מנגנונים ריבודיים בקרב קבוצות מיעוט – לזכרה של פרופ' ורד קראוס
קהילת ריבוד ואי שוויון
יו"ר: מאיר יעיש
פרופ' מאיר יעיש, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
דברי פתיחה לזכרה של ורד קראוס | יובל יונאי
פרופ' יובל יונאי, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה. מתמחה בסוציולוגיה של ידע כלכלי, בחקר התרבות, ביחסי פלסטינים-יהודים, בלימודים הומולסביים ובמיניות. בשנים האחרונות הוא כותב על ההיסטוריה הקווירית של ישראל על סמך ראיונות עומק עם הומואים ועם סטרייטים שהכירו קווירים בשנים שקדמו ל"מהפכה הלהט"בית" בישראל.
ארגונים ואי-שוויון בהטבות: הצטלבות בין מגדר, אתניות ומעמד | לודמילה גרמש
אף כי פערי שכר מתמשכים על בסיס מגדר, גזע ומוצא אתני מתועדים היטב, פחות ידוע על אי-שוויון בהטבות הנלוות לשכר ועל תפקיד הארגונים והמעסיקים בעיצובו. המחקר הנוכחי מתבסס על נתוני עובד-מעביד, שהם נתוני אורך אדמיניסטרטיביים הכוללים מידע על שכר ועלויות מעביד של ההטבות הנלוות לשכר בישראל, וחושף לראשונה את דינמיקת הכיסוי והעלויות של ההטבות במגזר הפרטי בבחינת ההצטלבות בין מגדר למוצא אתני. הממצאים מראים כי בעוד שהקבוצה הפגיעה ביותר מבחינת שכר הן נשים ערביות, גברים ערבים הם הקבוצה הפגיעה ביותר בכל הנוגע להטבות, גם בהשוואה בין עובדים בעלי הון אנושי ומאפיינים תעסוקתיים דומים. תוך שימוש במבנה ההיררכי של נתוני עובד-מעביד, המחקר בוחן את השפעת ההרכב הדמוגרפי של העובדים בתפקידים המתוגמלים ביותר ('תפקידי מפתח') בארגון בעיצוב אי-השוויון בהטבות. נמצא כי השפעת ההרכב הדמוגרפי של התפקידים המתוגמלים משתנה על פי מגדר ואתניות. ייצוג גברים ערבים בתפקידי מפתח מתורגם לכיסוי הטבות גבוה יותר ולרמת הטבות גבוהה יותר בעבור גברים ערבים שעובדים בתפקידים אחרים באותו ארגון. לעומת זאת, ייצוג נשים בתפקידים אלה אינו משפר את רמת ההטבות שמקבלות נשים בתפקידים אחרים בארגון, אלא רק את שכרן. בדיון אני מציעה מספר הסברים לממצאים אלו. ממצאי המחקר מצביעים על תפקידם המרכזי של מעסיקים בתהליכי ריבוד בשוק העבודה, ומדגישים את החשיבות של חקר קטגוריות חברתיות מצטלבות (intersecting) כמו מעמד, אתניות ומגדר במקומות עבודה. יש לציין כי אתניות ומגדר פועלים באופן שונה ברמה הארגונית, כך שאי-השוויון במקומות העבודה בולט יותר בבחינת קטגוריית המגדר בהשוואה לאתניות בכל הנוגע לכיסוי ההטבות, רמתן והשכר.
לודמילה (לודה) גרמש היא דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה ופוסט-דוקטורנטית במרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל-אביב. תחומי המחקר העיקריים שלה כוללים שוק עבודה, ארגוני עבודה ואי-שוויון בהכנסות בין קבוצות עובדים. תחומי עניין נוספים הם ההצטלבות בין מגדר, לאום/אתניות, ומעמד בזירות עבודה, ושיטות מחקר כמותניות.
Ethnic Conflict and Workplace Inequality: Minority Access to Jobs during Conflict Escalation in Israel, 1996-2015 | Tali Kristal
Conflicts around who belongs within the nation-state are increasing globally at a time of intense inter-ethnic conflicts over economic resources, casting ethnicity and national identity as key categorical distinctions that generate economic inequalities. We use the case of Israel to analyze the relationship between ethnonationalist conflict and workplace inequalities, arguing that ethnic conflict in the political environment induces social closure behaviors within organizations geographically more proximate to the escalation of conflict. Combining data from Israeli population registers and the Global Terrorism Database we find that an increase in conflict leads to a decrease in the likelihood of nearby organizations hiring Arab men and women, as well as an increase in the likelihood of involuntary job separations for Arab women. However, these effects are diminished in organizations that either depend on Arab labor or have a higher density of Arab workers at the top of the organization. Demonstrating that extra-institutional political conflicts shape workplace inequalities this paper extends both the theory of racialized organizations and Relational Inequality Theory.
