משטר, יזמות ופריפריה
קהילת סוציולוגיה של הכלכלה
יו"ר: זאב רוזנהק
פרופ' זאב רוזנהק הוא פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
יו"ר: להשלים
National Varieties Still Matter: A Comparative Analysis of Consumer Credit Data Regimes in the United States, Sweden, Israel, and France | Inbar Mizrahi-Borohovich
Before asking why countries vary, we should ask how they differ. Stressing variations in capitalism models, this article explores how regulatory regimes are related to underlying national institutions and politics. Using a stepwise comparative analysis of consumer credit data regimes in four countries, it underscores variation in two regulatory dimensions: the business restrictions between two clusters, the United States and Sweden vs France and Israel; and the consumer empowerment within these clusters. The article concludes that grasping the regulatory state’s multidimensional character improves understanding of the regulatory process and underlines the continuity of national capitalist models in the era of regulatory capitalism.
Inbar Mizrahi-Borohovich is a postdoctoral fellow at the Department of Sociology, University of Haifa. Her main research interest is the hybridization of modes of governance in the context of the current capitalist order. Her work draws on regulation and political economy literature to study the interactions between state, market and civil actors and their role in the regulatory architecture. She studies the regulatory techniques they use, and the ways these challenges fundamental consumerist and social values such as fairness and social justice. On the empirical level, her research deals with technology and finance. Particularly in her doctoral thesis, she compares consumer credit data regulation across countries. Methodologically she is well versed in historical-institutional studies, comparative methods and scale development.
דפוסי הזדמנויות ליזמות טכנולוגית בפריפריה: הפרספקטיבה המוסדית | אפרת אסולין
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון דפוסים של פעילות היזמות הטכנולוגית בפריפריה בישראל ביחס לאזורי הליבה. בעוד שלפי התיאוריה הכלכלית בפריפריה מיעוט משאבים והזדמנויות ליזמות טכנולוגית, מחקר זה יבקש לאתר דפוסים של התפתחות יזמות טכנולוגית במרחב הפריפריאלי הישראלי ולנתחם בעזרת התיאוריה המוסדית ומבנה ההזדמנויות ליזמות טכנולוגית כפי שמציעה תיאוריה זו. המחקר יתבסס על שלושת עמודי התווך שהציע סקוט לתיאוריה המוסדית: הרגולטיבי, הנורמטיבי והתרבותי קוגניטיבי. את תרומתו הגדולה של סקוט בעיצוב עמודי התווך של התיאוריה המוסדית ביקשו גארי ברוטון ושותפיו (Bruton et al., 2010) להמחיש בהקשר של כוחות המעצבים את הפעילות היזמית. טולברט ושותפיה (Tolbert et al., 2011) מציעים מסגרת להרחבת מבנה ההזדמנויות ליזמות טכנולוגית המתבססת של שלושת עמודי התווך של התיאוריה המוסדית שניסח סקוט (Scott, 2008) בהקשרם ליזמות כפי שהציג ברוטון (Brutom et al., 2010). על פי המסגרת של טולברט ושותפיה להרחבת מבנה ההזדמנויות ליזמות טכנולוגית המחקר מבקש להסביר את הכוחות המשפיעים על הפעולה היזמית בעזרת כוחות מוסדיים, בנוסף להסבר ההזדמנויות לפי התיאוריות הכלכליות והרציונליסטיות. הנתונים מתבססים על נתונים אודות כ9000 מיזמים טכנולוגיים הפועלים ושפעלו ונסגרו באזורי המרכז ובפריפריות הדרומית והצפונית במדינת ישראל. הניתוח יתבסס על מאפיינים של המיזמים כגון תמיכה מוסדית בעזרת חממה טכנולוגית, התחום הטכנולוגי בו עוסקים המיזמים, מאפייני היזמים ועוד. הממצאים הראשוניים מתארים התהוות והתפתחות של פעילות יזמית טכנולוגית באזורים דלים במשאבים יזמיים וסביבתיים עבור יזמות טכנולוגית, אך מבוססים על ידי הזדמנויות. הזדמנויות אלו עלו ממבנה ההזדמנויות שמציעים טולברט ושותפיה (Tolbert et al., 2011) ומרחיבות מבנה ההזדמנויות ליזמות טכנולוגית כפי שמציגות התאוריות הכלכליות והרציונליסטיות בעזרת כוחות רגולטיביים, נורמטייבים, ותרבותיים-קוגנטיביים. הרחבת מבנה ההזדמנויות העולה ממחקר זה ומתבסס על התיאוריה המוסדית יתרום להבנה של הגורמים שתרמו להקמת פעילות טכנולוגית במרחב הפריפריאלי, בו המשאבים הנדרשים ליזמות מצומצמים.
אפרת אסולין, דוקטורנטית במחלקה לסציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקרת יזמות, חדשנות ותעשיות עתירות ידע בפריפריות בישראל בדגש על הפריפריה הדרומית המהווה כמחצית משטחה של מדינת ישראל אך מתקיימות בה מיעוט חברות טכנולוגיות אף ביחס לפריפריה הצפונית. עוסקת בהוראת שיטות מחקר כמותניות לתואר בוגר.
