top of page

הקהילה החרדית בישראל מול השינויים הטכנולוגיים ומהפיכת האינטרנט

אחד מעקרונותיה של החרדיות הוא עיקרון ההיבדלות. נטייה זו להיבדלות התגבשה ככל שחשה היהדות המסורתית איום מול תנועות ההשכלה באירופה, ולאחר מכן, החילון בעולם המערבי, והציונות הישראלית. היבדלות זו באה לידי ביטוי בהקשרים שונים בחיי הקהילה, החל ממגורים ב'גיטאות' חרדיים וכלה בהיבדלות רעיונית מערכים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכיה של הקהילה החרדית. בעשורים האחרונים צצים סדקים בחומותיו של הגיטו החרדי ובעיקרון ההיבדלות, היבדלות זו כבר אינה הרמטית. שוליה של הקהילה החרדית הולכים ומתרחבים (שולים המכונים 'חרדיות מודרנית'). לשינויים אלה ישנם כמה גורמים, אך ניתן להצביע על השינויים הטכנולוגיים ומהפיכת האינטרנט כמאיצים של תהליכי השינוי הללו. הקהילה החרדית מצידה, מבקשת לבצר את חומותיה ולהילחם בטכנולוגיה ובאינטרנט המאיימים עליה, והמחדירים לתוכה ערכים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכיה של הקהילה. במושב זה נבקש לעסוק בכניסתם של השינויים הטכנולוגיים למיניהם אל תוככי הקהילה החרדית: טלפונים סלולאריים חכמים ושאינם, אינטרנט עם סינון או בלי, ועוד; בהשפעות שיש לאלה על הקהילה החרדית בתחומי החיים השונים; בדרכי ההתמודדות של הקהילה עם הטכנולוגיה; ובאסטרטגיות לשימוש יעיל ותועלתי בה. נקודות המבט שנבקש להציע במושב זה תהיינה מגוונות, החוקרים יציגו מחקרים מתחומי דעת שונים, ובכך נבקש לתת מבט רחב על הנושא הנידון.

יו"ר: תהילה גאדו

דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. בעלת תואר שני בקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית. חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתכנית לחרדים בישראל, מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת מרצה בקריה האקדמית אונו. לומדת ומלמדת גמרא לנשים. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת באלימות דתית בין בני זוג חרדים. מחקריה עוסקים בחקר החברה החרדית: מגמות השתנות בחברה זו, תפיסות דתיות ותפיסות תרבותיות, ממשקים בין תרבות לדתיות, ואלימות במשפחה.

tehila-gado.png

דפוסי צריכת מדיה חדשים בזרמיה השונים של החברה החרדית בישראל |  רבקה נריה בן שחר

חרדים ומדיה חדשים נראים, לכאורה, כמו אוקסימורון סמלי. מה לחברה מסורתית, המתרפקת על זכרונות בית אבא, ולאתרי אינטרנט ואפליקציות בטלפון חכם? אולם, בשנים האחרונות נראה שיותר ויותר יחידים וקבוצות בחברה החרדית בישראל משתמשים במדיה חדשים. נראה כי התפיסות והעמדות ביחס לטכנולוגיות המודרניות משתנות, ויחד איתן גם השימושים. מגוון הפתרונות הטכנולוגיים והאישיים - מטלפון חכם כשר ומסונן ועד הגבלות אישיות ומשפחתיות - מלמד כי מערכת היחסים עם המדיה החדשים מורכבת ומסובכת. כדי לעמוד על מורכבות זו, הרצאה זו מבקשת לבחון את דפוסי הצריכה והעמדות ביחס לצריכה של מדיה חדשים בחברה החרדית בישראל. הממצאים מבוססים על מחקר קהל כמותי שנערך במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה. שיטת איסוף הנתונים היא סקר שבוצע בינואר 2021 ובו השתתפו 510 ישראלים בוגרים, השייכים לקבוצות שונות בחברה החרדית (ההרצאה תדון בקצרה בהתנגדות לטענה שניתן לערוך מדגם מייצג בחברה החרדית). ממצאי המחקר מוכיחים את הטענה כי דפוסי הצריכה המגוונים של החרדים קשורים בראש ובראשונה לרמת השמרנות של קבוצת ההשתייכות. הקבוצות השמרניות מנסות להימנע ככל האפשר משימוש במדיה חדשים, או לפחות להקפיד על מגבלות של מרחב וזמן. לעומתן, בקבוצות המודרניות משתמשים באופן תדיר במגוון אתרים, וכן ברשתות חברתיות. נוסף על כך, במחקר נמצאו קשרים בין דפוסי השימוש במדיה חדשים לבין משתנים סוציו-דמוגרפים כגון מגדר, מצב כלכלי, ורמת החרדיות של השכונה בה מתגוררים הנשאלים. התרומה התיאורטית של המחקר נובעת מהתבוננות מחודשת בסוגיות חברתיות ותקשורתיות של ניהול גבול. הממצאים משרטטים גדרות רטוריים וגבולות סימבוליים, גבולות מגדריים וקהילתיים, מערכות מורכבות של קלסיפיקציות חברתיות. מבחינה אמפירית, ממצאי המחקר המבוססים על מדגם גדול (אם כי לא מייצג) מאפשרים חשיפה לנתונים הכמותיים המלווים את תהליכים המורכבים שעוברות החברות החרדיות במפגשיהן עם המדיה החדשים.

