לאום ומעמד בראי תרבות ומשפט
יו"ר: יובל פיינשטיין
ד"ר יובל פיינשטיין, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
לפתוח את הקופסה השחורה - היווצרותן ופרשנותן של פשרות בבתי הדין לעבודה בישראל בעידן של כלכלה ניאו-ליברלית | מהא שחאדה
מחקר זה בוחן את היווצרותן של פשרות בתביעות של עובדים לבתי הדין לעבודה בישראל. בתי הדין לעבודה דנים בסכסוכים בין עובדים ומעסיקים, אשר מתרחשים בתוך זירה של ריבוד כלכלי, אתני, מעמדי ומגדרי ומתחוללים בין צדדים שביניהם שוררים פערי כוח ויחסי תלות כלכלית. לבתי הדין תפקיד חשוב בעידן המכונה "ניאו-ליבראלי", זאת בין היתר לאור היחלשות האיגודים המקצועיים, הירידה בתחולת ההסדרים הקיבוציים, הפרטת השירותים, העלייה בהעסקה הקבלנית והירידה בביטחון התעסוקתי. בצל מצב זה, בתי הדין מצופים למלא את החללים שהותירו אחריהם ההסדרים הקיבוציים ואיגודי העובדים בהגנה על זכויות העובדים. אולם התפשטות הפשרות בתיקים המשפטיים בשנים האחרונות, תופעה שזכתה לכינוי "המשפט הנמוג", מעלה שאלות בנוגע למימוש הציפייה הנ"ל. מחקרים רבים התייחסו לתופעה, ולהשפעה שלה על האוכלוסיות המוחלשות ועל מיצוי הזכויות שלהן, תוך שימוש בשיטות מחקר מגוונות. רובם של המחקרים התמקדו בהשוואת תוצאות הפשרה לפסקי הדין, להטיות ולהשפעות של הדעות הקדומות כלפי אוכלוסיות מוחלשות על ההליך, ולתפקיד שממלאים השופטים ועורכי הדין בהליך תוך התייחסות לפשרה כתוצאה של הפעלת פרקטיקות דיסקורסיביות שונות מצד השופטים. המחקר הנוכחי לעומת זאת, בוחן כיצד נוצרות ומתפרשות פשרות בתביעות לבית הדין לעבודה ואיך הן משפיעות על שוויון וריבוד חברתי, תוך שימוש בשיטת מחקר המשלבת עבודת שדה אתנוגרפית (תצפיות, ליווי תיקים משפטיים וראיונות עומק) בבתי דין לעבודה בישראל וכן ניתוח כמותני לתיקי סכסוכי עבודה בבתי הדין לעבודה, אשר נסגרו בשנים 2016-2017. לפי ממצאי המחקר, פשרות הן תוצאה של אינטראקציה מורכבת שמתרחשת בדיונים המשפטיים ומחוצה להם, ואשר במסגרתה הצדדים; השופטים, עורכי הדין והמתדיינים, מפעילים אסטרטגיות של שכנוע והתנגדות אחד כלפי השני, ומשפיעים על טיב התוצאה. זאת בניגוד למחקרים קודמים שהתמקדו בעיקר בשופטים. כמו-כן, התגובות של התובעים/העובדים להתרחשות בדיון והתחושות שעולות מושפעת מההשתייכות הקבוצתית שלהם (כגון הזהות האתנית/לאומית, המוצא, המגדר וההשכלה), ומההסבר והתיווך של המידע והידע שמקבלים מבאי כוחם. במסגרת הכנס אני אציג חלק מאסטרטגיות השכנוע וההתנגדות שנוקטים השופטים, עורכי הדין ובעלי הדין תוך מתן דוגמאות מהתצפיות וראיונות העומק.
מהא שחאדה, סטודנטית לתואר שלישי בסוציולוגיה, בוגרת תואר שני בסוציולוגיה כלכלית (הצטיינות דיקן) ותואר ראשון במשפטים ותקשורת. עורכת דין מומחית בתחום התעסוקה וזכויות העובדים, וחברה בוועדות ציבוריות לקידום נשים בתעסוקה ושוויון מגדרי ולהבניה מגדרית של תקציבים ותוכניות ממשלתיות.
