top of page

מומחיות ושיח סביבתי מפרספקטיבות תרבותיות ומוסדיות

קהילת סביבה וחברה

יו"ר: רפי גרוסגליק

ד"ר רפי גרוסגליק, ​המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

רפי גרוסגליק.jpg

Co-Production of Expertise in Environmental Protest: The Case of Shiyes Railway Station | Dmitrii Zhikharevich

How expertise is constructed in environmental protests? We address this question by focusing on one of the best-known cases of environmental mobilization in Russia: the movement against landfill construction near the Shiyes railway station in 2018-2019. Adopting a diverse repertoire of contention which included scientific expertise, a coalition of local activists and environmental scientists was able to terminate the construction project, despite its backing by the local authorities. Instead of seeing expertise and politics as separate realms, we analyze them as jointly constructed in the course of environmental mobilization. Drawing on qualitative interviews with protest participants, fieldwork, and documents, we argue that the role of scientific expertise was not purely instrumental. Rather than using their professional authority to boost the movement’s legitimacy, environmental experts produced a study of the local environment, increasing its legibility. With scientific measurements, analyses, reports and similar ‘immutable mobiles’ at hand, activists could appeal to scientifically established ‘facts’ about the local environment and the likely adverse effects that the landfill construction . Such an alliance with the scientists’ certified expertise helped delocalize the activists’ expertise, thus making it publicly legible. Thus, the activists could bring the ‘facts’ to the court of law, using them as a source of authority superior to legal decisions that are too easily overruled in an environment of low trust to the legal system. Conversely, an engagement with the activists’ local knowledge gave a new relevance to the scientists’ certified expertise. In this way, the environmental mobilization around a particular place was inextricably intertwined with the production of knowledge about this place. Putting it more emphatically, it would have been different science, had the scientists conducted their research without the activists. Similarly, without scientific expertise, the activists’ repertoire of contention would have been different, producing a different form of political action.

pic_3923_1_2211151720_6084.jpg

Dr. Dmitrii Zhikharevich is an economic sociologist with broad interests in STS, valuation studies, and environment & society, currently researching the role of scientific expertise in environmental politics.

"יש לי מקום": משבר, שינוי והגירה מפרספקטיבה ניאו-לקטית | אריאל אפל

בישראל מתקיימת סצנת 'ניאו-לקטות' ערה, ייחודית אף בקנה מידה עולמי. ניאו-לקטים - אנשים שמתרגלים פרקטיקות כגון ליקוט צמחי בר, גששות, הכנת כלים פרימיטיביים, בניית מחסות, מחנאות פשוטה, תקשור עם בעלי חיים, חינוך יער, ועוד - ערים במיוחד למשבר הסביבתי ולהתפתחויות טכנולוגיות ופוליטיות, וחווים את האיום בשינוי דרך חיבורם האישי למרחבי בר ספציפיים ומוחשיים, ולא רק באופן תיאורטי. מחקר אתנוגרפי בסצנה הניאו-לקטית בישראל, שמבוסס על תצפית משתתפת לאורך כעשור בארגון "שומרי הגן" ובמעגלים חופפים לו, חושף פרספקטיבות שמאתגרות את השיח הנפוץ בנוגע למשבר האקלימי ולשינויים החברתיים-תרבותיים הנדרשים לאורו. המחקר בחן את השפעת העיסוק בפרקטיקות ניאו-לקטיות על אורח החיים העכשווי והתפישות של ניאו-לקטים. העיסוק בפרקטיקות אלו מעודד חיבור ישיר לסביבה הטבעית ומגביר את הרגישות והמודעות לשינויי אקלים ולמפגעים סביבתיים וחברתיים, אך גם מבנה תפישה מורכבת ולא-קלישאתית של הסדר הטבעי האקולוגי ותפקיד האדם בעולם כגורם מפר או מיטיב. בעיניים ניאו-לקטיות המשבר הסביבתי-חברתי-כלכלי-פוליטי כבר כאן בערך מאז המהפכה החקלאית. מצד אחד הפרספקטיבה הניאו-לקטית ביקורתית כלפי הסדר הקיים, שהיא מתארת כמשברי כשלעצמו, וגורסת ששינויים קיצוניים הינם מתבקשים לאורו בכל מקרה. מנגד, מתוך תרגול מיומנויות קיום בהשראת חברות אנושיות שונות משחר ההיסטוריה ועד ימינו ניאו-לקטים רוכשים גם הערכה רבה ליכולת של אנשים לשגשג במגוון תנאים - כולל קיצוניים ביותר – ומתארים באופטימיות את האפשרות שבני אדם יתקיימו ב"חיבור" למארג החיים שסביבם כגורם מיטיב ושייך. מתוך כך ומתוך עמדה לא-ילידית, ניאו-לקטים שמים דגש על מיומנויות של התחברות שניתנות ליישום באופן אוניברסלי, בסביבות שונות ומגוונות, ושמאפשרות יצירת חיבורים עמוקים לסביבה חדשה - אפילו במקרה של הגירה או שינוי. נשאלת השאלה מה מאיים יותר – האם השינוי וה"משבר" המתממשים, או אולי דווקא המשך התבססות הסדר הקיים?

