מושב הגירה: זהויות תחת מבחן
קהילת הגירה ודמוגרפיה
יו"ר: פנינה דולברג
ד''ר פנינה דולברג, המחלקה לעבודה סוציאלית והמכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין. פנינה דולברג היא סוציולוגית העוסקת בהגירה, מהלך החיים והזיקנה. מחקריה מן השנים האחרונות עוסקים בזהויות, מצבי סיכון וגורמים מגנים בקרב מהגרים מדור 1.5 ומהגרים זקנים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, וכן בגילנות ובהיבטים בטיפול פורמלי ובלתי-פורמלי בזקנים.
.jpeg)
Music from country of origin: The Case of Immigrants in the Streaming Era, Personal, Social and Cultural Identity | Tal Vaizman
Immigrants are facing many challenges, some cultural, some economical, and what characterizes their acculturation relies greatly on their country of origin, reasons for relocating, and socioeconomic status, and affected by their immediate ability to keep in touch with their culture of origin. Israeli-Americans usually immigrate following opportunities, work, education, or ideals, while raising families and staying connected to Israeli family and friends. Music is an important and immediate cultural commerce that enables the connection to the culture and identity they were born into and is highly approachable in the streaming era. The study explores how immigrants use music to preserve their culture, follow current events, and impart cultural identity to their children, focusing on three main aspects: (1) immigrants' cultural identities (2) the role of popular music from country of origin (PMCO) in preserving and imparting their identity (3) the type of music they listen to – particularly picked vs. algorithmically generated. Interviews were done, via Zoom, between March and May 2022 with 21 Israeli-American adults who relocated to the US, with mean residential seniority of 15 years. Participants described themselves as Israelis first and foremost and reported that listening to PMCO was part of their identity, second only to speaking in Hebrew in imparting the language to their children. PMCO was described as an open channel to the current Israeli culture and part of the preservation of self-identity. Participants declared attending Israeli concerts, listening to Israeli radio and playlists at home and in the car. The youth absorb Israeli identity in the Israeli Scouts and Jewish summer camps through music and dances, which they later share at home. Rarely relying on algorithmic suggestions, the participants frequently listen to "Mizrachi" music, influenced by their children, Israeli television, and community events, which constitute a bridge between them and the current Israeli culture.
Dr. Tal Vaizman is a social musicologist and a music educator. His studies deal with teenagers' music consumption in the streaming era, music mentorship, musical nutrition, formal and informal music education, popular music and immigration, personal characteristics and learning, and music analysis. After completing his PhD in the University of Haifa, Tal has a postdoc position in Bar-Ilan University. He teaches music and culture in The Open University of Israel, and conducts bands and teaches music theory and composition in high school.
The Russian Invasion of Ukraine and the Strengthening of Ukrainian Identity among Former Soviet Union Immigrants from Ukraine: Israel as a Case Study | Svetlana Chachashvili-Bolotin
.jpeg)
This paper presents a pioneering study that examines the effects of the Russian-Ukrainian war on changing identities of women with Ukrainian roots who have lived most of their adult lives in Israel. The findings are based on a representative sample of 182 Israeli women aged 25-60 with an academic degree, who emigrated from Ukraine between 1988 and 2018. The data was collected during July 2022. Analysis revealed that Ukrainian identity became significantly stronger among more than half of the respondents. These Ukrainian-born Israelis, who developed a hybrid Russian-Israeli identity after their immigration, are now undergoing another profound identity change: their Ukrainian-Israeli identity grew stronger as a result of the war. However, the strengthening of this Ukrainian identity was not uniform. It was associated with (a) the frequency of exposure to Ukrainian news and social media that support the Ukrainian government, (b) attitudes leaning toward the Russian-Ukrainian war, (c) the presence of the war in daily life, and (d) the geopolitical place of origin in Ukraine. In the era of ubiquitous information technology and social media, further research examining the effects of war and other crises on identity changes of people who experience it vicariously is needed.
ד''ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין - ראש המכון להגירה ושילוב חברתי וחברת סגל בכיר במרכז האקדמי רופין ועורכת משנה בכתב העת "הגירה". מחקריה עוסקים בהגירה וחינוך, שוק עבודה ובריאות. היא פרסמה מעל 30 מאמרים בכתבי העת המובילים בתחום. לאחרונה עוסקת בחקר המצוינות בהגירה ובהבניית הזהויות האתניות בישראל. כראש המכון ובשיתוף חוקרות המכון, יזמה לראשונה השנה פרויקט חדש לעריכת "מדד עלייה" הכולל שורה של מדדי מישנה להצגת הלכי הרוח של הציבור הישראלי באשר לעלייה ולעולים. היא הקימה וניהלה במשך חמש שנים (2011- 2015) את המחלקה למידע, המחקר והערכה במנהל החינוך בעיריית אשדוד. בשנת 2015 הייתה חברת הועדה המקצועית של משרד החינוך בתחום קליטת תלמידים עולים, והחל משנת 2019 היא חברת ועדתPIAAC של הלמ''ס. בנוסף, מזה כעשרים וחמש שנים היא עוסקת בשילוב ובגיוס ידע אקדמי עכשווי לפעילות בשטח.
