מגדר ועבודה
קהילת ארגונים ועבודה
יו"ר: ורדה וסרמן ורונית ויסמל-מנור
פרופ' ורדה וסרמן היא סוציולוגית ארגונית וראש תחום ניהול במחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. את עבודת הדוקטורט שלה, שעסקה בעיצוב משרד החוץ הישראלי, סיימה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. כיום היא עוסקת בתחום critical management, בעיקר בבחינה ביקורתית של יחסי כוח בארגונים. תחומי המחקר שלה מגוונים ונוגעים בשליטה ובהתנגדות בארגונים, במרחבי עבודה ממוגדרים, באסתטיקה ארגונית ובהשפעת עיצוב מרחבי העבודה על יחסי הכוח בארגון, בתמורות בחברה החרדית בישראל ובתהליכי כינון של זהויות מגדריות בעבודה (זהויות גבריות או זהויות מצטלבות של נשים מקבוצות חברתיות שונות – intersectionality).
ד"ר רונית ויסמל-מנור היא חוקרת של התנהגות ארגונית מהמחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה מתמקדים בשילוב בין עבודה ומשפחה, במנהיגות וביחסי מגדר. היא עוסקת באופן שבו ארגונים וחברות מתייחסים לקונפליקט בין העבודה לחיים ובאופן שבו זוגות מתאימים את עצמם לדרישות של שוק העבודה ולמתח שבינן לבין החיים.
Embodied resistance as ideology: the case of Jewish ultra-orthodox female entrepreneurs | Avital Baikovich
How can women's embodied resistance serve to advance gender social change in an ultra-religious community? Drawing on qualitative research of Jewish ultra-Orthodox female fashion entrepreneurs in Israel, we examine how women's body regulations are collectively negotiated, challenged, and resisted. Our paper shows that through the disruption of religious clothing and hair codes, women construct an alternative ultra-religious feminine identity, challenging the patriarchal expectations of women's ideal-type in their authoritative society. Our contributions are twofold: First, we advance the understanding of body as a site of resistance by exposing the analytical constituents of embodied resistance, namely, which demands are challenged, which types of modesty are resisted, and which bodily means are used in women's resistance acts. We demonstrate how female bodies serve both as means to oppose social expectations and as an ideological resource that undermines the social order. Second, we broaden the conceptualization of the collective power of resisting authoritarian regimes. We demonstrate how women's acts are not only performed at the individual level but also carry an accumulative, powerful effect. Through their resistance, we show that women encourage other ultra-orthodox women to join and adopt a more liberal, distinctive, ultra-religious appearance which ultimately becomes socially accepted, despite their community's bodily control.
ד"ר אביטל בייקוביץ - סוציולוגית ארגונית, עוסקת בחקר זהות ותרבות בהקשרי עבודה בינתרבותיים. חקרה תהליכי הבניית זהות לאומית וארגונית בתוך ארגון עבודה יפני, וכן ערכה ניתוח ביקורתי של משטרי שליטה עכשוויים בארגונים גלובאליים. בתקופה האחרונה אביטל עוסקת בהתנגדות ושינוי חברתי בהקשרי עבודה בתוך החברה החרדית, וכן בחקר ההשלכות של משטרי שליטה נאו-נורמטיביים על חיי היומיום ותהליכי העבודה של עובדים ומנהלים בארגוני הי-טק בינלאומיים. תחומי המחקר שלה כוללים שליטה והתנגדות בארגונים, תרבות ארגונית, היבטים שונים של זהות בעבודה/בארגונים (לאומית, ארגונית, דתית ומגדרית), התנגדות ושינוי חברתי, ניהול וארגוני עבודה ביפן.