WhatsApp Image 2022-12-14 at 08.36.26.jpeg

ד"ר אריאל אפל, אנתרופולוג ומדריך לחינוך יער. חוקר מגמות של חיבור לטבע בישראל ובפרספקטיבה גלובאלית, בדגש על חתירה לאורחות חיים ‘מקיימים’, עיסוק במלאכות ומיומנויות קדומות כחלק מאורח חיים עכשווי, חיבור בין בני אדם לעולם יותר-מאנושי, העניין המערבי בציידים-לקטים ותרבויות ילידיות, וביטויים נפוצים לכך במגמות חינוכיות, בריאותיות, ובתקשורת ההמונים. מחקר הדוקטורט נערך בחוג לאנתרופולוגיה באונ’ חיפה, בהנחייתה של פרופ’ נורית בירד-דוד.

ממשליות אקלים פיננסית: פעולה אקלימית נושאת רווח של משקיעים מוסדיים | רמי קפלן

רבים מהמשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם החלו לקחת בחשבון מדדי אקלים בהחלטותיהם הפיננסיות ולהפעיל לחץ על חברות בתיקי ההשקעות שלהם להתייחס ל"סיכוני אקלים". למגמה זו, שאני מכנה "ממשליות אקלים פיננסית" (Financialized Climate Governance), יש פוטנציאל לשמש כמנוף עוצמתי לשינוי, לאור התרכזות ניהול ההשקעות העולמי. מצד שני, מדובר בצורת ממשליות הכפופה למניע הרווח של המשקיעים, שעל כן יכולה להיות אפקטיבית רק במידה שסיכוני אקלים נתפסים כסיכונים פיננסיים. באותה שעה, ממשליות אקלים פיננסית מייצגת את המשך המגמה של הפרטת ממשליות האקלים, העברת סמכות מידי ממשלות וארגוני סביבה לידי העסקים והמשקיעים,. היא יוצרת כר פורה לשטיפה ירוקה, במצבים שבהם למשקיעים מוסדיים ולתאגידים מזהמים יש אינטרס משותף ליצור מצג ירוק בעוד שהעסקים נמשכים כרגיל. במאמר זה, אני בוחן את מדיניותם האקלימית של שלושה משקיעים מוסדיים בולטים: BlackRock, California Public Employees' Retirement System ו-BNP Paribas, בשנים 2019-2021, ובוחן את תוצאותיה מבחינה סימבולית ופרקטית. המחקר מתבסס על ראיונות עם בכירים בחברות אלה ושחקנים אחרים בשדה ה-FCG, נתוני הצבעות בעלי המניות, ומגוון רחב של דוחות ומקורות משניים. הממצאים מעלים כי בעוד שבשנים האחרונות חלה עלייה במעורבות המשקיעים לטובת אקלים, במיוחד בתחום הצבעות הפרוקסי (אסיפות שנתיות של בעלי מניות), הם נוטים ללחוץ על תאגידים מזהמים לשפר את איכות הדיווח על ביצועים אקלימיים, ולא בהצלחה יתרה, בעוד שהם נמנעים מהתערבות בניהול עצמו. תאגידי נפט וגז מגיבים ללחץ בדרך כלל על ידי אימוץ מכשירים סימבוליים, כגון תוכניות לצמצום פליטות עד 2030 או 2050, אך לא ניכר שינוי משמעותי בתוכניות הקידוחים המעשיות שלהם.

רמי קפלן_edited_edited.jpg

ד"ר רמי קפלן, מלמד בחוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. המחקר שלו בוחן מזווית היסטורית והשוואתית את הממשק בין קפיטליזם תאגידי לחברה וסביבה, עם עניין מיוחד בהתפשטותן הגלובלית של פרקטיקות ואידיאולוגיות של ׳אחריות תאגידית׳. הוא גם חוקר את תפקידם של תאגידים, אגודות עסקים גלובליות וארגונים פיננסיים בפוליטיקת האקלים הגלובלית.

