בין טכנולוגיה, רפואה וחברה
קהילת בריאות ורפואה
יו"ר: תמי סגיב-שיפטר
ד"ר תמי סגיב-שיפטר, סוציולוגית רפואית, סיימה דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ופוסט דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. יו"ר קהילת בריאות ורפואה באגודה הסוציולוגית הישראלית. תחומי העניין שלה הם סוציולוגיה של בריאות ורפואה, איכות ברפואה, כשירות חברתית ותרבותית ברפואה, התנהגות בריאות, עיצוב מדיניות בריאות, סוציולוגיה של פרופסיות, שיטות מחקר.
הטיפול בסוכרת נעורים באמצעות טכנולוגיה בחברה החרדית: אתגרים, מעקפים והזדמנויות במבט עדכני | אהובה ספיץ ודוד רייר
רקע: הטיפול בסוכרת סוג 1 כולל, בעיקר, הזלפת אינסולין לגוף באמצעות זריקות או משאבת אינסולין והחשוב מכל, ניטור של רמות הסוכר בדם כמסייעים להחלטות הטיפוליות וויסות המינונים של האינסולין. כיום, קיימות טכנולוגיות המסייעות למטופל ובני משפחתו, הן בהזלפת האינסולין והן בניטור הסוכר באופן רציף. הטכנולוגיה בד"כ נתמכת בפלפון סלולרי ו/או משדר חיצוני לגוף. הנתונים מהמשדר או הפלפון ניתנים להורדה למחשב ולמדים מהם אודות ההתנהלות הכוללת והטיפול בסוכרת. שיעורי התחלואה בסוכרת בחברה החרדית נמצאים בעלייה. החברה החרדית מתאפיינת בשמירה והתכנסות לכללים של חברה שמרנית, מתבדלת עם ערכים משועתקים מדור לדור. המבנים החברתיים של נישואים, פריון, הפרדה מגדרית בולטים, ומהווים עמודי התווך של החברה. מטרה: עבודה זו מתארת את האתגרים והנטל האמהי בטיפול בסוכרת סוג 1 בחברה החרדית, בדגש על הסתרת המחלה והאתגרים בשימוש בטכנולוגיות עדכניות. הליך: במתודולוגיה איכותנית, רואיינו 34 אמהות לילדים עם סוכרת סוג 1 בחברה החרדית. האמהות גוייסו במדגם כדור שלג ומהמרפאה לסוכרת נעורים במרכז הרפואי שערי צדק. וכן התקיימו קבוצות תמיכה בהן הועלו הנושאים המטרידים את האמהות. הנתונים הללו נאספו בשנת 2015-16. מימצאים: בין התימות המרכזיות שעלו מהראיונות עם האמהות היו: הסתרת המחלה מהסביבה (בפרט בגלל השידוכים); פריון; והשימוש בטכנולוגיות. קים חשש משימוש במכשירים עדכניים, במיוחד בקרב אנשים שלא מכירים את הטכנולוגיה. המטופלים השומרים את הסוכרת בסודיות מוחלטת לא משתמשים בטכנולוגיה שעלולה לחשוף את הסוכרת שלהם. אי שימוש בטכנולוגיה נובע משתי סיבות עיקריות: 1) חשש לחשיפת הסוכרת; 2) עצם השימוש והחשיפה לטכנולוגיה שנויה במחלוקת העלולה לפגוע ברוחניות של המטופל. מסקנות: הנתונים המוצגים הם משנת 2015-16. מאז, חלו שינויים בטיפול בסוכרת. הדגש על שימוש בטכנולוגיה כמסייע לאיזון מייטבי התחזק עם הזמן. לכן, הדילמה בחברה החרדית התעצמה. מֵאִידָך, יש גם הזדמנויות: עם השנים, נמצאו כל מיני פתרונות טכנולוגיים מותאמים לחברה החרדית. תיווך מתוך הקהילה יכול למצוא פתרונות חלופיים לטכנולוגיה, כאשר מבינים את כוחה של הטכנולוגיה באיזון הסוכרת, ניתן יהיה למצוא פתרונות טכנולוגיים עוקפים.
.jpeg)
ד"ר אהובה ספיץ, אחות מתחום הרפואה הדחופה, ראשת החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב בירושלים, יועצת אקדמית בהנהלת הסיעוד של המרכז הרפואי שערי צדק, חוקרת נושאי בריאות ודת
ד"ר רייר עובד במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה בא' בר-אילן, שם מחקריו עוסקים בסוציולוגיה של הרפואה ובסוציולוגיה של המדע והידע. חלק גדול מעבודתו כרוך בשאלות של מומחיות, אחריות וידע מסוכן. הוא משמש כיו''ר של קהילת ידע, מדע, וטכנולוגיה של האגודה.
