מחקרים אודות עולים דוברי רוסית בערי הפריפריה התמקדו על פי רוב בבני הדור הראשון, והדגישו את הקשיים התרבותיים והכלכליים-פוליטיים, שאפיינו את תהליך היקלטותם ואת הקונפליקטים שהתגלעו עם תושביהן המקוריים, שהיו ברובם מזרחים. בניגוד, קיים מיעוט של מחקרים העוסקים בתהליכי קליטתו של הדור השני, ובמפגשים היומיומיים, שהתקיימו בינם לבין בני גילם המזרחים. מאמר זה מבקש לבחון את אופי המפגשים הללו ולהבין את מידת השפעתם על העולים בני הדור השני. ספציפית, אנו מבקשים להבין את חווייתם של העולים ואת המשמעויות והפרשנויות, שהעניקו למרחב הפריפריאלי ולתושביו המזרחיים. בהתבסס על ארבעים ראיונות אישיים עם בני הדור השני לעלייה מברה״מ, שגדלו בישובים עירוניים פריפריאליים, המחקר מנתח את אופי המפגשים בינם לבין תושביהם המזרחים ואת מסגרות הזמן והמרחב שבתוכם הם התנהלו בחיי היומיום. אנו טוענים כי מפגשים אלו, התנהלו לאור שלוש מסגרות עיקריות של זמן-מרחב, שקבעו במידה רבה את אופי היחסים בין הקבוצות. האחת, זמן-מרחב היסטורי-כרונולוגי – זוהי מסגרת ליניארית, ארוכת-טווח, שלוקחת בחשבון את ההיסטוריה המזרחית בישראל משנות ה-50 ואילך. מסגרת זו הינה בעלת אופי דואלי; מחד, היא מאפשרת לדור השני לעלייה מברה״מ להכיר בשוליותם של המזרחים ובהיסטוריה של הדיכוי התרבותי, שסבלו מידי הממסד האשכנזי בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה. מאידך, היא רואה בהם את הקבוצה הדומיננטית בפריפריה, שאחראית במידה רבה לדיכויים, דחיקתם והדרתם של יוצאי ברה״מ (דור ראשון ושני) ממעגלים של זמן-מרחב מקומי. השנייה, זמן-מרחב יהודי-מזרחי מסורתי – זוהי מסגרת מעגלית, הקשורה באופן הדוק למקצב ואורח החיים המסורתי בערי הפיתוח, מתבטאת במערך של טקסים וריטואלים יהודיים ומאפשרת לדור השני להתקרב לשכניהם המזרחים ולאמץ פרקטיקות של מסורת יהודית (למשל, שמירת כשרות ושבת). שלישית, זמן-מרחב מושהה – זוהי מסגרת נייחת, שמתייחסת לתקיעותה של הפריפריה (עזובה ומצוקה כלכלית-חברתית) ובאה לידי ביטוי בהפרדה ואלימות הדדית בין הדור השני ומזרחים בני גילם. לטענתנו, שלוש מסגרות זמן אלו מאפשרות הבנה מעמיקה יותר הן של חווית הזמן-מרחב הפריפריאלי בקרב הדור השני לעלייה מברה״מ והן של היחסים הדואליים, שנרקמו בינם לבין צעירים מזרחיים.  כך, לצד זמן-מרחב של בידול, ניכור ועוינות, שיצר טראומות אצל חלק מבני הדור השני והניע אותם להגר ממנה, נוצר בפריפריה זמן-מרחב של חיבור, קרבה ושותפות גורל, ואיפשר לחלק מהדור השני להיטמע בקרב האוכלוסייה והתרבות המזרחית הדומיננטית.