מנהיגות, חברות, תלות: השתתפות חברתית ופוליטית של צעירים וצעירות
קהילת לימודי צעירות
יו"ר: אופיר שפר
ד"ר אופיר שפר, ראשת התמחות חינוך בלתי-פורמלי, מכללת קיי.
.jpeg)
ביטויים ריבודיים של ההשכלה בחייהם החברתיים של צעירים ערבים בישראל | אחמד בדראן
העניין הגובר בעשור האחרון בישראל (באקדמיה, השטח וקובעי מדיניות) בחקר צעירים (בני 35-18) הגיע, אם כי באיחור יחסי, גם לחקר אוכלוסייה זו בחברה הערבית, ומקבל משנה חשיבות לאור חלק ממאפייניה הייחודיים של החברה הערבית בישראל כיום, כמו: "חברה במעבר"; מיעוט לאומי/אתני; "אוכלוסייה צעירה במיוחד"; גיוון דתי/עדתי וגיאוגרפי; "חסרי מעש" בשיעור גבוה; עלייה באלימות ופשיעה; התרחבות מערכת ההשכלה בחברה הערבית; והמודעות הגוברת באוכלוסייה הערבית לחשיבותה של ההשכלה כאפיק מרכזי למוביליות חברתית ולהשתלבות בחברה (המקומית/הערבית והרחבה/הישראלית/והגלובלית), ולראייה, למשל, העלייה בשיעור הנשים הערביות הפונות להשכלה הגבוהה והשתלבותן בשוק העבודה. המחקר הנוכחי מתמקד בתפקידה הריבודי של ההשכלה בחייהם החברתיים של הצעירים הערבים בישראל (בני 35-18), תוך התייחסות לרקע הסוציו-אקונומי שלהם (שנמדד לפי השכלת הורים). ספציפית, המחקר כאן מתמקד במאפיינים החברתיים הבאים: מסוגלות עצמית, מעורבות חברתית, הון חברתי, פעילות תרבותית ופנאי ושביעות הרצון מהחיים והגשמת מטרות. חלק ממאפיינים אלו נחשבים למשאבים, כישורים, מיומנויות או דפוסים חברתיים חשובים להשתלבות הצעירים בחברה, לימודים ועבודה בחייהם הבוגרים. המחקר משתמש בבסיס נתונים גדול, עשיר וחלוצי של "סקר הצעירים בחברה הפלסטינית בישראל 2020" של אגודת הגליל (אגודת הגליל, יוני 2021). איסוף הנתונים התחיל ב-11/2019 והופסק ב-03/2020, בגלל הקורונה, לאחר שהושלמו 1532 שאלונים, שמהווים 82% מהמדגם המקורי, שכלל 1872 משקי בית פלסטינים בישראל, מחולקים לפי שכבות ובהתאם לגודל השכבה הסטטיסטית (באזורים: הצפון, חיפה, הדרום והמרכז. המדגם כלל משקי בית גם בערים מעורבות ובכפרים בלתי-מוכרים באזור הדרום). מהממצאים העיקריים: קיימים הבדלים מובהקים בין הצעירים הערבים במסוגלותם העצמית, במעורבותם החברתית ובהונם החברתי, בהתאם להשכלה שלהם (יתרון מובהק לטובת היותר משכילים). גם הרקע הסוציו-אקונומי של הצעירים תורם לשונות זו בין הצעירים הערבים. ולבסוף, הממצאים הראו שההשכלה תורמת באופן שונה אצל גברים ונשים, בחלק ממאפייני החיים החברתיים שנבדקו, כולל בפעילות תרבותית ופנאי ובשביעות הרצון מהחיים והגשמת מטרות. המחקר תורם לדיון בתפקידה הריבודי של ההשכלה בקרב צעירים בתחילת חייהם הבוגרים וגם מאתגר את ההגדרה המקובלת ל"חסרי המעש" ומציע הרחבתה שתכלול גם את מרכיב המעורבות החברתית.
