היסטוריות של תרבות הצריכה: חגיגת ספרים על תעשיות הפרסום והנופש
קהילת צריכה ותרבות
יו"ר: רפי גרוסגליק
ד"ר רפי גרוסגליק, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
עליית פרסום ההמונים: משפט, היקסמות, וגבולותיה התרבותיים של המודרניות הבריטית | ענת רוזנברג
The Rise of Mass Advertising is a first cultural legal history of advertising in Britain, tracing the rise of mass advertising c.1840-1914 and its legal shaping. The emergence of this new system disrupted the perceived foundations of modernity. The idea that culture was organized by identifiable fields of knowledge, experience, and authority came under strain as advertisers claimed to share values with the era's most prominent fields, including news, art, science, and religiously inflected morality. While cultural boundaries grew blurry, the assumption that the world was becoming progressively disenchanted was undermined, as enchanted experiences multiplied with the transformation of everyday environments by advertising. Magical thinking, a dwelling in mysteries, searches for transfiguration, affective connection between humans and things, and powerful fantasy disrupted assumptions that the capitalist economy was a victory of reason. The Rise of Mass Advertising examines how contemporaries came to terms with the disruptive impact by mobilizing legal processes, powers, and concepts. Law was implicated in performing boundary work that preserved the modern sense of field distinctions. Advertising's cultural meanings and its organization were shaped dialectically vis-à-vis other fields in a process that mainstreamed and legitimized it with legal means, but also construed it as an inferior simulation of the values of a progressive modernity, exhibiting epistemological shortfalls and aesthetic compromises that marked it apart from adjacent fields. The dual treatment meanwhile disavowed the central role of enchantment, in what amounted to a normative enterprise of disenchantment. One of the ironies of this enterprise was that it ultimately drove professional advertisers to embrace enchantment as their peculiar expertise. The analysis draws on an extensive archive that bridges disciplinary divides. It offers a novel methodological approach to the study of advertising, which brings together the history of capitalism, the history of knowledge, and the history of modern disenchantment, and yields a new account of advertising's significance for modernity.
Dr. Anat Rosenberg studies the history of capitalism, consumption, and liberalism, through methodologies of law, culture, and the humanities. She is a faculty member at the Harry Radzyner Law School, Reichman University, Israel. While working on The Rise of Mass Advertising (to be discussed in the seminar), she was a visitor at the Faculty of History, the University of Cambridge (2017-20) and the Institute of Advanced Legal Studies, the University of London (2017-19). The study has led to new projects in which she is now involved: a co-edited volume on law and the material tun, and a research network on enchantment in the history of capitalism.
דיון על ספרה של ענת רוזנברג: “The Rise of Mass Advertising” | יניב רון-אל
ד"ר יניב רון-אל הוא עמית פוסט-דוקטורט במרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו (אוניברסיטת שיקגו, 2022) חקרה את התנועה לזכויות הצרכן שפעלה בארצות הברית בשנות ה-60' וה-70' של המאה העשרים. תחומי המחקר שלו מצויים בממשק שבין פוליטיקה, כלכלה ומשפט.
כלכלת הרגשות של תעשיית הנופש: בין היסטוריה של רגשות לסוציולוגיה של צרכנות | יערה בנגר אללוף
בעוד שמחקרים קודמים – הן סוציולוגיים והן היסטוריים – נטו להתייחס לעובדה שאתרי נופש (holiday resort) מוכרים סחורות מופשטות כגון חופש, הנאה, אושר ורוגע כמובנת מאליה, הספר "כלכלת הרגשות של תעשיית הנופש" מבקש לבחון כיצד התפתחה מלכתחילה התשוקה ל"חופשה מהנה", איך התגבשה הלגיטימציה החברתית, המוסרית והפוליטית ל"זכות" לרוגע ומנוחה, ואיך מצליחים גופים מסחריים לעצב מוצר שנחווה כשינוי רגשי אותנטי עבור צרכניות וצרכנים שונים. כדי לענות על שאלות אלה, הספר בוחן את עליית תרבות הנופש הפופולריות בבריטניה של סוף המאה התשע עשרה, הנחשבת למקום הולדתו של אתר הנופש ושל תיירות ההמונים. על בסיס מגוון רחב של טקסטים, לרבות ספרות רפואית, דיונים פרלמנטריים, פרסומות, מדריכי טיולים, סיפורים פופולריים ותיאורים אישיים, הספר חושף את התפקיד שממלאות רגשות בהיסטוריה של תיירות הנופש. באמצעות ניתוח שינויים אידיאולוגיים שהתרחשו בבריטניה הויקטוריאנית והאדוארדיאנית ביחס לבריאות, עבודה, פנאי, רגשות, מעמד ומגדר, הספר מספק דוגמה היסטורית קונקרטית לאופן שבו הקפיטליזם מאפשר קיום הדדי של צרכנות ורגשות. למעשה, זהו הספר הראשון הבוחן את הפופולריזציה של פעילות פנאי מסחרית מנקודת המבט של ההיסטוריה של הרגשות והוא מספק תשתית תיאורטית מקורית המעודדת התייחסות רצינית להיסטוריה של הרשות וחשיבה מחדש על תפיסות של רציונליות, אותנטיות, וסוכנות בחקר חווית העבודה והצרכנות. ברמה התיאורטית והאנליטית הספר דן בדרכים בהן ההיסטוריה של הרגשות יכולה לספק הבנה טובה יותר של צרכנות פנאי בכלל ותיירות נופש בפרט. באמצעות סקירה מקיפה ודיון בשימושים המגוונים שנעשו בספרות במודלים של כלכלת רגשות (emotional economy) וכלכלת מוסר (moral economy) בנגר אללוף דנה בפוטנציאל ובמגבלות של מודלים אלה להבנת היחסים הסבוכים שבין רגשות, מוסר וכלכלה.
ד"ר יערה בנגר אללוף היא היסטוריונית וסוציולוגית של צרכנות, רגשות ותעשיית התיירות. שימשה עד לאחרונה כעמיתת מחקר במרכז לחקר ההיסטוריה של הרגשות במכון מקס פלנק לחקר ההתפתחות האנושית, ברלין. את עבודת הדוקטורט כתבה במחלקה להיסטוריה ולימודי תרבות באוניברסיטה החופשית של ברלין בהנחייתה של פרופ' אוטה פרוורט. את לימודי התואר השני עשתה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וכתבה תזה בהנחייתה של פרופ' אווה אילוז תחת הכותרת "מסחור של חווית הרגיעה באתרי נופש של קלאב מד" . מחקריה עוסקים בקשר שבין רגשות לבין רציונליזציה כלכלית וכן בהבנייה ההיסטורית של הצרכן כסוכן רגשי.
דיון על ספרה של יערה בנגר אללוף: “The Emotional Economy of Holidaymaking" | נועה ברגר
נועה ברגר היא דוקטורנטית לסוציולוגיה בבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה (EHESS) בפריז, שם היא גם מרצה על צרכנות ואותנטיות, ביקורת וקפיטליזם. מחקרה, תחת הנחייתה של פרופ' אווה אילוז, עוקב אחר מהפכת האיכות בשוק הקפה בצרפת ובברזיל. עבודותיה התפרסמו ב-Gastronomica ובעיתון הארץ, Le Monde, מגזין השולחן ואחרים. ב-2021 התפרסם ״קפה: מזרח ומערב״ בעריכתה (יחד עם יהל שפר) בהוצאת המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים.
