הממשות הוירטואלית של צבא ובטחון: טוויטר, זום ובינה מלאכותית בין מוות וחיים
קהילת צבא וביטחון
יו"ר: עפרה בן ישי
ד"ר אל"מ במיל' עפרה בן ישי היא סוציולוגית, העוסקת במחקר יחסי צבא וחברה בישראל. חברת סגל הוראה באוניברסיטה הפתוחה. בעבר המדריכה הראשית במכללה לביטחון לאומי וראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל. ספרה "חמושים בלגיטימציה"- הצדקות לשימוש באלימות הצבאית בחברה בישראל בעריכה משותפת עם פרופ' יגיל לוי יצא לאור ב-2022.
.jpeg)
מגיבה: ענת בן דוד
פרופ' ענת בן-דוד היא חוקרת של תקשורת דיגיטלית מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, ושותפה להקמת המעבדה למדיה ולמידע באוניברסיטה הפתוחה. היא מתמקדת בצומת שבין מדיה חדשים לבין לימודי מדע, טכנולוגיה וחברה (Science, Technology, and Society, STS). מחקריה עוסקים בין היתר בשאלות של לאומיות וריבונות דיגיטלית, היסטוריה של הרשת, ארכיוני רשת, ופוליטיקה של פלטפורמות מקוונות. היא בוחנת את האפשרות לחקור מידע דיגיטלי בפלטפורמות שונות ומפתחת שיטות מחקר דיגיטליות וחישוביות לניתוח תוכן באתרי אינטרנט.
מקצוע או שליחות: עיתונאים מצייצים במהלך "טרור הבלונים" | אורלי סוקר ואיתי הימלבוים
בימי שיגרה תפקידם של עיתונאים אזוריים שמועסקים באמצעי תקשורת ממוסדים לדווח על מגוון נושאים הקשורים לחיי היום יום של האזרחים. בימי מלחמה ואירועים ביטחוניים הם מוצאים את עצמם מדווחים על נושאי צבא וביטחון. מציאות זו מעמידה אותם בפני אתגרים מקצועיים ואישיים חדשים, ובמאבק בין תפיסת המקצוע המקובלת לבין תפיסת המחויבות ללאום ולקהילה אליה הם שייכים. התפיסה המקובלת בקרב חוקרים שמתמקדים בעיתונאות באמצעי התקשורת המסורתיים רואה את תפקידם של העיתונאים להציג סיפור חדשותי מנקודת מבט אובייקטיבית והם שמים במרכז המחקר פרקטיקות ורוטינות עבודה, נורמות וערכים עיתונאיים. עוד מעלים מחקרים, שלשימוש העיתונאים בחשבונות טוויטר פרטיים יש השפעה על תפיסת המקצוע שכן הוא מאפשר להם להציג נקודות מבט שונות מאשר באמצעי התקשורת בהם הם מועסקים, לשתף את הקוראים במקורות אליהם הם נחשפים ואף להביע את עמדותיהם האישיות. לאור זה, מבקש מחקר זה לבחון, באמצעות ניתוח תוכן כמותני של ידיעות (ציוצים) את הטוויטר כמרחב בו ניתן לעיתונאים לגשר בין תפיסת המקצוע המסורתית לבין תפיסותיהם האישיות, הלאומיות והקהילתיות. בין שאלות המשנה שהוצגו: מהם המקורות בהם משתמשים העיתונאים בדיווחים? מהו אופי הדיווח – ניטרלי, הבעת דעה, ביקורת? לשם כך נבדקו פרקטיקות ורוטינות עבודה לצד ערכים ונורמות מקצועיות כפי שהם עולים מחשבונות טוויטר אישיים של חמישה עיתונאים אזוריים שמסקרים את איזור עוטף עזה והדרום ומועסקים ב: Ynet, הארץ, ערוץ 1, ערוץ 10 וערוץ 12. תקופת המחקר היא החודשים מרץ – ספטמבר 2018 בה התרחשו אירועים צבאיים וביטחוניים הקשורים למה שמוכר בשם "טרור הבלונים". קורפוס המחקר כולל 2397 ציוצים הקשורים לעוטף עזה ו"טרור הבלונים" - ציוצים. הנתונים נאספו והורדו באמצעות אתר Brandwatch. מנתוני הביניים ניתן ללמוד כי באמצעות הטוויטר העיתונאים משלבים בין תפיסות המקצוע המסורתיות לבין תפיסותיהם האישיות את תפקידם כעיתונאים תושבי המקום. באשר לרוטינות ונורמות העבודה ניתן לראות שינוי כאשר הם מדווחים בחשבון האישי בטוויטר. לעומת זאת, הם ממשיכים להחזיק בחלק מהערכים העיתונאים המסורתיים, בעיקר אלו שתומכים באמינותם ובתפיסת העיתונות כאובייקטיבית.