"לעבוד בהיי-טק זה בגדר חלום": נשים אדוקות המפתחות קריירה בהיי-טק מגשרות בין הזהות הדתית והזהות התעסוקתית | אבתסאם ברכאת
המחקר מציג כיצד האינטראקציה בין שלושה גופים - החברה האזרחית, חברות תעסוקה איכותיות, והנהגה דתית דרוזית מייצרת מרחב עבודה – נשי למען הכשרת והשתלבות נשים דרוזיות אדוקות לא משכילות בהיי-טק. באמצעות ראיונות חצי מובנים עם 18 נשים, קבוצת מיקוד (שיחת מיקוד) ותצפיות חקר המקרה מתאר את המשא והמתן שנהלה מנכ"לית לוטוס (מרחב עבודה-נשי) בין שלושת הגופים למען יצירת הזדמנות עבודה איכותית בפריפריה הכלכלית, הלאומית והחברתית. הטענות של המחקר הן כי ארגון העבודה הגדול (תעשיית ההיי-טק) מנהל משא ומתן עם החברה האזרחית ועם הסמכות הדתית להשתלבות של נשים דרוזיות דתיות אדוקות הרוצות להשתלב בשוק העבודה האיכותי. טענה נוספת מראה כי נשים דרוזיות אדוקות בעלות הכשרה מקצועית מפתחות דיאלוג מול מספר בסיסי סמכות, ובדיאלקטיקה בין ההביטוס הניאו-ליברלי להביטוס הקהילתי דתי. הממצאים מעידים על כך שנשים אדוקות, המצליחות לפענח את יחסי הכוח בקהילה הדתית, הן מצליחות להרחיב את האפשרויות התעסוקתיות, תוך כדי שיתוף פעולה עם החברה האזרחית, ועם חברות היי-טק. הממצאים מעידים גם על כך שלוטוס כמרחב עבודה נשי-איכותי פתח הזדמנות עבור נשים דתיות אדוקות לגשר בין הערכים הרוחניים הדתית ובין הערכים הניאו-ליברליים כפי שהם משתקפים בסביבות עבודת איכותיות כדוגמת היי-טק.
ד"ר אבתסאם ברכאת היא סוציולוגית פמיניסטית ומרצה במכללה האקדמית צפת ובתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. כחוקרת סוציולוגיה ומגדר, היא עוסקת בסוגיות של הצטלבות ופירוק של יחסי הכוח, בצורות של דיכוי והתנגדות, בקשר בין מגדר, דת ושוק העבודה. בשלוש השנים האחרונות היא שותפה במחקר השוואתי הדן בהשתלבות נשים מקבוצות דתיות אדוקות (דרוזיות, מוסלמיות וחרדיות) בשוק העבודה.
"I dance the organization’s power dance": Women Talk about Gendered Power in State Organizations | Tair Karazi-Presler
This article explores how women in positions of power in two major state organizations in Israel – the military and government ministries – talk about gendered power. Comparative analysis of interviews with these women demonstrates how organizations construct distinct gender knowledge among women subjects according to the logics of gendered power that characterize each type of organization. In the military, an extremely and publicly gendered work environment, the interviewees demonstrate gender reflexivity and pragmatic literacy of power relations. In the government ministries, which tend to conceal and represses gendered power, the interviewees demonstrate (neoliberal) feminist consciousness and a limited ability to conceptualize the power relations (implicit) in their work environment. Based on these findings I offer an analytical framework for understanding the relations between gender reflexivity and feminist consciousness in organizational contexts. Thus, the present article contributes to the contemporary feminist sociological discussion of situated knowledge in various organizations as an additional dimension of gender inequality and as a possible basis for transforming it.
Dr. Tair Karazi-Presler, Bar-Ilan University, The Gender Studies Program, Faculty Member Harvard University, Weatherhead Center for International Affairs, Post-Doc Bar-Ilan University, Sociology and Anthropology, Graduate Student.
