזוגות לפי השינויים בדפוסי התעסוקה, בשעות שהקדישו לעבודות הבית ולטיפול בילדים במהלך הסגר הראשון ואת ההשלכות של השינויים הללו לטווח הארוך ועד מאי 2022. בשלב הראשון אנחנו מחלקים את הזוגות לשלוש קטגוריות של חלוקת עבודה: (1) מסורתית - הגבר עובד יותר בשוק העבודה מאשר האישה ואילו האישה משקיעה יותר זמן בעבודות הבית והטיפול בילדים מאשר הגבר. (2) שיוויונית – בני הזוג משקיעים זמן דומה בשוק העבודה ובעבודות הבית והטיפול בילדים. ו(3) חדשנית – האישה עובדת יותר שעות בשוק העבודה מאשר הגבר והגבר משקיע יותר זמן בעבודות הבית והטיפול בילדים מאשר האישה. על בסיס הקטגוריזציה הזו אנחנו בוחנים שינויים שחלו בהתנהגות של הזוגות במהלך הסגר הראשון. למשל האם בני הזוג היו מסורתיים ונותרו מסורתיים או שמא היו שיוויונים והפכו למסורתיים. בשלב השני אנחנו בוחנים האם השינויים בחלוקת העבודה במהלך הסגר הראשון הובילו לדפוסים שונים של חלוקת עבודה בשנתיים שלאחריו במהלך הסגרים הבאים ובתקופת היציאה מהמשבר. הממצאים הראשונים שלנו מעידים כי ישנם דפוסי שונים של הצטלקות והתאוששות בקרב סוגי זוגות שונים על בסיס השינויים שחלו בחלוקת העבודה המגדרית שלהם במהלך הסגר הראשון.

1LM.jpg
מאיר-480x0-c-default.png

ד"ר אפרת הרצברג-דרוקר, מרצה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלה כוללים ריבוד ואי שוויון עם מיקוד בשווקי עבודה. היא בעיקר עוסקת באי שוויון מגדרי בשוק העבודה וכן בקשר שבין דמוגרפיה של משפחות ואי שוויון בהכנסות

פרופ' מאיר יעיש, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה

Women’s economic dependency, gender identity and the allocation of housework | Hadas Mandel and Amit Lazarus

Research examining the unequal allocation of housework between spouses is extensive. A major reason for this is that women’s investment in unpaid work is the main bottleneck for their continual success in the labor market relative to men. In Israel in 2012, for example, three-quarters of Jewish women still prepare the meals and do the laundry, compared to less than 10 percent of men, although 83 percent of Jewish mothers of young children participated in paid work. To understand the mechanisms that create and sustain gender inequality, than, we cannot separate the public from the private sphere, as both are mutually related and are critical for challenging the gender order in the economy and society at large. The literature points on two main mechanisms underpinning the unequal division of labor; economic based mechanisms versus cultural mechanisms. The former, suggest that the allocation of housework between spouses is gender-neutral and based on a tradeoff between housework and paid work; the more one partner invests in paid work the less he/she will invest in housework. The latter, in contrast, point to gendering processes as significant determinants of housework allocation, accordantly, both paid work and unpaid work serve to confirm the assigned gender roles and reinforce the gendered identities of wives and husbands in heterosexual households. In this study we use the high-quality data of American Time Use Survey (ATUS), collected between 2003 and 2019, to test the explanatory power of each mechanism by the type of association between housework and earnings across partnership types and housework tasks. Since cultural theories are based on the performance of gender identity by heterosexual partners, we utilize the differences between same-and different-sex partners as natural experiment. Our comparison of the relation across partnership-types validates the power of gender-cultural mechanisms in different-sex partners, provides a better assessment of the differences between different types of households, and serves as a novel quantitative test of cultural mechanisms in same-sex partners.

Hadas-Mandel-800x800-1.jpg
PhotoFunia1581335157.jpg

פרופ' הדס מנדל, חברת סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת אי שוויון מגדרי על היבטיו השונים, תוך מתן דגש על מגמות לאורך זמן, ועל הקשר שבין אי-השוויון המגדרי והמעמדי. מ-2017 היא עומדת בראש פרויקט המתחקה אחר התפתחות אי השוויון המגדרי בחמישים השנה האחרונות בשוקי עבודה פוסט-מתועשים. הפרויקט, אשר זכה למימון של הקרן האירופאית לחוקרים ממשיכים (ERC), מתרכז בחקר ההיבטים מבניים של אי השוויון המגדרי בשוק העבודה מודרני.

עמית לזרוס, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

bottom of page