שכבות של חושים – בין-גופניות בפגישה טיפולית מרחוק | אריאלה פופר גבעון ויעל קשת
טיפול מרחוק, כלומר, טיפול בו התקשורת מטפל-מטופל מתבצעת בכלים טכנולוגיים, מאותגר על ידי השפעת השימוש בטכנולוגיה על התקשורת הבין-אישית. בעת תקשורת בין-אישית בנוכחות פיזית, מתקיימת חוויה בין-גופנית הדדית אותה תיארMerleau-Ponty באמצעות המושג בין-גופניות (intercorporeality). מושג זה מאפשר ללמוד על חוויתם של מלווים רוחניים בעת פגישה טיפולית עם המלֻווים שלהם, כשזו מתקיימת מרחוק. כדי ללמוד על חווית הטיפול מרחוק, ערכנו ראיונות עומק עם 15 מלווים רוחניים המשתמשים בכלים טכנולוגיים שונים (Zoom, FaceTime, שיחות טלפון, הודעות ווטסאפ והודעות סמס). המרואיינים מדגישים את נוכחותם הפיזית עם המלֻווה כמרכיב המרכזי בליווי הרוחני. הם מצביעים על המעורבות המהותית של החושים (ראיה, שמיעה, מגע וריח) בליווי המתקיים בנוכחות פיזית. לדבריהם, כאשר הם משתמשים בטכנולוגיות תקשורת שונות בעת פגישה טיפולית מרחוק, מעורבים בטיפול פחות חושים (בטיפול בזום, למשל, מעורבים ראיה ושמיעה; בטיפול בטלפון מעורבת שמיעה בלבד ובטיפול בהודעות טקסט מעורבת ראיה בלבד), מה שמשפיע על הטיפול. מדברי המרואיינים עולה שככל שחושים רבים יותר מעורבים בתקשורת בין המלווה הרוחני למלֻווה, וככל שממדי המרחב והזמן משותפים, כך נוכחותו של המלווה הרוחני עם מי שזקוק לליווי משמעותית יותר. המרואיינים חווים את הטיפול מרחוק כחוויה הפוגעת בתקשורת החושית והבין-גופנית עם המלֻווים, ומכאן, כמי שמכרסמת ופוגעת באיכות הטיפול. המרואיינים מצביעים על היתרונות של הטיפול מרחוק, עבור מטפלים בכלל ועבור מלווים רוחניים בפרט אך טוענים, יחד עם זאת, כי הוא מאתגר את העקרונות העיקריים של הליווי הרוחני. התקשורת בין מטפל למטופל היא ביסודה חוויה חושית ובין-גופנית, ויסוד זה נפרם בטיפול מרחוק. אם כך, השימוש במושג בין-גופניות שופך אור על צמצום החושים המעורבים בתקשורת בין-אישית מרחוק ועל השפעת צמצום זה על הטיפול, ובאופן כללי יותר, על התקשורת הבין-אישית הנחוות בטלרפואה, שהולכת ותופסת מקום משמעותי יותר ויותר בטיפול הרפואי מאז מגפת הקורונה.
אריאלה פופר-גבעון, פרופסור חבר במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים, חקרה בשנים האחרונות הססנות חיסונים. בעבר, חקרה רופאים, אחים ורוקחים ערבים המועסקים במערכת הבריאות הציבורית בישראל, כמו גם סוגיות של גזענות במערכת הבריאות והתמודדות אתן. עסקה ברפואה מסורתית ערבית, ובעיקר בפעילותן של מרפאות ערביות בישראל. חקרה את שילובם של מרפאים מסורתיים במערכות בריאות קונבנציונלית, בסוגיות של כשירות תרבותית ופלורליזם רפואי.
יעל קשת, פרופסור חבר בתחום הסוציולוגיה, מכהנת כראש התכנית ללימודי בריאות ורווחה במכללה האקדמית גליל מערבי. מומחיותה של פרופ' קשת היא בסוציולוגיה של הרפואה והבריאות ובמחקר איכותני. מחקריה מתפרסים על פני מספר נושאים כגון טלרפואה, הססנות חיסונים בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, שילוב רפואה משלימה בארגוני בריאות ובאונקולוגיה, ויחסי יהודים-ערבים במערכת הבריאות בישראל.