From Start-Up Nation to Scale-Up Nation? A Closer Look at Firm Scale-Up in a Semi-Peripheral Economy | Erez Maggor and Erez Marantz
In this research, we explore what enables technology-based firms in developing countries to "scale-up", i.e., grow into large, mature firms. Scale-ups produce sustained and inclusive economic growth by creating good and diverse jobs, paying higher salaries and more taxes, and producing more knowledge spillovers. Yet, firms operating in small open market economies like Israel face structural barriers that tend to hinder their ability and motivation to scale up. Since a significant portion of the money invested in these countries' tech sectors is foreign, local start-ups are far more likely to be acquired by a multinational corporation or relocate their core operations to more developed economies. To understand how firms overcome these barriers, we ask: what conditions enable new technology-based firms to scale up and continue operating locally? Taking a "magnifying glass" to a rare phenomenon, we focus on the case of the Israeli hi-tech sector, where a growing number of start-ups have recently grown into large independent firms that operated in Israel. Our findings rely on interviews with entrepreneurs and investors, and on statistical analyses of a unique dataset of every high-tech firm which operates (or operated) in Israel from 2000 to 2020 (9,789 firms). We find that scale-up is a product of the combination of two factors: the growing presence of new financial investors and a developed, entrepreneurial ecosystem. First, we show that the entrance of American investment firms oriented towards making long-term investments enabled and even compelled Israeli entrepreneurs to forgo short-term strategies geared towards early exits and pursue more long-term growth. Second, we stress that these investors encountered a pool of experienced entrepreneurs embedded in a thriving ecosystem with access to local knowledge and talent. Our statistical analysis indicates that while each of these factors has a positive impact on firm scale-up, their interaction increases the likelihood of this outcome.
ד"ר ארז מגור הינו עמית פוסט-דוקטורט בתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. מחקריו עוסקים בסוציולוגיה כלכלית וכלכלה פוליטית, מדיניות תיעוש וחדשנות, והיסודות הפוליטיים של הניאו-ליברליזם.
ד"ר ארז אהרון מרנץ, חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
לדמיין את מדינת הרווחה העתידית: השקעות, ציפיות וספקולציות כלכליות וחברתיות | אסא מרון
המעבר למדיניות של השקעה חברתית (social investment) טומן בחובו שינוי בלוגיקה ובהצדקה של ההוצאה הציבורית. הקצאת משאבים למימון תוכניות ושירותים חברתיים, הוצאה אשר נתפסה על ידי הפרדיגמה הניאוליברלית כבזבוז או נזק כלכלי, ממוסגרת מחדש כהשקעה אשר צפויה להניב פירות כלכליים וחברתיים בעתיד. המחקר הקיים בתחום שואל מספר שאלות חשובות: האם מתחוללת מהפיכה פרדיגמטית במדיניות החברתית? מהי הפולטיקה וההשלכות החלוקתיות של מדיניות ההשקעה החברתית? כיצד מושפע תקצוב המטרות ה"ישנות" של מדינת הרווחה? במסגרת הניסיון להבין את התהוות מדינת ההשקעה החברתית, הרצאה זו תבחן היבט שלא זכה למחקר עד כה: האופן שבו שחקני מדיניות פועלים כדי לבחון את הכדאיות של השקעה בתוכניות חברתיות שונות, בתנאים של חוסר ודאות ולאור ציפיות ביחס להשפעה ולתוצאות העתידיות שיניבו תוכניות אלה. לצורך כך ההרצאה תעסוק ברמת המיקרו של מדינת ההשקעה החברתית ותתמקד בפרקטיקות של השחקנים המשתתפים בפיתוח פרויקטים אלה ובמכשירים המאפשרים להם לשקול חלופות של השקעה ולנסח ציפיות על בסיס קשרים סיבתיים ונרטיבים הקושרים בין פעולה בעתיד קרוב לבין השלכות בעתיד הרחוק עבור הפרט, החברה והמשק. ההרצאה תבחן סוגיות אלה באמצעות המקרה של אגרות חוב (אג"ח) של אימפקט חברתי (social impact bonds) ותעסוק באופן שבו מכשירים פיננסיים-חברתיים אלה משמשים כתשתית הסוציו-טכנית של מדינת ההשקעה החברתית. ההרצאה מתבססת על פרויקט מחקר משווה במימון ISF אשר בוחן את ההתפתחות של אג"ח של אימפקט חברתי כצורה פיננסית של פעולה מדינתית (financialized statecraft) בישראל, ארה"ב, קנדה ופינלנד. ההרצאה תתבסס על ראיונות חצי מובנים עם פקידים בכירים שהיו מעורבים באופן ישיר בפיתוח אג"ח של אימפקט חברתי במדינות אלה.
ד"ר אסא מרון, מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה באוניבריסיטת חיפה. אסא עוסק בסוציולוגיה של הפוליטיקה ושל הכלכלה. מחקריו עוסקים בשינויים במדינת הרווחה בהקשר של הקפיטליזם הניאוליברלי. שינויים אלה מבטאים פרדוקס: בעוד שמדינת הרווחה התפתחה אל מול כוחות השוק (market) במטרה למתן את ההסחרה שיצר הקפיטליזם, בעשורים האחרונים מדינת הרווחה מאמצת ומשלבת במוסדותיוה ומנגנוניה רעיונות, לוגיקות ושחקנים שמקורם בשוק. אסא מתעניין בפוליטיקה ובתוצאות של תהליכים אלה ובאופן השפעתם על יחסי מדינה-חברה, תוך שימת דגש על הקשר בין רעיונות ועוצמה. במסגרת פרויקט המחקר הנוכחי שלו הוא בוחן את מגבלות תהליך הפיננסליזציה של המדינה באמצעות המקרה של "אגרות חוב של אימפקט חברתי" (social impact bonds): מודל פיננסי חדש שנועד לצמצם בעיות חברתיות והוצאה ציבורית בשיתוף משקיעים פרטיים. זהו מחקר בינלאומי אשר משווה את את האופן שבו ארגונים מדינתיים התנסו במודלים הללו בארה"ב, ישראל, קנדה ופינלנד.