ד"ר אחמד בדראן. דוקטור לסוציולוגיה מאוניברסיטת חיפה (משנת 2021). נושא הדוקטורט: ההשלכות הריבודיות של בחירה בחינוך – בחירת בית הספר היסודי בקרב הורים ערבים בישראל. בהנחייתו של פרופ' מאיר יעיש. כיום, עובד כחוקר ב"רכאז" (Rikaz) - המרכז למחקר חברתי יישומי, אגודת הגליל. ו"עמית מחקר" ב"מוקד חיפה לפוליטיקה של האי-שוויון" באוניברסיטת חיפה, ו"עמית הוראה" בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה.
"אחרי שנוצר חיבור את רוצה לאחד כוחות ולחולל שינוי חברתי": קשרי חברוּת וקבוצת השווים במעורבות הפוליטית של נערוֹת | טליה טרזה אסן
בעשורים האחרונים השתרשה במערב התפיסה לפיה צעירות וצעירים אינם מעורבים פוליטית ואקטיביסטיות כגון מלאלה יוספאזי וגרטה טונברג תוארו בתקשורת כיחידות במינן. בתגובה, חוקרות וחוקרי נערוֹת וצעירוּת קוראים להרחיב את ההגדרה של השתתפות פוליטית מעבר לפוליטיקה ממוסדת ותנועות חברתיות ולעגנה בנקודות המבט והחוויות של צעירות וצעירים בכדי להכיר בפרקטיקות הפוליטיות המגוונות בהן הם נוקטים. בהרצאתי אדון בהיבט שעד כה זכה לתשומת לב מועטה בתחום - מקומם של קשרי חברוּת וקבוצת השווים בהשתתפות הפוליטית של נערות. ההרצאה תתבסס על ממצאים מתוך מחקר איכותני אשר ערכתי בסקוטלנד בין ספטמבר 2020 לנובמבר 2021 עם נערות אשר השתייכו לארגון נוער שמטרתו להעצים בני ובנות נוער מקבוצות מיעוט אתניות מודרות, לעודד את השתתפותם הפוליטית ולהיאבק בגזענות בסקוטלנד. המחקר כלל תצפית משתתפת, ראיונות עומק ושיטות יצירתיות (כגון כתיבה יוצרת, מיפוי ו-photovoice) ונערך בחלקו באופן מקוון ובחלקו פנים אל פנים. שיטות אלו נבחרו בכדי להביא לחזית המחקר את התפיסות והחוויות של המשתתפות. המחקר מעוגן בגישה סוציולוגית פמיניסטית ומתבסס על לימודי נערוֹת, צעירוּת, סוציולוגיה של חברות ופמיניזם שחור. אדון תחילה באופנים בהם חברוּת וקשרים בקבוצת השווים משפיעים על המעורבות הפוליטית של המשתתפות במחקר. אטען כי קשרים בינאישיים מסוימים גרמו למשתתפות להגביל במודע את מעורבותן הפוליטית. מנגד, יצירת קשרי חברוּת אחרים, במיוחד עם בנות ובני נוער המשתייכים אף הם לקבוצות מיעוט אתניות מודרות, הובילו לתחושות פוליטיות של שייכות, אותנטיות והעצמה. קשרים אלו חיזקו את פעילותן הפוליטית של המשתתפות והתחזקו באמצעותן. לאחר מכן, אעמוד על הפרקטיקות הפוליטיות המגוונות בהן נקטו המשתתפות בכדי לחולל שינוי חברתי, במיוחד בנוגע לסוגיות של גזענות וסקסיזם בחברה הסקוטית ובקהילות שלהן, ואחשוף את ההיבטים הבינאישיים של פרקטיקות אלו. באמצעות ממצאים אלו אני מבקשת לתרום להבנה מעמיקה יותר של השתתפות פוליטית בקרב נערות, במיוחד אלו המשתייכות לקבוצות מיעוט, ולאתגר נרטיבים אינדיבידואליסטים אודות השתתפות פוליטית של צעירות וצעירים.
