top of page

מה נשמע? יש חדש? מוגבלות בשמיעה, חירשות וטכנולוגיה
קהילת לימודי מוגבלות

העולם הטכנולוגי משפיע עלינו באופנים שונים ואף יכול לשנות את מציאות חיינו כפרטים וכחברה. המפגש שבין אנשים עם מוגבלות לטכנולוגיה הוא מפגש מורכב ולא תמיד מובן מאליו. לעיתים הטכנולוגיה הופכת לחלק מהזהות ומאפשרת נגישות וחירות, אך לעיתים מדובר במפגש אמביוולנטי וטעון. מצד אחד, הטכנולוגיה נותנת מענה לאנשים עם מוגבלויות, מאפשרת ניידות ועצמאות ומקדמת השתלבות חברתית. מצד שני, חלק מהטכנולוגיות שאנשים עם מוגבלות משתמשים בהן מוטענות בסטיגמה ו/או עשויות למשמע את הגוף הנכה ולהכפיפו תחת אידיאל הנורמאליות. במושב זה נדון באינטראקציה שבין אנשים עם מוגבלות בשמיעה וחירשים לבין טכנולוגיה חדשנית במציאות חברתית אייבליסטית. נבחן את החיבורים, ההשפעות וההשלכות שיש למפגשים שכאלה בין הגוף, הזהות, הקשרים החברתיים והטכנולוגיה. חיבורים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בהשפעת הטכנולוגיה על קהילת החירשים, בעת מתן שירותים ציבוריים נגישים יותר או בהצבת חסמים חדשים, וכן בשימוש באמצעים טכנולוגיים לחקירת שילובם החברתי של אוכלוסייה זו.

מושב זה מוקדש לזכרה של ד"ר נעמי ביטמן ז"ל, אשר נפטרה בטרם עת בדצמבר האחרון. ד"ר ביטמן היתה חוקרת פורצת דרך בהצטלבות שבין לימודי מוגבלות ותקשורת וכן היתה פעילה חברתית עם מוגבלות בשמיעה. מחקריה התמקדו בפרפורמנס של אנשים עם מוגבלות במדיה החברתית. היא היתה אקדמאית מצטיינת ופעלה רבות כנגד האייבליזם באקדמיה. חסרונה יורגש בקהילת לימודי מוגבלות ובשדה בכלל.
 

nomy_bitman.png

יו"ר: נילי ברויאר

ד"ר נילי ברויאר, המרכז ללימודי מוגבלות, האוניברסיטה העברית בירושלים

tmvnh_nyly_ltr.png

יו"ר: להשלים

Picture1.png

מתדיין: בועז אחד העם

בועז אחד העם, יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות, הפועל לייצוג, חקר ופיתוח קהילת החירשים בישראל.

תמונה בועז א.ה. (1).jpeg

בין העולמות? שתל שבלול ושפת הסימנים ישראלי | קרולינה טננבאום–ברוכי

רקע: שתל שבלול (קוכליארי) הוא מכשיר אלקטרוני הממיר מידע שמיעתי בגירויים חשמליים ובישראל  הוא ממומן כולו על ידי משרד הבריאות. הליך שתל שבלול אומץ בישראל על-ידי רוב ההורים, שומעים וחרשים כאחד. ראוי לציין כי קיימים רגשות מעורבים כלפי ניתוח זה בקרב אנשים חרשים, מכיוון שהם  רואים את חירשותם כתרבות ולא כבעיה רפואית שצריך לתקן אותה. שיטה: המחקר התבצע בשיטות מחקר משולבות (Methods-Mixed) במסגרת עבודת דוקטורט שהסתיימה בשנת 2020. נסקרו 288 משתתפים; אנשים חרשים, כבדי שמיעה ואנשים המשתמשים במכשירי שמיעה ו/או שתל שבלול, או כאלה שבחרו לא להשתמש בהם. התקיימו 9 ראיונות עומק עימם. נכללו אנשים עד גיל 60, וזאת כדי להתמקד באנשים ללא התדרדרות בשמיעה הנפוצה לאחר גיל זה. בסקר  שולבו סרטונים בשפת הסימנים המלווים בכתוביות בעברית. בראיונות ניתנה למשתתפים אפשרות בחירה בין שימוש בשפת הסימנים, דיבור, קריאת שפתיים או שילוב של כל אלה. תוצאות: כ-63% ממשתתפי המחקר ציינו שהם אנשים חרשים (n=183), 32% כבדי שמיעה (n=91), כ-10 ציינו כי אינם חשים מגבלה (3.5%). בנוגע לשתל שבלול, 18% מהמשיבים הם אנשים עם שתל שבלול (n=44), כ-7% ציינו כי הם מתכננים לעבור ניתוח זה בעתיד (n=20) וכ-3% ציינו כי למרות שיש להם שתל, הם אינם משתמשים בו (n=8). כ-40% מהמושתלים ציינו שהם משתמשים בשירותי תרגום לשפת הסימנים לפחות ארבעה פעמים בשנה וכ-16.3% (n=7) השתמשו בכל שעות התרגום הניתנים לשנה אחת. התייחסות לשפת הסימנים עלתה בראיונות במספר נושאים: איפה להשתמש בה, באיזה סוג של שפת הסימנים צריך לתקשר, בחשיבות ללמד אותה למושתלים, ידע של הורים שומעים ועוד. "פעם אמא שלי שאלה אותי אם היא הייתה צריכה ללמוד שפת הסימנים ועניתי לה שכן. כי זה היה מקל עלי בגיל ההתבגרות, בתקופות הכי קשות... היום הקשר לא טוב איתה" (ראיון מס' 24, מושתל). מסקנות: ייתכן ששתל שבלול עוזר לשמוע אך הוא אינו פותר את הקושי בתקשורת עם אדם שומע. אי למידה של שפת סימנים לילדים עם שתל, מונעת מהם להיות חלק מהקהילה ולהתרועע עם אנשים שדומים להם.