פרשת ויסות מניות הבנקים והתמורה הגדולה בחברה הישראלית | יניב רון-אל
Between the late-1970s and the early-1990s, Israel had experienced profound changes in different fields, which coalesced to a major transformation. Researchers so far have explored the changes in distinct social realms: Some see the pivot in the 1977 election that ended the hegemony of the labor party; others attribute the root of the changes to the economic transition from state-managed economy to neoliberalism, marked primarily by the 1985 Economic Stabilization Plan; and yet others look at the legal field as the locus of changes, with the “Legal Revolution” led by the Supreme Court in the 1990s serving the main point of reference. Previous scholars have pointed out to connections, usually between two of these realms. Critical political-economic observers (e.g., Shalev, Greenberg) showed the connection between the political shift-of-power and the economic transition; socio-legal observers (e.g., Mautner, Shamir) connected the increase of judicial power to the political changes; and other legal critics (e.g., Hirschl, Gross) showed the role of courts in advancing and protecting liberal rights in contrast to social and economic rights. There has yet to be presented an analysis that brings together the changes in all three realms – politics, economics, and law – into one account. In this paper, I propose such an account by focusing on a distinct affair, the market manipulation perpetrated by the major Israeli banks, which led to the “bubble burst” in 1983. The market manipulation began in the 1970s and exacerbated after the political shift of power, and it served as a precursor to Israel’s neoliberal transition. During the late 1980s and early 1990s, its adjudication by the legal system contributed to the latter’s strengthening. I argue that the unfolding of this market manipulation and its handling by the Israeli legal system offer a new perspective on the interrelation between the different realms of transition.
ד"ר יניב רון-אל, עמית פוסט-דוקטורט (2022-2023) במרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב. דוקטורט בסוציולוגיה מאוניברסיטת שיקגו (2022) בנושא: תנועת הצרכנים האמריקאית בשנות ה-70' באספקלריה של תנועה חברתית.
"למה פגעו בי?": מנעד פרשני ועבודת הזהות של נפגעים יהודים-ישראלים מאלימות פוליטית | בן בורנשטיין
המחקר העוסק בהשלכות הפוליטיות והחברתיות של אלימות פוליטית מתקשה לנסח תיאוריה קוהרנטית, ומתמודד מזה שנים רבות עם ממצאים סותרים. במחקר הנוכחי, אני מבקש להראות כי עובדה זו נובעת במידה רבה מהתעלמות מהממד הפרשני והתרבותי באופנים השונים בהם האלימות נחווית על ידי יחידים, תוך התמקדות יתר במנגנונים פסיכו-פוליטיים ובנסיבות האובייקטיביות של האלימות. ההרצאה מבוססת על מחקר שנעשה בשילוב מתודולוגי של ראיונות עומק וסקרים עם נפגעי אלימות פוליטית יהודים-ישראלים, ובחן את האופן בו נפגעים -המגיעים מרקעים חברתיים שונים- מעניקים משמעות לפגיעה ומנסחים בהתאם את ההשפעות שלה על זהותם הפוליטית והמוסרית, תוך שימוש בכלים האנליטיים של הסוציולוגיה התרבותית. ממצאי המחקר מעלים כי בחברה מגוונת תרבותית ופוליטית כמו החברה היהודית בישראל, ניתן להצביע על ריבוי של מסגרות פרשניות להענקת משמעות לפגיעה מאלימות הפוליטית, ריבוי פרשני המוביל לריבוי של תגובות פוליטיות וזהויות קרבניות, ואף לרמות משתנות של אמביוולנטיות. אציע בהרצאה זו חלוקה אנליטית של שלושה טיפוסי קרבן אידיאליים: הקרבן הלאומי (הנשען על שיח אתנו-לאומי ורפובליקני), הקרבן האזרחי (הנשען על השיח המערבי של המאבק בטרור) והקרבן הטהור (הנשען על השיח הטיפולי והסוציאלי). אולם, החלוקה האנליטית והניתוח האינדוקטיבי אפשרו כאמור להבחין גם בזליגות שבין הקטגוריות השיחניות, ובאמביוולנטיות פרשנית ופוליטית בקרב חלק מהנפגעים. הניתוח הסטטיסטי חושף כי המסגור הנרטיבי לאלימות הוא המנבא האולטימטיבי של התגובות השונות אליה, וכי את המסגורים השונים - כמו גם את הרמות המשתנות של האמביוולנטיות - ניתן למקם בהקשרים חברתיים מקומיים.
_JPG.jpg)
בן בורנשטיין הוא דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר במרכז מינרבה באונירסיטת חיפה, וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות. מחקריו עוסקים בממשק שבין סוציולוגיה פוליטית לסוציולוגיה תרבותית, ומתמקדים באלימות פוליטית, תנועות חברתיות, לאומיות וליברליזם.