טליה טרזה אסן, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד. עבודת הדוקטורט שלי בוחנת את המשמעות של חברוּת בחיים הפוליטים של נערות מקבוצות אתניות מודרות, באמצעות מגוון שיטות מחקר איכותניות. עבודת התזה שלי, אשר נכתבה במסגרת תואר שני באנתרופולוגיה תרבותית-חברתית באוניברסיטת תל אביב, התבססה על מחקר אתנוגרפי של חיברות לחברוּת וחברוּת בקרב ילדות בבית ספר יסודי. תחומי העניין שלי כוללים חברוּת, ילדוּת, נעוּרים, חינוך, אקטיביזם ושיטות מחקר איכותניות.
השתתפות צעירים בפוליטיקה המוסדית המוניציפאלית בישראל | צבי הדר
מזה עשרות שנים מזהירים חוקרים על הסכנה לדמוקרטיה הנובעת מהירידה בהשתתפות צעירים בפוליטיקה המוסדית הפורמאלית, המתבטאת בירידה בשיעורי ההצבעה, בחברות במפלגות ובנכונות להתמודד לתפקידים ציבוריים (Lawless & Fox, 2015). מנגד, טוענים חוקרים אחרים כי אמנם קיימת ירידה בהשתתפות בפוליטיקה המוסדית, אך סוגים אחרים של השתתפות פוליטית בלתי פורמאלית של הצעירים החליפה אותה. אלה גם אלה התמקדו ברמת הפוליטיקה הלאומית, בעוד שהנעשה בזירה הפוליטית המקומית כמעט לא קבל ביטוי מחקרי. ההשתתפות צעירים בפוליטיקה המוסדית המוניציפאלית בישראל חריגה (ביחס למקובל בעולם) משתי בחינות: חשיבותה ההולכת והגוברת מאז 1998, והמסגרת הפוליטית המיוחדת המשמשת את הצעירים, והעונה על צרכיהם הפוליטיים. המחקר עוסק במיפוי היקף השתתפות הצעירים בפוליטיקה המוסדית המוניציפאלית, בזיהוי מאפייניה ותרומתה לדמוקרטיה הישראלית, ובניתוח התנאים שאפשרו את פריחתה בישראל, ולבסוף בשאלה האם תתכן התפתחות דומה גם מחוץ לישראל. המחקר מסתמך על ספרות המתייחסת לייצוג תיאורי (Descriptive Representation), לסיבות לאי השתתפות צעירים בפוליטיקה ממוסדת, ולספרות המתייחסת לתנאים להשתתפות ממוסדת של צעירים, לרבות המשמעות המיוחדת בהקשר זה של הלוקאלי. המחקר מבוסס על 10 ראיונות עומק עם מנהיגי 8 רשימות צעירים ברחבי הארץ, ועל ניתוח מפורט של תוצאות הבחירות המקומיות ברשויות המקומיות העירוניות- יהודיות בשנים 1998-2018 (חמש מערכות בחירות. ממצאי המחקר מעידים על הצלחה גדולה של רשימות צעירים בפוליטיקה המקומית בישראל. שורשי הצלחה זו נעוצים בתנאים המוסדיים הקיימים בפוליטיקה המקומית בישראל, בשילוב מודל ייחודי למסע בחירות המיושם על ידי רשימות הצעירים. מודל זה תפור למידותיהם של צעירים מבחינת תוכן וצורה כאחד. מודל זה מאפשר להתגבר על האתגרים המיוחדים בהנעת צעירים להשתתפות בפוליטיקה המוסדית.. ממצאים אלה מעידים כי תופעה מרכזית זאת בפוליטיקה המוניציפאלית בישראל היא בת קיימא, וניתנת ליישום גם מחוץ לישראל, לפחות באותן מדינות בהן נהוגות בחירות יחסיות .
