top of page

משונות לשינוי: מוגבלות כקטגוריה משתנה ומשנה
 קהילת לימודי מוגבלות

מוגבלות, כפי שאנו מכירות אותה היום, הינה יצירה מודרנית שהתגבשה לאור המהפכה התעשייתית. על פי הסוציולוג מייקל אוליבר, הצורך בכמות אדירה של עובדים הכשירים לבצע עבודות במסגרת פס הייצור, הביא לכך שנוצרה קטגוריה מאחדת של מוגבלות. אנשים שונים זכו לגורל משותף היות ולא עמדו בסטנדרט הפיזי-מנטאלי הנדרש על ידי המפעלים. בנוסף, ההוגה ליאונרד דיוויס הראה כי באותה התקופה הובנתה הנורמאליות והממוצע האנושי הפך לציפייה בסיסית ודרישת סף לקבלה חברתית. יחד עם זאת, מאז המהפכה התעשייתית חלו גם שינויים רבים, אשר משפיעים ומשנים את המשמעות של מוגבלות בימינו אנו ואת אפשרויות החיים של אנשים עם מוגבלות. במושב זה נבקש לבחון חלק מהשינויים העוברים על המוגבלות כקטגוריה ועל האופנים החדשים בהם היא נתפסת ומתבססת כעובדה חברתית כיום. נדון בשינוי מעמדם של אנשים עם מוגבלות בחברה ובכוחן של תנועות הנכים לתרום ו/או להוביל לשינוי חברתי. השינויים שנעסוק בהם הם מגוונים ומתרחשים בזירות שונות, ביניהן מדיניות, אקטיביזם ומרחבים חברתיים. שינויים אלה לעיתים מושפעים ממגמות רחבות כלל עולמיות, כגון התקדמות טכנולוגית או התגמשות עולם התעסוקה, ועשויים לתרום ליצירת שינויים נוספים כגון שינוי תפיסת השילוב החברתי של אנשים עם מוגבלות וכן מאבקים פוליטיים נוספים. 

יו"ר:  נילי ברויאר

ד"ר נילי ברויאר, המרכז ללימודי מוגבלות, האוניברסיטה העברית בירושלים

tmvnh_nyly_ltr.png

יו"ר: להשלים

Picture1.png

Inverse Integration and the Relational Deficit of Disability Rights Law | Yaron Kobo

Integration has long been a central tenet of disability law. In both doctrine and scholarship, however, disability integration has been understood to operate in only one direction: integrating disabled people into mainstream society. This conventional approach has overlooked a different model, inverse integration, whereby nondisabled people enter disability-focused settings, frameworks, or activities. As this Article demonstrates, inverse integration is ubiquitous. For example, in contemporary society, nondisabled students study in “special education” programs, nondisabled people reside in housing projects for disabled individuals, hearing actors perform in deaf theatres, and nondisabled athletes compete in wheelchair sports. This Article develops a typology of inverse integration practices and analyzes the model’s interaction with existing disability rights law. It shows that legal and social norms generally push against the involvement of nondisabled people in disabled spaces or activities. Against this backdrop, the seeming popularity of inverse integration is a puzzle. What is driving this practice? The answer, this Article argues, has to do with relationships: Inverse integration allows disabled and nondisabled people to share experiences, interests, and common language with family members, friends, and intimate partners. These features of inverse integration are of particular importance given the failure of disability rights laws to protect, facilitate, and reinforce interpersonal relationships. Thus, both descriptively and prescriptively, inverse integration is best understood as a relationships-based model. Drawing upon disability studies and social science literature, the Article concludes by proposing preliminary interventions to promote socially desirable forms of inverse integration.