המאבק ליצירתן של תרבויות מסורתיות מודרניות: נתיבות מעבר לחילוניות ולדתיות | גלעד כהן קובץ
החלוקה של הזהות היהודית לזהות חילונית ולזהות דתית נדמית כיום כחלק מן המובן מאליו וזוכה להתייחסות כזו בשיח הקונצנזוס הציבורי כבדוגמת "נאום השבטים" של הנשיא ריבלין (2015). אולם המחקר ההיסטורי והסוציולוגי בן-זמננו מלמד כי דתיות וחילוניות כקטיגוריות חברתיות וכזהויות מובחנות מקורן בהבניה שצמחה על רקע חברתי-היסטורי אירופאי-נוצרי (Gorski, 2000; Asad, 2003; Klein and Wolharb-Sahr, 2021) ממנו "יובאה" לחברות אחרות (Josephson, 2013), וכי למדינה ולפרויקט הלאומיות חלק מרכזי בהבניה זו (Cavanaugh, 2009 ; רז-קרקוצקין, 2019). בישראל הבניה זו קיבלה הכרה בהסכם הסטטוס-קוו (1947) והתמסדה בחוק חינוך ממלכתי (1953) ובדרכים נוספות. על רקע זה בשלושת העשורים האחרונים מתחוללת בישראל תמורה במה שנתפס כהתנהגויות וזהויות דתיות וחילוניות מקובלות (ראו: יונה וגודמן, 2004; רוזנר ופוקס, 2018, להב, 2021), וזו זכתה בעשור האחרון גם לביטוי ציבורי ופוליטי בבחירתם של חכ"ים המייצגים זהויות חילוניות ודתיות לא שגרתיות ובעריכת שינויים מסוימים ביחסי דת-מדינה ובהם הקמת המחלקה להתחדשות יהודית במשרד התפוצות בשנת 2022. כחלק מתמורות אלה בשני העשורים האחרונים מתהווים בחברה היהודית בישראל שדות מוסדיים המנסים לשנות את מערכת היחסים שבין לאומיות, דתיות וחילוניות, ובמסגרת הכנס יוצג חלק מתוך עבודת הדוקטורט העוסק בשדות המסורתיות-הספרדית החדשה והיהדות הישראלית הדתית-לאומית. המחקר מתבסס על הגישה התרבותית לחקר הדת כשדה פעילות ארגוני (DiMaggio, 1997; Cerulo, 2002; Edgell, 2012), היונקת מתיאוריית השדות של בורדייה (1983Bourdieu, 1977; ) בשילוב עם גישות העוסקות בתהליכי פירוק ויצירה של מסורות (Morris, 1996; Luke, 1996; Campbell, 1996), ובגישות הדנות ביחסים שבין דתיות, חילוניות ולאומיות (Brubaker, 2012). מערך המחקר כולל עבודת שדה וראיונות במספר ארגונים חינוכיים למבוגרים צעירים (ישיבות ובתי מדרש) המזוהים עם השדות, לצד ניתוח שיח ציבורי ושיח מומחים אודות השדות, והוא נועד לעמוד על ההביטוס והמוטיבציות של הסוכנים, להבין את האופן בו השדות מנסים לארגן מחדש את היחסים שבין לאומיות, דתיות וחילוניות, ולנתח את יחסי הכוח והיבטי המאבק בשדה ומחוץ לו. המחקר טוען כי השדות הינם חלק מניסיון התהוות של אליטות תרבותיות (ממוצא ספרדי ואשכנזי) המבקשות לקדם מסורתיות-מודרנית כאורח חיים הטעון ביוקרה והון תרבותי וכפרוגרמה לארגון מחדש של מערכת היחסים בין קבוצות בישראל.
.jpg)
גלעד הוא בוגר תואר ראשון בתכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה, מדע המדינה) ותואר שני בכלכלה במסלול מחקרי, שניהם מהאונ' העברית בירושלים, וכיום דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באונ' העברית בהנחיית פרופ' אווה אילוז. גלעד הוא זוכה מלגת מכון המחקר ליהדות זמננו באונ' העברית, והוא חבר בקבוצת המחקר "מעבר לדמיון הליברלי" במכון ואן-ליר. במקביל ללימודיו משמש גלעד כמנהל המחקר של קבוצת פארטו.