גורמי לחץ במערכת העבודה-משפחה ומצוקה נפשית בראייה מגזרית ומגדרית: ניתוח משווה בין יהודים שאינם חרדים, חרדים וערבים, ובין גברים לנשים | ליאת קוליק
מטרת המחקר הייתה להשוות את הקשר בין לחצים במערכת העבודה-משפחה למצוקה נפשית בין מגזריה המסורתיים (חרדים וערבים) של החברה הישראלית למגזר המודרני (יהודים שאינם חרדים). הלחצים במערכת העבודה-משפחה כללו שני מדדי עומס אובייקטיבי (מספר השעות המוקדשות לעבודה בשכר ומספר השעות המוקדשות לעבודות הבית), עומס סובייקטיבי בעבודה וקונפליקט תפקידים בין המשפחה לעבודה. מדגם המחקר כלל 817 משתתפים: 269 יהודים, 147 חרדים ו-269 ערבים, מתוכם 531 נשים ו-286 גברים. נתוני המחקר נאספו באמצעות קישור מקוון מתוך מאגר החברים של מכון המחקר פאנלס. בבסיס המחקר עומדת ההנחה כי במגזרים תרבותיים מסורתיים בעלי אוריינטציה קולקטיביסטית (המגזר הערבי והמגזר החרדי), פגיעת הלחצים הנחווים במערכת העבודה-משפחה ברווחת הפרט תהיה נמוכה יותר מפגיעתה במגזרים תרבותיים שהאוריינטציה שלהם מודרנית-אינדיבידואליסטית (יהודים שאינם חרדים). תרומה תיאורטית ואימפריית בהיבט התיאורטי התרומה מתבטאת בכך שהוא מציע נדבך נוסף למודלים קיימים המסבירים את הקשר בין חוויית לחצים במערכת העבודה-משפחה לבין מצוקה נפשית – ההיבט התרבותי, דהיינו המגזר התרבותי שאליו משתייכים משתתפי המחקר. בהיבט המעשי, מהממצאים ניתן יהיה לגזור המלצות מעשיות להפחתת הלחץ במערכת העבודה - משפחה ההולמות את הנורמות החברתיות והתרבותיות בכל אחד מהמגזרים שאליהם משתייכים אנשים עובדים בעלי משפחות. הממצאים מצביעים על הבדלים בין המגזרים ועל הבדלים מגדריים בחוויית הלחצים במערכת העבודה-משפחה. עוצמת קונפליקט התפקידים משפחה-עבודה בקרב גברים במגזר החרדי גבוהה מזו שנמצאה בקרב נשים חרדיות. בקרב הגברים הערבים המצוקה הנפשית גבוהה יותר מזו שנמצאה בקרב הנשים הערביות. הבדלים בין המגזרים ובין המגדרים נמצאו גם בקשר שבין חוויית לחצים במערכת העבודה-משפחה למצוקה נפשית. כך ,בקרב נשים מהמגזרים המסורתיים (בפרט מהמגזר הערבי), נמצא קשר חלש יותר בין חוויית קונפליקט התפקידים לבין מצוקה נפשית לעומת קשר זה בקרב גברים. מסקנת המחקר היא כי פגיעת הלחצים במערכת העבודה-משפחה ברווחה הנפשית מתקיימת בכל המגזרים בישראל, ואולם הכלת המתח פועלת בפרט בקרב הנשים הערביות, ובמידה מסוימת בקרב החרדיות. הגברים במגזרים המסורתיים הם הנפגעים העיקריים, בפרט הגברים הערבים המצויים בפוטנציאל סיכון גבוה יותר מהאחרים לחוות מצוקה נפשית.
פרופ' ליאת קוליק, בעלת השכלה בתחומי מדעי החברה השונים: בוגרת פסיכולוגיה (אוניברסיטת בר אילן), מוסמכת במדעי ההתנהגות והניהול (הטכניון), בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה (אוניברסיטת בר אילן). משמשת כפרופסור אמריטה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן , ומלמדת במגמה לפיתוח קהילתי וארגוני. מחקריה העוסקים בעיקר בתחום המגדר, בוחנים הבדלים מגדריים בתחום המשפחה, העבודה, האבטלה וההתנדבות. היא אחת העורכות של הספר "משפחות עובדות, הורים בשוק העבודה בישראל. הביטים חברתיים כלכליים ומשפטים". פרסמה מעל מאה מאמרים בכתבי עת מדעיים בארץ ובחול העוסקים בסוגיות שונות הקשורות לממשק העבודה –משפחה בראייה מגדרית.