rivka-0010.jpg

ד"ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. היא חוקרת דת, מגדר ותקשורת, ופרסמה שורה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. עבודת הדוקטורט שלה נערכה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה". מלגת פולברייט לפוסט דוקטורט בשילוב מלגה ממכון הדסה ברנדייס אפשרה לה לחקור ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן. מחקריה האחרונים עוסקים בהשוואה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.

חדירת האינטרנט למגזר החרדי – מהמייל ועד לטיקטוק |  דודי דרור

הרצאה זו מבוססת על ממצאי סקר שקיימה חברת 'אסקריא' חברה עסקית המתמחה בסקרים בקרב המגזר החרדי. בהרצאה תוצג סקירה מעמיקה של דפוסי השימוש של חרדים באינטרנט, תוך התייחסות מפורטת לשימוש בכלים המקוונים השונים. - שיטת המחקר סקר בקרב 1,000 משיבים המהווים מדגם מייצג של המגזר החרדי. שיטת הדגימה הינה דגימת שכבות, אשר בכל שכבה דגימה אקראית. בהרצאה יוצגו נתונים מספריים, אך המחקר הוא לא מחקר אקדמי. הרצאה זו תסייע בגיבוש תמונה כוללת של דפוסי השימוש באינטרנט- במספרים - הממצאים העיקריים שיוצגו כ-74% משתמשים באינטרנט במגזר החרדי. נתון זה כולל בתוכו 12% (מכלל האוכלוסייה) שעושה שימוש במייל או בוואצאפ בלבד, בנוסף, 25% משתמשים באינטרנט מסונן ברמה הגבוהה המאפשרת גישה לאתרים חיוניים בלבד כמו בנקים, משרדי ממשלה, וכדו'. ה"דיגיטל החרדי" כולל ערוצים ייחודיים למגזר, להלן מספר נתונים מייצגים: כ19% מהמגזר קוראים עיתונים המתקבלים במייל, זהו "גן סגור" וקהל יעד ייחודי שאינו נחשף למדיה הדיגיטלית הכללית כגון אתרי אינטרנט חדשותיים; 23.5% צופים ב"סטטוס" בwhatsapp, התחליף החרדי ל"סטורי" באינסטגרם. בעקבות ממצאים אלה ונוספים תוצג הטענה כי על אף שתקופת משבר הקורונה היוותה קטליזטור לשימוש באינטרנט במגזר החרדי. עם זאת, הדבר אינו מצביע על השתנות המגזר ועל תהליכי ליברליזציה שלו, אלא על התאמת האינטרנט למגזר החרדי ו"גיורו". למחקר זה תרומה תיאורטית ותרומה יישומית. תרומה תיאורטית: ממצאי הסקר יהוו מקור נאמן לביסוס תיאוריות קיימות וכתיבתן של תיאוריות חדשות אודות חדירת האינטרנט למגזר החרדי. תרומה יישומית: למחקר זה תרומה למדיניות עבור גופים ממשלתיים במבקשים לפנות באופן מותאם את המגזר החרדי, והן עבור גורמים פרטיים החל ממעסיקים ועד משווקים המבקשים להציע למגזר שירותים או מוצרים, אשר דרך ממצאים אלו יוכלו לכוון את פעולות השיווק שלהם באופנים המתאימים למגזר.