Military Ethnic Migration in Israel: Temporary Sojourners or Permanent Immigrants? | Lior Yohanani
At any given year, 4,500 ethnic migrant soldiers – officially classified as "lone soldiers" (chayalim-bodedim) – are registered in the IDF. About one-third comes from post-soviet states, another one-third from North America, and the rest from multiple countries. Although the vast majority take Israeli citizenship – we do not know how many stay in Israel after completing military duty and how staying or leaving relates to a soldier's source country, immigration motivations, and military experience. Utilizing an original survey with 750 discharged soldiers and 60 interviews, this study analyzes military service as a crucial site of immigration, integration, and identity formation. In specific, it examines how military migrants make decisions to stay in or leave Israel. Preliminary results indicate that about half of diaspora soldiers either left or intend to leave Israel. Intentions to stay were associated with pre-migration ideological and integration motivations as well as with having an identity-forming military experience. While instrumental concerns were key reasons for immigration from poorer countries, especially from post-soviet states, they did not result in a long-term commitment to Israel. These findings challenge existing conventions which favor practical and economic considerations over ethnonational attachments as determinants of long-term staying. Surprisingly, the study also finds that serving in combat roles was negatively associated with staying intentions. This is for the remote conditions and social isolation that many migrant soldiers encountered by domestic Israeli soldiers. The study sheds light on one of Israel's most understudied sites of immigration - the IDF - and reveals the relationship between military service, belonging, and immigration. More broadly, the study concludes with a call to further investigate diaspora military service in other sites – e.g., in Ukraine or Syria – to better understand its influence on soldiers' life paths and state-diaspora relations.
ד"ר ליאור יוחנני הוא פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בחיבור בין אזרחות, זהות, הגירה, וביטחון בעידן הגלובליזציה. בעבודת הדוקטורט חקר ליאור חיילים מהגרים בצה"ל, את מניעיהם להתגייס, השפעות השירות הצבאי על המשך חייהם, ומעורבות המדינה וארגוני חברה אזרחית בתהליך. כעת, במסגרת התשלמות הפוסט דוקטורט ליאור לוקח חלק במחקר רחב היקף על יחסים בין סטודנטים יהודים וערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מאמריו של ליאור פורסמו בכתבי העת Nations and Nationalism וב- Sociological Forum.
"ישראל היא עדיין לא רוסיה, אני אלחם עד הסוף": משמעויות של בחירות לכנסת (2022) עבור ה"עלייה של פוטין" | ורברה פרטר
הרצאה זאת מבוסס על נתונים מהמחקר האתנוגרפי של הגירה מרוסיה בשנים האחרונות, שאני עורכת מאז 2020. המחקר מבוסס על ראיונות עומק, תצפיות באירועים מגוונים ואתנוגרפיה דיגיטלית ברשתות חברתיות. בין המהגרים החדשים האלה בולטת קבוצת "עלייה של פוטין" - מהגרים שעזבו את רוסיה בגלל אי הסכמה או אי נוחות עם משטר פוטין. מדובר בעיקר בנציגים משכילים של מעמד הביניים הרוסי החדש, ביניהם יש הרבה עיתונאים, פעילים פוליטיים ואישי ציבור הרואים עצמם בעלי ערכים ליברליים ודמוקרטיים. רבים מהם לקחו חלק במחאה נגד משטר אוטוריטרי ברוסיה. קבוצה זאת גם יזמה ההפגנות נגד פוטין בישראל ב-2021, שהפכה למחאות המסיביות ביותר של מהגרים פוסט-סובייטיים בישראל (פרטר ולרנר 2021-1). בשנת 2022, עלייתו של פוטין הצטרפה למהגרים מאוקראינה בהפגנות נגד המלחמה באוקראינה (פרטר 2022). כאן אתמקד בתגובות מקרב "עלייה של פוטין" לבחירות לכנסת ב-1 לנובמבר 2022. מפלגת "ביתנו ישראל" ובאופן אישי אביגדור ליברמן הפכו בשנים האחרונות לנציגים העיקריים של המהגרים מברית המועצות במרחב הפוליטי הישראלי (אבדולאיב 2022). עם זאת, נראה שגל המהגרים החדש מהמרחב הפוסט-סובייטי, שהחל בשנות ה-2010, אינו מצטרף לא לקהל הבוחרים של ליברמן. ליברמן נתפס על ידי העולים הטריים דוברי הרוסית כנושא "המורשת הסובייטית" בהקשר של מתח בין המהגרים החדשים לוותיקים (פרטר ולרנר 2021-2). בזירה הציבורית, ברשתות החברתיות, חלק משמעותי של "עלייה של פוטין" מכריזה בעיקר אמונים לקואליציית השמאל-מרכז. קריאה זאת של המפה הפוליטית הישראלית קרוב מאוד לנחיתם בישראל קשורה בעובדה שקבוצה זאת ממצבת את עצמה כבעלת ערכים ליברלים, וגם מהעובדה שבנימין נתניהו מזוהה עבורם עם פוטין. אובדן השמאל וניצחון קואליציית נתניהו, יחד עם רדיקלים של הימין, גרמו לתגובות נרגשות רבות ב"עלייה של פוטין ". אחד הנרטיבים המרכזיים הוא ההשוואה בין ישראל לרוסיה. בפרשנות של תוצאות הבחירות מהגרים חוזרים בזיכרונות למה שחוו במעבר ממשטר דמוקרטי לשלטון אוטוריטרי בתחילת שנות ה-2000 וה-2010 ומשווים את זה למה שקורה בישראל ב-2022, וכן באמצעות פרשנות המצב הפוליטי בישראל לעומת רוסיה המהגרים מפרשים את ההגירה שלהם ומנסחים את מקומם בחברה הישראלית. בהרצאה זאת, אני ממליצה לנתח זאת על ידי המבט בהמרת ההון הסימבולי של מהגרים חדשים מארץ המוצא למדינה המארחת.
ורברה פרטר, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גורין בנגב. נושא מחקר: "מפוטין לישראל: אתנוגרפיה של מהגרים חדשים מרוסיה לישראל בשנות ה-2010-2020".