_MG_8528_Small_Size (4).jpg

 ד"ר ירון קובו, בית ספר למשפטים, אוניברסיטת קולומביה

מעגליות ותנועתיות בעולם התעסוקתי של אדם עם מוגבלות | אילון ברכפלד

אתגר התעסוקה הוא אחד האתגרים הבולטים כיום בשילובם של אנשים עם מוגבלות. מחקרים עדכניים מלמדים שרק 51% מהאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות בישראל מועסקת לעומת שיעור של 79% באוכלוסייה הכללית. המצב חמור בהקשר זה גם בארה"ב ובקנדה. באירופה – חרף המדיניות האקטיבית בהן נוקטות הממשלות לטובת שילוב – המצב עגום אף יותר.  התפיסה הרווחת אצל רבים לגבי עולמם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות מבוססת על הנחה לפיה השוק התחרותי אינו מתאים לאוכלוסייה זו. יתכן מאוד שתפיסה זו הובילה להבדלה והפרדה לאורך השנים בין אנשים עם מוגבלות לבין כלל האוכלוסייה. הפרדה זו כשלעצמה גרמה להעמקת הפערים הכלכליים והחברתיים, אך בראש ובראשונה יצרה צמצום של אפשרויות התעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות. הטענה האמורה נשענת על מספר הנחות יסוד שייבחנו בהרצאה זו. ראשית, ההנחה כי עולם התעסוקה אחיד וכולל בתוכו דרישות בלתי משתנות. שנית, ההנחה שלפיה היכולת האנושית, וממילא גם המסוגלות התעסוקתית, הינה גזירת גורל, ומשכך כישוריו של אדם נקבעים ללא השפעה חיצונית בהתאם למוצאו, תכונות שירש מהוריו וכן הלאה. בניגוד לכך, ההרצאה תדגיש ותצביע על המעגליות והתנועתיות שמאפיינות את העולם התעסוקתי. עולם זה משתנה ללא הרף, ומותנה בין השאר, במדיניות אנושית, ממשלתית וחברתית כאחד, וכן בתהליכים גלובליים, בשינויי אקלים ופגעי מזג האוויר. אטען כי כשם שמסוגלות תעסוקתית הינה מציאות דינמית ומשתנה עבור כל אדם, גם ביכולתם של אנשים עם מוגבלות להשתנות ולהשתפר. התפיסה הנפוצה לפיה על אדם עם מוגבלות לשמוח בכך שבידו תעסוקה כלשהי, שאלמלא כן יוותר בבית, הינה שגויה. אדרבא, המציאות מלמדת כי לכל אדם אפשרויות מגוונות לתעסוקה, ועובדה זו נכונה גם עבור אנשים עם מוגבלות. לאור המודל החברתי של המוגבלות ניכר כי על החברה להקנות כלים, נגישות והתאמות כדי להעניק מעטפת חברתית ומשפטית שבאמצעותה המציאות התעסוקתית עבור אנשים עם מוגבלות עשויה להשתנות גם בישראל.

eylon.jpg

 עו"ד אילון ברכפלד, בית ספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל

מנגנונים להספקת טכנולוגיה לאנשים עם מוגבלות בעולם משתנה | מריאלה יאבו

טכנולוגיה מסייעת' היא טכנולוגיה המאפשרת לאנשים עם מוגבלות גישה ודרכים בטוחות ועצמאיות להשתתף בתחומי חיים מרכזיים כגון חינוך, תעסוקה ופנאי. התחום כולל מגוון רחב של ציוד ושירותים, מפתרונות טכנולוגיים אוניברסליים עד לכאלה הייעודיים לאנשים עם מוגבלות, בעלי רמה טכנולוגית גבוהה (hi-tech) או נמוכה (low-tech). על אף יתרונותיה הרבים, טכנולוגיה מסייעת אינה מצליחה תמיד לממש את הפוטנציאל שבה וישנם חסמים רבים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בארץ ובעולם, המונעים מהם את הגישה אליה. מודלים שהתפתחו בתחום מתמקדים בתהליך ההתאמה של הטכנולוגיה לאדם, וכן במנגנון ההספקה ומרכיביו. בישראל, אפשר לזהות מספר גורמים המספקים כיום טכנולוגיה לאנשים עם מוגבלות, בהם משרד החינוך, משרד הרווחה, ובפרט משרד הבריאות, המספק באמצעות היחידה למכשירי שיקום וניידות (להלן: היחידה) מכשירים לאנשים עם מוגבלות בכל הגילים. בהרצאה זו אציג ממצאים מסקר טלפוני שבוצע בקרב אנשים שלא מימשו את זכאותם למכשיר מהיחידה, ואדגים כיצד מנגנון ההספקה של היחידה יכול להשתנות ולעבור ממנגנון שמבוסס על המודל הרפואי של מוגבלות, לכזה שמבוסס על גישות המתמקדות באדם ובהקשר החברתי שלו. כמקרה בוחן למנגנון אחר, יוצגו גם ממצאים ממחקר הערכה שבוצע על התוכנית "בתים חכמים", שיוזמה על ידי ישראל מעבר המגבלות-ג'וינט ישראל ושותפים רבים בממשלה. התוכנית מבוססת על ההנחה כי התאמת פתרונות טכנולוגיים (אוניברסליים וייעודיים לאנשים עם מוגבלות כאחד) בסביבת ביתו של האדם עם מוגבלות תוביל לעלייה במידת העצמאות שלו במגוון רחב של תחומי חיים. כך היא מפתחת מנגנון יעיל וגמיש להתאמה אישית ולרכישה של פתרונות טכנולוגיים מקדמי עצמאות לאנשים עם מוגבלות. ההשוואה בין שני המנגנונים, זה של היחידה וזה של התוכנית, תאפשר לזהות לאיזה כיוון על המנגנונים להספקה להשתנות על מנת להציע שירות איכותי ומתאים לתחום הטכנולוגי המתפתח. יחד עם זאת, יזוהו המרכיבים בהם עשויים להיות אתגרים בעת יישום המנגנון החדש, כגון תקצוב אישי שיוביל להפחתת עלות התמיכה שהאדם מקבל מהמדינה.