__DSC07763 - עותק (2).jpg

בשנת 2016 דודי הקים את חברת המחקר "אסקריא", חברת מחקר המתמחה במגזר החרדי. החברה פועלת למול כלל הסקטורים: ציבורי, חברתי, עסקי ומול גופים אקדמיים. חברת אסקריא בולטת בביצוע מחקרים המייצגים את המגזר החרדי. דרור בעל ניסיון רב בניהול מחקרים כמותיים ואיכותניים. בעל תואר ראשון B.A. בפסיכולוגיה (בהצטיינות) ותואר שני MBA במנהל עסקים, התמחות במערכות מידע – אשכול אנליטיקה עסקית. דודי מרצה אורח במרכז האקדמי לב ובמוסדות אקדמיים נוספים בתחומי המחקר ומנהל עסקים.

גברים חרדים בהיי-טק | הלה אקסלרד

שיעור הגברים החרדים המועסקים בהייטק הוא נמוך ויציב בשנים האחרונות, זאת למרות השקעה ציבורית רבה בתחום. טענת המחקר היא שניתן להגדיל את שיעור החרדים המועסקים בהייטק על מנת להגדיל את פריון העבודה בקבוצה זו, לתת מענה לביקוש לעובדים שקיים בהייטק, ולהגדיל את הצמיחה במשק. תרומתנו במיפוי מאפייני החרדים שהשתלבו בהייטק, ומסלול ההשכלה וההכשרה שעברו, כמו גם התשואה להשכלה בהשוואה לגברים שאינם חרדים, וחרדים בענפים אחרים. עוד המחקר מנתח מהם הכישורים הדרושים להשתלבות ומה צריך להיות קצב השילוב כדי להשוות את משקל הגברים החרדים בהייטק למשקלם מסך השכירים במשק. מבחינה תיאורטית אנו מנתחים את כשל השוק שבגינו נדרשת התערבות ממשלתית בנושא זה. שיטה כמותית: ניתוח סקרי כ"א 2012–2019,  ונתוני פרט של הלמ"ס , נתוני אקדמאים במקצועות ההייטק מהמל"ג , נתונים מזרוע העבודה במשרד הכלכלה, על בוגרי מסלול הנדסאים במה"ט, ונתונים על תוכניות הכשרה מקצועית להייטק מגופים פרטיים. איכותנית: סקר בוגרים חרדים מיחידות טכנולוגיות בצבא (N=58), תצפיות בתוכניות הכשרה, קבוצות דיון (N=23), שאלונים למנהלים (N=18) וראיונות עומק עם אנשי מפתח (N=47) בהייטק. ממצאים: הגידול של כ-155 גברים חרדים המועסקים בהייטק בשנה, כשהחרדים מהווים כ-1% מכלל השכירים בהייטק, וכ-3.4% מכלל הגברים החרדים המועסקים. הסיכוי של חרדים ללא בגרות ותואר להשתלב בהייטק נמוך מאוד (כ-2.5%), אבל סיכויי ההשלבות והתשואה להשכלה עולים בקרב בעלי בגרות ותואר מדעי. כדי להקטין את הפער בשיעורי ההעסקה נדרשת פעולה נרחבת להכשרה ולשילוב של בין 600 (ב-2021) ל-3,800 (ב-2030) חרדים. ההכשרה צריכה לכלול מיון, השלמת השכלה, הכשרה אינטנסיבית, תמיכה כלכלית לבעלי המשפחות, והתמחות מעשית.

orenshalev__0050.jpg

ד"ר הלה אקסלרד היא חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. בוגרת תואר השלישי במנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, במסגרתו חקרה את קשיי ההשתלבות של עובדים מבוגרים בשוק העבודה. השלימה פוסט דוקטורט במרכז להזדקנות ועבודה בבוסטון קולג', ואח"כ במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א. במחקריה היא עוסקת בתעסוקה, אי שוויון, אפליה ואבטלה.

מקומן של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בפיתוח יכולות עצמיות לקידום מענים לצורכי מידע של נשים חרדיות בישראל | מלכה שחם

The Haredi community in Israel constitutes 13 percent of the Israeli population (1,125,000 people) and is characterized by a religiously motivated insulated existence that often views ICTs as an external threat to the community. This aspired insulation has led to widespread poverty in the community and the hindering of many life opportunities. Participatory action research, conducted in the Department of Communication at Ben-Gurion University, examined the potential role that ICTs can play in realizing the capabilities of ultra-Orthodox Haredi women in Israel. The research had conducted with 20 Haredi women in Israel. We sought the expectations of Haredi women from ICTs, and then provided them with a laptop computer, internet connectivity, a DVD drive, and digital literacy assistance. The study integrated a number of methods: semi-structured interviews, observations, personal follow-up conversations, and computerized monitoring of usage data by a program, specially developed for this research. By interviewing and observing the women and members of their families, we identified the capabilities they chose to realize with their newly accessed ICTs. Findings reveal the complexity of successfully realizing capabilities - even when technological accessibility and basic digital literacy are provided - due to social conversion factors such as religiously motivated self-exclusion. The study had highlighted the importance of individual autonomy, sensitive accessibility, and value-laden sensitivity when reducing technological gaps and strengthening individuals’ freedoms and opportunities.