פרופ' טלי קריסטל, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
קומודיפיקציה של קרקעות ודיור ביישובים הערביים: התפתחותו של מנגנון ריבודי בתוך החברה הערבית | עמיד סעאבנה
ההרצאה תתמקד בטענה: כדי להבין אי-שוויון חברתי-כלכלי בחברה הערבית, חיוני להבין תמורות עכשוויות בבעלות על קרקע ובמשטר הדיור ביישובים הערביים. לאחרונה, אנו עדים לתהליך שבו קרקע בבעלות המשפחה הערבית הופכת לסחורה בשוק ובמקביל לכך מתרחש מעבר הדרגתי, במיוחד בקרב הדור הצעיר, ממשטר דיור המבוסס על בנייה עצמית על קרקע פרטית למשטר דיור דרך השוק. כלומר אנו עדים להתגברותו של תהליך קומודיפיקציה של קרקע ודיור ביישובים הערביים. חלק ראשון של ההרצאה מתאר את הרקע להתפתחות קומודיפיקציה של קרקע ודיור ביישובים הערביים. תיאור זה כולל את ההשפעה של תנאים וגורמים שונים אשר דוחפים לכיוון הקומודיפיקציה: סגרגציה מרחבית בין ערבים ויהודים, הצטמקות עתודת הקרקע, גידול בשיעור מחוסרי קרקע והחרפת מצוקת הדיור. חלק זה כולל גם אפיון השחקנים והכוחות המרכזיים המעורבים בהתפתחות תהליך הקומודיפיקציה וההשפעות שלהם. מסתבר כי כל השחקנים והכוחות המעורבים, לרבות המדינה ורשויות התכנון, מועצות מקומיות, בעלי קרקעות, מחוסרי קרקע, בעלי הון ויזמים, משתפים פעולה בהתפתחות זו, כל אחד לפי האינטרסים ונקודת הכוח וההשפעה שיש לו. החלק השני של ההרצאה מתמקד בהשלכות של קומודיפיקציה של קרקע ודיור על מוקדים שונים של אי-שוויון בחברה הערבית. אני טוען כי תהליך הקומודיפיקציה מהווה תהליך ריבודי בהתהוות, כאשר אחת ההשלכות שלו היא התגבשות הקשר בין מעמד חברתי לפי השכלה, תעסוקה, או הכנסה (שיש ביניהם הלימה משמעותית) לבין מעמד חברתי הנמדד לפי בעלות על קרקע ודיור. כלומר, התופעה, הרווחת במידת מה, של משקי בית המוגדרים עניים לפי הכנסה מעבודה אך בחזקתם קרקע פרטית ונכסים שקיבלו בירושה פוחתת בהדרגתיות ובמקביל גוברת ההלימה בין הישגים בשוק העבודה והישגים בשוק הדיור. ההרצאה תדון גם בהשלכות של תהליך ריבודי זה על אי-שוויון בחברה הערבית ומציעה מסגרת תיאורטית באמצעותה ניתן להעריך התפתחויות צפויות, עכשוויות ועתידיות, של מוקדים שונים של אי-שוויון, לרבות, אי-שוויון בין דורי, אי-שוויון לפי בעלות על קרקע, ואי-שוויון מגדרי.
ד"ר עמיד סעאבנה, החוג לסוציולוגיה אוניברסיטת חיפה. תחומי עניין: דמוגרפיה, אי-שוויון בבריאות ותמותה, ריבוד ואי-שוויון חברתי, שיטות מחקר, שיטות מחקר דמוגרפיו.
Relationship of Religious Affiliation Group Norms to Israeli Men’s Participation in Household Duties: Changes over Ten Years | Ola Abu-Hasan Nabwani
Scholars posit that husbands’ participation in household duties, an indicator of gender equality, varies according to ethnoreligious affiliation group norms. This study challenges the culture hypothesis and reveals that religious men participate more than secular men. The study analyzed quantitative data from Israel Social Surveys (2009 and 2019) for 3,786 married women (3,020 Jews and 766 Arabs). Results showed virtually no change over ten years, and an increase of only 1.01 times in the odds of husbands’ participation in household duties from 2009 to 2019. Moreover, the number of children in the family decreased the odds of the husband’s participation. Women’s human capital, autonomy, and their husband’s education increased the odds of men’s participation among both Jews and Arabs. However, the gap between these two ethnic groups did not change over the ten years: husbands of Arab women were 84% less likely to share household duties than those of Jewish women. While the 2009 data indicated that, among Jews, husbands of religious and secular women shared household duties almost to the same extent, results from 2019 showed that religious husbands increased their participation to almost 1.5 times that of secular husbands. Among Arabs, Druze and Christian husbands were 4.5 and 2.6 times more likely to participate, respectively, than husbands of Muslims. In-depth qualitative research aiming to reveal factors that increase the willingness of men in a patriarchal society to participate in household duties is essential to improve understanding about advancing the gender revolution, especially when the change over ten years was not as expected among secular groups.
ד"ר עולא אבו-חסן נבואני, המכללה האקדמית עמק יזרעאל והמכללה האקדמית כנרת. סיימה את הדוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, במסגרתה חקרה את ההבדלים בין נשים ערביות ליהודיות בקשרים בין בניית משפחה לפיתוח קריירה. כיום עמיתת מחקר במכון טרומן ועמיתת הוראה במכללות האקדמיות עמק יזרעאל וכנרת. כמו כן, פוסט דוקטורנטית בחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה וחוקרת קונפליקט עבודה משפחה, שביעות רצון מהחיים, מהעבודה ומהנישואים ועבודה מהבית תוך השוואה בין יהודים לערבים. מובילה מחקר בנושאי מגדר ומשפחה באוכלוסייה הדרוזית במכון המחקר של המרכז למורשת הדרוזים בישראל.