BGU_2099.jpg

ד"ר קרולינה טננבאום –ברוכי, בית ספר למדעי הסיעוד, האקדמית תל אביב יפו.  המרכז האוניברסיטאי לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסונות PREPARED, אוניברסיטה בן גוריון בנגב.

טכנולוגיה במערכת הבריאות: הזדמנות או מכשול עבור נשים חירשות | לירז הורדן

מחקרים מצביעים על כך שבאופן כללי נשים חירשות וכבדות שמיעה זוכות לשירותי בריאות פחות טובים מנשים שומעות. העידן הדיגיטלי יצר אפשרויות שונות בתחום הנגשת שירותי הבריאות הרפואיים עבור אוכלוסיות מגוונות. המחקר עליו אני עובדת בימים אלו עוסק בסוגיית הנגשה טכנולוגית של שרותי בריאות לנשים חרשות והאופן בו הן חוות את השימוש בטכנולוגיות אלו. המחקר מתחקה אחר חוויות הנגישות לשירותים דיגיטליים של נשים חרשות ומתבסס על החוויות של נשים שהתנסו בשימוש בשירותים הדיגיטליים ואופני התמודדתן עם שרותי בריאות אלו. בנוסף, המחקר בוחן האם וכיצד הן מתמודדות או מאתגרות את כלי הממסד של השירותים תוך חילוץ של חשיבה אחרת אודות מה יכול ו/או צריך היה להיות. תרומתו של המחקר היא באיתור והבנה של החוויות של המרואיינות כך שאלו יוכלו לשמש את מתכנני ונותני השירותים הדיגיטליים בבחינה של השירותים המוצעים והבנת יעילותם. המחקר, שנעשה בהדרכת פרופ' חנה הרצוג, מבוסס על ראיונות עומק חצי מובנים עם כ- 15 נשים חירשות וכבדות שמיעה. ברוח המחקר האיכותני, הוא מבקש לחשוף רבדים של ידע על קבוצות שוליים בחברה. בהצטלבות עם המחקר הפמיניסטי, אני מבקשת ליצור מחקר הרגיש להקשרים ונסיבות ושואף להכליל את ניסיון הנשים החירשות גם בשדה הפמיניסטי.

ללא שם.png

לירז הורדן, סטודנטית לתואר שני בתכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב

בזמן ההפסקה: שימוש בטכנולוגיית סנסורים להערכת שילובם החברתי של ילדים חרשים וכבדי שמיעה | אדוה איכנגרין

ילדים רבים עם מוגבלויות משולבים כיום במסגרות החינוך הרגילות, אולם הם נתקלים בחסמים חברתיים, אשר לרוב הינם סמויים מן העין, אך פוגעים משמעותית ברווחתם הנפשית ובהתפתחותם הרגשית, החברתית והלימודית. זירה משמעותית לשילוב או הדרה חברתיים הינה מגרש המשחקים בהפסקות בית-הספר, בו ילדים מתנסים באינטראקציות ובמשחק חופשי ללא מעורבות המבוגרים. על אף חשיבותו של מגרש המשחקים, בשל מאפייניו הצפופים והדינמיים חסר לגביו ידע מתודולוגי-מחקרי. יוצג מחקר, אשר נערך באוניברסיטת ליידן בשיתוף בין המחלקות לפסיכולוגיה התפתחותית ולמדעי המחשב, ואשר השתמש לראשונה בטכנולוגיית נתונים המבוססת על סנסורים לבישים, להערכת שילוב חברתי בהפסקות. באופן חדשני, יעשה שימוש הן בניתוח כוללני והן בניתוח תהליכי, הלוקח בחשבון את מימד הזמן בהפסקה. במחקר השתתפו שמונה ילדים חרשים וכבדי שמיעה בגילאי 9-12, אשר משולבים באופן יחידני במסגרות החינוך הרגיל, ובני כיתותיהם. יוצגו נתונים מתוך ניתוח מבוסס-סנסורים, בצד שאלוני דיווח עצמי, שאלוני הורים ומורים, דירוג סוציומטרי ותצפיות. הדיון יתמקד בקשרים ובפערים בין שיטות המדידה השונות, ובחשיבה על השימוש בטכנולוגיה ככלי לקידום הידע על שילוב חברתי.

adva_picture.jpg

ד"ר אדוה איכנגרין, חוקרת אורחת באוניברסיטת ליידן, הולנד

bottom of page