שירות צבאי בתפקידי היי-טק כהון ממוגדר-מועמד בשוק העבודה | לימור פומרנץ זורין ואורנה ששון-לוי
שירות צבאי, במיוחד בצבאות המבוססים על גיוס חובה, נחשב כערוץ להשגת אזרחות ומוביליות חברתית. בישראל הדיון על הצבא כזירה להפקת הון מתמקד בשנים האחרונות ביחידות הטכנולוגיות, שנתפסות כ"מקפצה" לקריירה בהיי-טק. הזיקה ההדוקה בין היחידות הטכנולוגיות לתעשיית ההיי-טק הופכת אותן לאתר של מפגש בין המדינה לשוק העבודה הניאו-ליברלי, שנחקר עד כה בעיקר מפרספקטיבה מוסדית, ולא מנקודת המבט של יוצאי היחידות האלה, המגלמים בחיי היום-יום את הממשק שבין צבא להיי-טק. בהרצאה נדון בממשק בין צבא לשוק העבודה באמצעות נקודות המבט של הסוכנים/ות החברתיים/יות מפרספקטיבה של מיקומים מצטלבים. בהתבסס על ראיונות עם נשים ממיקומים אתנו-מעמדיים שונים נטען, כי ההון שהן מפיקות בשירות הצבאי ביחידות טכנולוגיות הוא הון ממוגדר-מועמד, שיש לו השלכות לא מכוונות על נכונותן לחצות גבולות מגדריים בבחירות הקריירה שלהן. בהרצאה נתמקד בסכמות התרבותיות המובחנות שדרכן נשים מקבוצות מעמדיות שונות מבינות את שירותן הצבאי וביכולת הפעולה (Agency) שלהן בצבא ובשוק העבודה. נשים ממעמד בינוני-נמוך ששירתו בצבא בתפקידים טכנולוגיים תופסות את שירותן הצבאי דרך סכמה של מוביליות חברתיות שמכווינה אותן, ובמידה רבה כופה עליהן, לממש את "כרטיס הכניסה" שלהן להיי-טק. בהיעדר משאבים חומריים במשפחותיהן, הן עסוקות כבר כנערות בתכנון וחשיבה על עתידן ומבינות את השירות הצבאי כערוץ היחידי להיחלצות ממיקומן הפריפריאלי ולהגשמת שאיפותיהן הלימודיות והתעסוקתיות. כדי לקבל תפקיד צבאי שיבטיח להן מוביליות חברתית הן פועלות בנחישות, לעתים תוך התנגדות לתכתיבי הצבא ולציפיות משפחתיות ונכונות לשלם מחירים אישיים כבדים. מנקודת מבטן, המרת ההון הצבאי שלהן לתעסוקה בהיי-טק היא הערוץ היחידי האפשרי עבורן שמבטיח את כניסתן למעמד הבינוני ועזיבת הפריפריה. לעומת זאת, עבור נשים ממעמד בינוני-גבוה השירות הצבאי ביחידות טכנולוגיות מהווה בעיקר אמצעי לאישוש יוקרתן החברתית. הסכמה העיקרית שמניעה אותן היא הזכאות למימוש עצמי, והשירות הטכנולוגי הוא אמצעי מקרי למטרה זאת, ולא מטרה בפני עצמה. תחושת הזכאות שלהן למימוש עצמי, שמנחה גם את העדפותיהן בשוק העבודה, מרחיקה אותן מקריירה טכנולוגית, וכך מכוונת אותן לבחור בערוצים לימודיים ותעסוקתיים המשמרים תפישות נשיות (או מגדריות) מסורתיות.
ד"ר לימור פומרנץ-זורין היא פסיכולוגית חברתית המתמחה במחקר חברתי יישומי בארגוני בטחון. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה במסגרת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, עסקה במשמעותו של השירות הצבאי הטכנולוגי כהון בחייהם של נשים וגברים ממיקומים מעמדיים שונים.
פרופסור אורנה ששון-לוי מרצה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, ובתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. תחום המחקר העיקרי שלה הוא מיליטריזם ומגדר בהקשרים רחבים. במאמריה בתחום זה היא בוחנת את כינון הזהויות הגבריות בתפקידים שונים בצבא; המקום המורכב של נשים בארגון צבאי-גברי; המשמעויות של שילוב מגדרי בצבא בכלל ובקורס קצינים בפרט; ההשלכות של גלובליזציה על המשטרים המגדריים של צבאות מערביים; ההשלכות המגדריות של מעבר לצבא מקצועי; הקשר בין שירות צבאי לאזרחות ממוגדרת, ומקום השירות הצבאי בסיפורי חיים של נשים.