ד"ר אורלי סוקר, מרצה לתקשורת ועיתונאות, המחלקה לתקשורת, המכללה האקדמית ספיר. בעבר ראשת מסלול תקשורת דיגיטאלית וראשת מסלול רדיו. תחומי מחקר: החברה הישראלית, זהות לאומית, תקשורת צבא וביטחון.
Itai Himelboim, Grady college of journalism and mass communication, University of Georgia.
לאומיות מופרטת' (Individuated Nationalism):
דיגיטציה של טקסי הזיכרון בזמן הקורונה | עדנה לומסקי-פדר ויעל פינדלר
היחסים בין המגפה למדינת הלאום זוכים לתשומת לב בספרות, כאשר המגפה נתפסת כ "מעבדה חיה" ) או כ "ניסוי טבעי המאפשר לנתח את מדינת הלאום בזמן משבר. בהמשך לגישה זו בעבודה הנוכחית אנו חוקרות את הטקסים ביום הזיכרון ב 2020 אשר מתוקף צו המדינה נערכו במרחב הדיגיטלי. הנחת המוצא היא שזה היה "רגע חברתי" מעניין במיוחד שמאפשר לנו לא רק ללמוד על היחסים הסבוכים שבין מדינת הלאום למגפה אלא גם לעמוד על תהליכי עומק בלאומיות הישראלית שמשבר הקורונה העצים. על בסיס ניתוח של 27 טקסים נראה כי משבר הקורונה שינה (באופן מכוון ולא מכוון) את מהותו של טקס הזיכרון (באותה שנה). מטקס מדינה מובהק המגלם את הסדר הראוי ואת הלאומיות ההירואית (המבוססת על הנכונות להקריב למען המדינה), הטקס בקורונה הפך לאתר המבטא גם את היחס הטעון כלפי המדינה והתפתח דפוס טקסי המבטא מודל לאומיות אחר אותו אנו מכנות 'לאומיות מופרטת' (individuated nationalism). זהו מודל לאומיות הלוכד את המתח האיממנטי שבין היחיד לבין מדינת הלאום במודרניות המאוחרת, ומלמד על תהליכי האיניבידואציה של הלאומיות בתנאים מואצים של דיגיטציה של המרחב החברתי. ביתר פרוט, זו לאומיות שבנויה מקהילת לאום המורכבת מאוסף של יחידים מובחנים אשר במסגרת גבולות מחויבותם לקהילת הלאום הם שומרים על ייחודם האישי, העדפותיהם הפרטיות וחופש הבחירה שלהם. הסולידריות שלהם ללאום נשענת פחות על חוויות אקססטיות של "יחד" ויותר על מרחק בין אישי ועל דפוסי צרכנות אישיים המאפיינים את הלאומיות הדיגיטלית.
.jpg)
פרופ' עדנה לומסקי-פדר, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית. תחומי מחקר נבחרים: צבא ומלחמה מנקודת מבט תרבותית, צבא ומגדר, זהות לאומית בהקשר ישראלי, סיפורי חיים, זיכרון ואירועים אוטוביוגרפיים, זהות והגירה, מעבר לבגרות ובוגרים צעירים במודרניות המאוחרת, טקסים בבית ספר.
