הרצאה זו בוחנת באופן חדש את ההזדהות האתנית של מתבגרים מן המעמד הבינוני שמוצאם מזרחי. המחקר הסוציולוגי האמריקאי של גזע ואתניות- שנשען על תפיסות והנחות ליברליות- המשיג את ההזדהות האתנית של קבוצות המיעוט באופן דיכוטומי: או כאסטרטגיה פוליטית של התנגדות לדיכוי או כאקט של כניעה למבנים חברתיים אשר כופים על חברי קבוצת המיעוט לאמץ את הזהות הסטיגמטית אשר פוגעת בהשתלבות החברתית שלהם בקרב המעמד הבינוני. המחקר הסוציולוגי בישראל אימץ את המשגה זו ונטה לאפיין את ההזדהות עם האתניות המזרחית כאקט של כפיפות אשר מוביל ליצירה של קונפליקט פנימי בין המרכיב האתני למרכיב המעמד בינוני בזהותו של האינדיבידואל. במקום להשתמש בגישה של top-down על מנת להסביר את הגורמים להזדהות האתנית של מזרחים, הרצאה זו מתמקדת במשמעות שהמתבגרים עצמם נותנים להזדהות שלהם. תוך התבססות על ראיונות עם 33 מתבגרים מזרחים מן המעמד הבינוני, מחקר זה חושף את קיומו של עולם משמעות מקומי בתוך מעמד הביניים בישראל, אשר בתוכו נתפסת הזהות המזרחית כמכילה תכונות חיוביות כגון אותנטיות ו'קוליות'. עולם משמעות זה מאפשר אפוא לזהות המזרחית לשפר את הביטחון העצמי והסטאטוס של המתבגרים בקרב חבריהם. באמצעות החשיפה של מרחבים אשר לא מצייתים להיגיון הליברלי, ואשר בהם הזהות הסטיגמטית איננה מהווה עול אלא דווקא משאב תרבותי יקר ערך המעניק שייכות ופריבילגיות חברתיות, הרצאה זו תורמת לספרות המחקרית שעוסקת באתניות,  בכך שהוא מצביע על כך שהזדהות אתנית איננה בהכרח אקט של כניעה או של התנגדות.