Mariela_Yabo-e1517927129233.jpg

 מריאלה יאבו, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

ניהול קולקטיבי של סטיגמה: פיתוח זהות קולקטיבית, גיבוש קהילה וקידום עצמי של מדיניות מיטיבה  בקרב בוגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה בישראל | איילת ברמן

המחקר עוסק באוטיסטים בוגרים בתפקוד גבוה, אשר בוחרים לבצע עבודת זהות קולקטיבית עם אוריינטציות פוליטיות, הן למען שיפור הדימוי העצמי והחברתי של נושאיה, והן למען שינוי מדיניות והשגת זכויות למען הקבוצה. על אף שפעולה קולקטיבית יזומה ועצמאית נראית כזרה לעולמם, המחקר טוען כי היא יכולה להתקיים אף בקירבם, אך באופן  שהוא ייחודי לאוטיסטים. תרומה תיאורטית ואמפירית 1. החידוש במושא המחקר: קהילה אוטיסטית ישראלית בניהול עצמי, שמתקיימת גם בעולם הפיזי ולא רק בעולם הוירטואלי. 2. המחקר מאיר היבטים חדשים בשדה הסוציולוגי של תנועות חברתיות וזהות קולקטיבית. אלה מתבטאים באסטרטגיות ופרקטיקות ייחודיות של עבודת זהות וניהול סטיגמה קולקטיבי. 3. חידוש בספרות המקצועית על אוטיזם, שרובה ככולה יוצאת מנקודת מבט רפואית, טיפולית או חינוכית, ואינה מתייחסת לזהות קולקטיבית אוטיסטית. 4. המתודולוגיה של ראיונות עומק נרטיביים עם אנשי הספקטרום, בסביבתם הטבעית, אינה שכיחה במחקר על אוטיסטים. היא מאפשרת איסוף מידע ממקור ראשון, בשיתוף פעולה מלא וללא תיווך. שיטת המחקר מתודולוגיה נרטיבית בעיקרה, כזו המייחסת חשיבות רבה להשמעת קולו של המספר ומבקשת לשקף את הפרשנות והמשמעויות שהוא מקנה לאירועים. דבר זה חשוב במיוחד במחקר של קבוצות מושתקות או מוחלשות. לראיונות התווסף מידע מתצפיות בכנסים וממקורות כתובים ומצולמים. הממצאים העיקריים מהמחקר יש עדויות להצלחת הקבוצה בהעצמת הפרט בהתמודדות עם מה שנחשב בחברה כ"זהות קלוקלת". מסתמן שעל מנת להצליח בבנייה ושימור של קהילה אוטיסטית, יש צורך במנגנונים ופרקטיקות ייחודיים, שמותאמים לקהל אוטיסטי, לדרכי התקשורת שלו והעדפותיו. הפעילות מחלחלת גם לגורמים שמחוץ לקהילה.

IMG-20221217-WA0002_remastered.jpg

ד"ר איילת ברמן, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

bottom of page