Malka-Shacham.jpg

Malka Shacham is a postdoctoral fellow in the School of Global Studies (SGS) at Gothenburg University and a former postdoctoral fellow in the Department of Education in Math, Science and Technology at Tel Aviv University. She received her M.A. and her Ph.D. in communication studies from Ben-Gurion University of the Negev. She is the recipient of the Yuval Ne'eman scholarship from the Israeli Ministry of Science, Technology and Space and the of the Yaakov Don Award of the LINKS ICORE. She has 15 years of experience working in public relations in a variety of NGOs and social organizations. She strives to formulate and establish a code of ethics for public access to information in Israel.

שדכנות מקוונת: השימוש של רווקות חרדיות בתקשורת המקוונת לשם מציאת בן זוג | סימה זלצברג

החברה החרדית, כלשונו של בראון (2021) היא "חברה בתמורה". החל מאמצע שנות התשעים של המאה העשרים, עוברת החברה החרדית בישראל שינויים משמעותיים כתוצאה מתהליך של ישראליזציה - השתלבות הולכת וגוברת בחברת הרוב הסובבת. שינויים אלה הובילו לפתיחות רבה יותר של הציבור החרדי במרבית תחומי החיים: השכלה, תעסוקה, תקשורת, דיגיטציה תרבות הפנאי וצרכנות.  פתיחות זו מצאה את ביטויה גם ביחס לתפיסות, רעיונות מושגים ופרקטיקות מערביים מודרניים. במקביל לשינויים אלה, וכפועל יוצא שלהם, ניתן להצביע על התפתחותה של תופעה חדשה בחברה החרדית: רווקות מאוחרת. במרבית החוגים בעולם החרדי, מוגדרת רווקות מאוחרת, החל מגיל 24. בשל מרכזיותו של מוסד הנישואין בחברה החרדית, נוקטים רווקים חרדיים את מירב המאמצים למציאת זיווג. לאור השינויים  שעוברת החברה החרדית בשנים האחרונות באופן כללי, ולאור חדירת התקשורת המקוונת לעולם החרדי בפרט, מתמקד המחקר הנוכחי בשימוש שעושות צעירות חרדיות המצויות ברווקות מאוחרת בתקשורת המקוונת, כדי למצוא בן זוג. בתוך כך, בחן המחקר את פרופיל המשתמשות ועמד על הערוצים המקוונים בהן הן עושות שימוש לשם מציאת בן זוג. שיטת המחקר התבססה על הפרדיגמה הנטורליסטית, וכללה ראיונות עומק עם 30 בחורות חרדיות המצויות להגדרתן ברווקות מאוחרת. ממצאי המחקר עולה כי התקשורת המקוונת הפכה לערוץ בלתי מבוטל בעבור רווקות חרדיות המחפשות בן זוג – בעיקר קבוצות וואטסאפ ייעודיות לרווקים חרדיים וכן אתרי אינטרנט שעברו התאמה תרבותית כדי לשרת את האוכלוסייה החרדית.  עוד עולה מן הממצאים כי עיקר המשתמשות נמנות עם החוגים הליטאיים, הספרדיים והמודרניים. הממצאים גם מעלים את שאלה בדבר השלכות השימוש בתקשורת המקוונת על מקומו ומעמדו של מוסד השדכנות המסורתי בחברה החרדית.

Picture1.png

ד"ר סימה זלצברג בלאק, אוניברסיטת אריאל. חוקרת את החברה החרדית, ומתמקדת בסוגיות הנוגעות לדת ולמגדר. מאמריה האחרונים עוסקים בהתמודדותה של החברה החרדית עם מגפת הקורונה ובשינויים בתהליך ההשתדכות בחברה החרדית, לאור התמורות שזו עוברת בשנים האחרונות. ספרה על עולמן של נשות חסידות תולדות אהרן, עתיד לראות אור בהוצאת ביאליק.

bottom of page