ד"ר צבי הדר, פוסט דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. עו"ד במקצועי. את התואר השני בתחום מנהל סיימתי בהצטיינות בשנת 2004 באוניברסיטת חיפה בתחום מנהל השלטון המקומי. בין השנים 2003 ועד 2014 כיהנתי כחבר מועצת העיר וכסגן ראש עיריית הרצליה, ועסקתי בעיקר בנושאי תכנון ובניה וחינוך בלתי פורמאלי. השנת 2021 סיימתי את הדוקטורט בהנחייתן של פרופסור פני יובל ופרופסור בקי קוק במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. כיום אני פוסט דוקטורנט במחלקה.
מנהיגות כוח ומגדר – מהרווח שמפריד ביניהם לרווח שנובע מהחיבור | סיגל אופנהיים שחר
חוויית אקטיביזם עשויה לצמצם חוויית ניכור עבור בני ובנות נוער, כמו גם עבור צעירות.ים. ניכור שקיים בין עצמם.ן ובין הקהילה, ו/או בינם.ן ובין מציאות חייהם בהווה. ועל כן פעולה אקטיביסטית עשויה לצמצם את יכולתם לפעול ולשנות את עתידם.ן. במחקריה התמקדה אניטה האריס בעיקר בנוער שמצוי במצבים סיכוניים, וחווה את עצמו.ה כמודר מופלה ועל כן מנותק. בעקבותיה, אני בוחנת את הקשר בין מנהיגות כוח ומגדר , שנערות וצעירות חיות במרחב מדיר ומתייג, כמו שפה ושיח וחברתי, בעיקר בנוגע למושג מנהיגות ואקטיביזם. צעירות אלה גדלות, עדיין, במציאות שבה מנהיגות נתפסת, כמעט באופן אוטומטי, כשייכת לגברים, או קשורה למאפיינים של גבריות. תפיסה שמייצרת חסמים שמעכבים את רובן מלפנות לתחומי ניהול ומנהיגות, ועלולה לגרום להן לחוויית ניכור כלפיהם. בעיקר מכיוון שהקשר הגורדי שקיים בין גבריות לניהול ומנהיגות, עושה שימוש (שלאחרונה אף הולך וגובר) בתפיסת "כוח משתלט" או "כוח מעל". באופן אירוני, גם התפנית התרבותית שהתחוללה במושג המנהיגות הטרנספורמטיבית, כמאפשרת לגוון, לראות אותה כיחסית ותלוית הקשר, וכמגלמת ביטוי לשירות הזולת או הקהילה, לא אפשרה את השינוי המגדרי המצופה. היטיבה לתאר זאת אליס איגלי, שבמחקריה הרבים היא מדגימה את המחיר האישי שצעירות משלמות, ואת המחיר החברתי שכולנו משלמים, כשהיא מציגה את הדינמיקה – פנימית–חיצונית, שמצרה טווח פעולה בפני נשים ותפקידי ניהול ומנהיגות. בהרצאה אתאר בקצרה את האלטרנטיבה שאני מציעה למושג המנהיגות, הכוללת אבחנה בין הפעולה המנהיגותית למבצע.ת, ומגדירה וממשיגה את הפעולה במקום את המבצע.ת. הגדרה זו גוזרת ארבעה עקרונות שמסמנים כיווני פעולה אפשריים שיכולים לשחרר אותנו מפרדיגמת המנהיגות הדומיננטית. על בסיס התביעהNaming, blaming, and claiming) ), לשיים, להאשים ש, אני ממליצה, מבארת ומרחיבה על האפשרות: לשיים, לנכס, לרתום ולתקן.
