ברונו לטור, אחד מהאבות המייסדים של תחום הידע לימודי מדע (Science Studies) או לימודי מדע, טכנולוגיה וחברה (STS), נהג אמנם להציג את עצמו כסוציולוג, בנוסף להיותו פילוסוף ואנתרופולוג, אבל ברבים מכתביו עד סוף שנות התשעים הוא עסק בפירוק יסודות המחשבה הסוציולוגית, בעיקר על מחויבותה לתפיסות סטרוקטורליסטיות ולתאוריה של מאקרו. לביקורת היו שותפים סוציולוגים נוספים כמו קארין קנור סטינה, מייקל לינץ, מישל קאלון ואחרים. בספרו We Have Never Been Modern (1995) הוא מטיל זרקור על ספרם של שייפין ושייפר, העוסק במחלוקת שנתגלעה באמצע המאה ה 17 בין בויל, המדען הניסויי הראשון, והובס, הפילוסוף הפוליטי אשר ניסח את רעיון המדינה והריבונות. לטור מהלל את הספר ביכולתו להצביע על הרגע שבו נוצר אחד מהעקרונות המכוננים של המודרניות - הפיצול בין קטגוריות והפיכתן לצמדים בינאריים כמו אובייקטיבי וסובייקטיבי; טבע וחברה; דברים ובני אנוש; מדע ופוליטיקה; עובדה ודעה. הטענה אודות פיצול הקטגוריות, הפבריקציה שלהן לקטגוריות בינאריות, ופעולת הטיהור שהן עוברות לשם ביסוסן והפצתן, מופנית גם כלפי הסוציולוגיה המכוננת על ידי החלוקה בין מיקרו ומאקרו. במונח פבריקציה לטור מתייחס אל תהליך יצירת הקטגוריות - הן מיוצרות באופן מלאכותי במעבדה, אינן טבעיות או מתקיימות כשלעצמן. כשם שבד נארג באמצעות חוטי שתי וערב, עד אשר מתקבלת יריעה חלקה שאינה מעידה על תהליך יצירתה, כך גם קטגוריות אלה. תהליך יצירתן הופך לבלתי נראה.  בביקורתו לטור מתמקד במושגים סוציולוגיים בסיסיים כמו עוצמה, כוח, מדינה, מעמד, אומה, מוסדות פוליטיים, הקשר חברתי ואינטרס של יחידים או קבוצות, כמשתנים שמסבירים תופעות. בקריאת התגר שלו הוא מציע לבחון אותם כתוצאה של יישוב מחלוקת או ייצוב של רשת ולא כגורם שמגדיר אותם; הוא מציע להפך בין המשתנה התלוי (explanandum) לבלתי תלוי (explanans).