מה עניין שמיטה למשבר האקלים? התפתחות שיח ציבורי סביבתי בישראל סביב מצוות השמיטה והתגברות המודעות למשבר האקלים | עינט קרמר

מצוות השמיטה המקראית מחייבת כל עובד אדמה בישראל לחדול מעבודתו אחת לשבע שנים למשך שנה תמימה, לאפשר לאדמה "לשבות" ממלאכה ולכלל תושבי הארץ (כולל בעלי החיים) ליהנות באופן חופשי מהיבול. בעולם העתיק, בו עם ישראל היה חקלאי ברובו, ישנן עדויות כי מצוות השמיטה נשמרה באופן זה או אחר , והשפיעה עמוקות  על החברה הישראלית (רוזנסון, 2000). אך מה עניין השמיטה המקראית לימינו אנו? במחקר זה אבקש לטעון שתי טענות: 1) ברמה הרעיונית, אטען כי השמיטה בגלגולה העכשווי  מהווה דוגמה לפרקטיקה סביבתית המבוססת על תפיסת עולם אקו-תיאולוגית של משמריות (Stewardship). תפיסת עולם זו גורסת כי האדם מונה על ידי הבורא לדאוג לשגשוג ורווחה של עולם הטבע.  2) ברמה האמפירית, אבקש לבחון האם וכיצד מתפתח בישראל בת זמננו, בעשורים האחרונים שיח רעיוני ברוח השמיטה המציע תרגומים חברתיים-סביבתיים למצווה זו, ברוח תפיסת המשמריות ואל מול משבר האקלים. במסגרת מחקר זה אני בוחנת, באמצעות ניתוח כמותי ואיכותני,  את השיח הציבורי בישראל כפי שהוא משתקף בעיתונות הכתובה, לאורך  ציר הזמן של 21 שנים (שלוש שנות השמיטה האחרונות), ובהשוואה בין חלקי אוכלוסייה שונים. ממצאי המחקר מראים כי ישנה התפתחות בשיח לאורך השנים הן בתוך כל מגזר והן בין המגזרים השונים,  הן באופי השיח, והן בהתייחסות קונקרטית לשמיטה בהקשר של משבר האקלים.  נמצא כי המגזר הדתי הצטרף לשיח בעקבות המגזר הכללי, אך מרגע שהחל לעסוק בנושא העמיק והרחיב אותו משמיטה לשמיטה, הן מבחינה רעיונית והן מבחינת קריאה למימוש פרקטי של השמיטה בהקשרים סביבתיים. עוד נמצא גם השיח על השמיטה שואב מהשיח המדעי-סביבתי מבחינת עולם המושגים והרעיונות שהוא משתמש בו וכי רעיון המשמריות הינו רעיון מרכזי המופיע בו לאורך כל השנים. תרומת המחקר: ראשית, המחקר מרחיב את הידע התיאורטי בדבר התפתחות רעיונות אקו-תיאולוגים בכלל ורעיון המשמריות בפרט אל מול עלייה במודעות למשבר האקלים(Haluza-Delay, 2014; Hitzhusen & Tucker, 2013; Jenkins, 2009; Jenkins et al., 2018; Veldman et al., 2013). שנית, המחקר מהווה חקר מקרה להטמעת ערכים והתנהגות בת-קיימא באמצעות הטענת משמעויות ופרקטיקות סביבתיות למצווה או לרעיון דתי, דבר היכול לסייע בהטמעת התנהגות הנדרשת לטובת צמצום (מיטיגציה) והסתגלות (אדפטציה) למשבר האקלים בקרב ציבור דתי ומסורתי, אתגר משמעותי בהקשר הישראלי ובאופן רחב יותר בהקשרים של אוכלוסיות דתיות ברחבי העולם.

עינט-קרמר-ע.png

עינט קרמר היא חוקרת באוניברסיטה העברית. מחקרה עוסק בקשרים בין תפיסות אקו-תיאולוגיות ופרקטיקה סביבתית , ובקשר בין הממסד והמאמינים הדתיים ובין התנועה הסביבתית. עינט היא גם המנהלת-מייסדת של עמותת "טבע עברי" - יהדות וקיימות, ומובילה שותפה של אשכול "חינוך תרבות ורוח' בפורום האקלים הישראלי. עינט מתגוררת במזכרת בתיה עם בן זוגה וארבעת ילדיהם. 

bottom of page