דר' סיגל אופנהיים- שחר מלמדת וחוקרת מזווית פמיניסטית נערות ובגרות צעירה; תהליכי למידה חינוך והתערבות בקרב אוכלוסיות מתויגות; חוללות מנהיגותית ואקטיביזם חברתי. בתוכנית ללימודי מגדר, בחוג לסוציולוגיה ובפקולטה לחינוך בר אילן, בבית ספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן ובמכללה האקדמית אונו. ספרה האחרון, נתערב שתצליחו -התבוננות מחודשת בהנחיית תהליך התערבות, בקרב נערות מאוכלוסיות מתויגות. יצא לאור לפני שנה בהוצאת תמה, מופת. בימים אלה מסיימת את עריכת ספר נוסף - מנהיגות כוח ונערות, הרווח שביניהם. דר' אופנהיים - שחר מלווה החל מהתחלת ימיו של בית ספר ענבר במיזם ועד להקמתו כבית ספר פעיל, וכיום מלווה את הקמתו של מסלול חמש יחידות במגדר.
ויתור מעמדי: תמיכת הורים בילדים בוגרים בהקשר פמיליסטי-נאוליברלי | רונה זיו-טג'ורנלונד
תמיכתם של הורים בילדיהם הבוגרים הינה תופעה שכיחה בעולם המערבי אשר מתבטאת בין השאר במגורי הצעירים אצל הוריהם, בסיוע כספי, בעזרה אינסטרומנטלית ועוד (Amber Sage and Kirkpatrick Johnson, 2012; Heath and Calvert, 2013; Majamaa, 2011) בישראל של שנת 2020 כשליש מבני 20 ומעלה מקבלים עזרה כלכלית מהוריהם או מהורי בן/בת זוגם (הלמ"ס, 2020). הישענותם של צעירים על הוריהם הכרחית נוכח הקושי שיש כיום לצעירים רבים להתבסס כלכלית. מרכזיותם של ערכי המשפחה בחברה הישראלית, תומכת בהיחלצות ההורים לתמיכה בילדיהם, גם כאשר אלה הגיעו לבגרותם המאוחרת ואף לאחר שעזבו את הבית. חרף קיומם של מחקרים המתקפים את הפמיליזם הישראלי, מחקרים עדכניים מציגים תופעה לפיה עקרונות אינדיבידואליסטים וניאו-ליברליים מחלחלים לתא המשפחתי (ביז'אוי, 2020) ובכך חושפים את הצעיר.ה לציפייה להסתדר בכוחות עצמם. הכוחות המנוגדים הללו משקפים את ההקשר הייחודי בו נמצאות משפחות בישראל, והם עשויים להשתקף בעמדותיהם ובתפיסותיהם של הורים לבוגרים צעירים, במצב בו האחרונים מצויים בחסר כלשהו, למשל מבחינת עבודה, כסף או דיור. מחקר זה עושה שימוש בהקשר הישראלי בו הולך ומתהווה פמיליזם ניאו-ליברלי של ציפיות סותרות לתמוך בילדים ולתבוע מהם עצמאות. אחת ממטרות המחקר הינה לעסוק בהצדקות בהן אוחזים הורים לגבי תמיכה כלכלית בילדיהם הבוגרים, או העדרה. תרומת המחקר עשויה להתבטא, בין השאר, לספרות העוסקת בהעברה בין-דורית בהקשר של פמיליזם ניאו-ליברלי. בדרך כלל, המחקר העוסק בנתינה בין-דורית מתייחס לכיוון הנתינה, לאיכות הנתינה (היחס בין ממדים חומריים ללא חומריים) ולעוצמתה, אך אינו לוקח בחשבון את השיח שעשוי להתקיים בין נותני התמיכה הנמצאים במתח שבין שני כוחות מנוגדים: תמיכה המושתתת על ערכים משפחתיים מצד אחד, אל מול התפיסה האינדיבידואליסטית כי על הצעיר או הצעירה להסתדר בכוחות עצמם.
רונה זיו-טג'ורנלונד, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ורכזת קהילת משפחה של האגודה הסוציולוגית הישראלית. חוקרת את התמיכה החומרית של הורים בילדיהם הבוגרים, המצויים בחוסר יציבות כלכלי בהקשרו של פמיליזם ניאו-ליברלי, ואת ההצדקות הוריות לתמיכה או העדרה בהקשר זה.בנוסף, רונה היא יועצת משפחתית ועוסקת בגישור ובהנחיית קבוצות.