יעל פינדלר היא דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). תחומי המחקר שלה מתמקדים באתנוגרפיה, סוציולוגיה של תרבות, תרבות תרפויטית וטראומה בפרט, ותנועות חברתיות. עבודת הדוקטורט שלה בוחנת עמותות בישראל העוסקות בטראומה צבאית, ומתמקדת ביחסם של שחקנים בשדה זה לדיבור על סבל. פרוייקט אחר בחן את האתגרים של עבודות זהות סביב זהות השורד/ת (survivor) בקרב אקטיביסטיות נגד אלימות מינית.
אוטומטי ואוטונומי אבל מונחה ומבוקר: מה ניתן ללמוד מקודים אתיים לשימוש אחראי בבינה מלאכותית על מערכת היחסים שבין צבא-תעשייה-אקדמיה וחברה | אושרי בר-גיל
השימוש בבינה מלאכותית לצרכים צבאיים מצוי במחלקות רבות. חלקן נובעות מאופי הטכנולוגיה עצמה, חלקן מפוטנציאל ההרס הגדול הטמון בשילוב זה. קיימת הסכמה רחבה על הצורך בניהול סיכונים ורגולציה על שימוש זה, אך שוררת הסכמה נמוכה יותר מהם הנושאים המרכזיים הכרוכים בה. אחד הכלים המרכזיים לקיום רגולציה שכזו הינו קודים אתיים אשר מהווים נקודת מפגש הצהרתית בין התפיסה המוסרית והנורמות התרבותיות הנהוגות, לציפיות הארגוניות והתרבותיות השונות ולאפשרויות מימושם בפועל. בשנים האחרונות פורסמו מעל 200 קודים אתיים העוסקים באופן שבו נדרש לפתח בינה מלאכותית אחראית במגוון הקשרים על ידי גופי אקדמיה, מחקר, צבא ותעשייה מרכזיים בעולם. מחקר זה בחן 12 קודים אתיים מרכזיים הנוגעים בשימוש במערכות בינה מלאכותית בהקשרים צבאים או שמשיקים להקשרים אלו, על ידי ארגונים צבאות ומדינות. הקודים נבחרו על ידי צוות של מומחים רב תחומיים בתחום ונכתבו על ידי מדינות (3), צבאות או משרדי הגנה (4), גופי מחקר ואקדמיה (3) ותעשיה (1). הבחינה בוצעה על ידי סקירת ספרות כמותנית המתבססת על ניתוח טקסט במטרה לזהות את העקרונות המרכזיים המופיעים בכל אחד מהמסמכים. לאחר זיהוי שכיחות ערכי המפתח במסמכים אלו בוצעה הערכה השוואתית של מונחים שונים וחשיבותם במקרה לזהות את הדומה והשונה בין מסמכי עקרונות אלו. על מנת להביא בחשבון את הנורמות הנהוגות בישראל בתחום השתמשנו לשם השוואה בדוחות שנכתבו בישראל. ממצאי המחקר מאירים את הקשר שבין ציפיות החברתיות והתרבותיות באשר לשימוש אחראי בבינה מלאכותית לאפשרויות הנתפסות והמדומיינות של שימוש זה ולתפיסות של משילות, חוק ורגולציה. אלו מייצרות מהפיכה תפיסתית ביחסי אדם-טכנולוגיה-ארגון ובעלות פוטנציאל לשינוי משמעותי של דיני הלחימה (International humanitarian law) והאתיקה הצבאית. בעוד את הרגולציה והחקיקה בתחום יקח זמן רב להתאים למציאות המשתנה, הטכנולוגיות הרלוונטיות כבר מתדפקות על הדלתות. על כן המלצות המחקר מתמקדות באופן שבו נדרש לפתח, לנהל, להשתמש ולהטמיע מערכות משולבות בינה מלאכותית בהקשרים צבאיים בטווח הזמן המיידי.
ד"ר אושרי בר-גיל הינו חוקר במכון המחקר היישומי למדעי ההתנהגות של צה"ל. מחקריו עוסקים במפגש שבין אנשים, טכנולוגיות והארגון הצבאי לרבות היבטים פסיכולוגים וסוציולוגים של פיתוח שימוש והטמעת טכנולוגיה, תהליכי חשיבה משולבים בין אדם ומכונה לקבלת החלטות מורכבות ועוד.