רפואה טכנולוגית או טכנולוגיה רפואית: שינויים בשיח בקרב הצוות הרפואי בחדר לידה בבתי חולים בישראל | לימור עמרני
בשלושת העשורים האחרונים, השימוש הגובר בטכנולוגיה בתחום הרפואה בכלל ובהריון ולידה בפרט, הותיר את חותמו על האופן בו נשקלות הכרעות קליניות בקרב רופאים.היצע גדל של סוגי בדיקות המתבססות על מאגרי מידע שונים יצרו הליך רפואי נסמך בדיקות טכנולוגיות, מתועד ומהיר. במציאות שבה הזירה הרפואית הופכת ליותר טכנולוגית, מרובת נתונים ומקורות מידע, נשאלת השאלה כיצד יכריעו רופאים, אחיות ומיילדות כאשר האינדיקציות שמספקת הטכנולוגיה (אולטרסאונד, מוניטור, בדיקות מעבדה) סותרות את האינדיקציות החושיות, או את התחושות של המטופלות? למשל תנועות עובר ובדיקת דופק שנראות תקינות באולטרסאונד ובמוניטור; אך המטופלת מרגישה מצוקה עוברית. כיצד תנומק ההכרעה במצבים שבהם קשה לקבוע בוודאות כיצד נכון או ראוי לפעול? כיצד יתועדפו כל אחת מהאינדיקציות הרפואיות והפרשנות הניתנת להן? האם המשקל השונה שייוחס לכל אינדיקציה תלוי בפרופסיה, בניסיון או בתפיסות עולם? שאלות אלו יבחנו באמצעות ניתוח תוכן של ראיונות חצי מובנים בקרב רופאים/ות (מתמחים/ות/מומחים/ות), אחיות מתחום המיילדות. הראיונות חשפו סיפורי טיפול המשקפים את המתח שבין החושי, האנקדוטלי והטכנולוגי. קבלת החלטות בתנאי אי ודאות מזמנת גיוס הנמקות משלושה עולמות תוכן: הטכנולוגי, האבחוני (קליני) והמוסדי. על כן, אדון בתהליך קבלת ההחלטות תוך בחינה של משטרי ההצדקה והפרשנות במצבים השונים. תאוריית משטרי ההצדקה (regime of justification theory) עוסקת במערך הטיעונים (אפוסטריורים) שלאורם מתקבלות החלטות אשר חושפות את דפוסי החשיבה של הצוות הרפואי ואת הפרשנות הניתנת לשימוש במכשור הטכנולוגי במצבים השונים בחדר לידה. מטרתי היא להתחקות אחר 'המנגנון השקט' של קבלת ההחלטות וניסוח רציונל החשיבה של הצוות הרפואי בבואם לבצע הכרעות רפואיות. זאת יעשה על ידי בחינת הפרשנות הניתנת לממצא המכשירני- טכנולוגי במצבים השונים. התבוננות במצבי הכרעה דרך הפריזמה של משטרי ההצדקה מאפשרת לבחון האם הטכנולוגיה הפכה משטר הצדקה בפני עצמו, כלומר מנוע פעולה המעוגן בהנמקות ובערכים הייחודיים לו - מסגרת פרשנית שבאמצעותה הצוות הרפואי מפרש ומגדיר מצבים של חולי ובריאות ומנסח פרקטיקות של אבחון וטיפול.
דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, בתוכנית מדע טכנולוגיה וחברה. המחקר בהנחייתם של פרופ' נדב דוידוביץ, פרופ' אורן הרמן ודר שירלי בר לב עוסק באופן בו מתקבלות הכרעות של צוותים רפואיים בתחום של הריון ולידה בבתי חולים בישראל, תוך התייחסות לפרשנות הניתנת במצבים השונים לשימוש בטכנולוגיות אבחון וטיפול.
בין שתי אימהות – טכנולוגיות מכריעות | תמר כץ פלד
מי תיקרא אמא לתינוקת שנבראה תודות לחידושים טכנולוגיים: זו שהחומר הגנטי שלה כמוס בה, והיא כמהה לצאצא לאורך שנים רבות של טיפולי פריון קשים ומטלטלים? או זו שאף היא הפקירה את עצמה לטיפולים מסובכים, וחלומותיה התגשמו עם עוברה שהיוותה בתוכה, ובה פעמה, גוף בגוף, לב אל לב, במשך הריון סוער? ונוסיף, בעודה בהריון בוצע בה ניתוח מסוכן, אשר חדר דרכה אל לבב העוברה החולה, בכדי לרפאו. כלום נתונים אלו משנים את המשוואה? דילמה קורעת לב זו התגלעה בשלהי קיץ 2022, עם גילוי כי העוברה לא מורכבת מהמטען הגנטי של האשה ההרה. פתרון הדילמה אינו חד משמעי, עם זאת, המחקר שביצעתי גילה את התשתיות ואת העקרונות המבססים אותו. הם נחשפו מתוך ניתוח שיח נרטיבים סוציולוגי-תרבותי- משפטי הבנייתי שהתהווה במהלך שנות יישום טכנולוגיות רבייה מתקדמות ליצירת בני אדם. מתברר כי מתחולל שינוי רובדי בתפיסות הגוף ובמשמעויות הנשיות והאימהות, שבו הובחן לראשונה במחקרי זה והוא יוצג במאמר. כמו כן, הדינמיקה הקונספטואלית התחולל בתיווך המדיה הטכנולוגית. אופני היווצרותו יוצגו אף הם בהמשך, וכן יבוררו השלכותיו הרב מימדיות והמהותיות על החברה ככלל ועל נשים בפרט. במהלך המחקר פותחה תאוריה חדשה. היא מתכתבת ומאתגרת את תאורית 'הרחם בשירות המולדת' של ניצה ברקוביץ' והגות נוספת שצמחה על ברכיה, והיא תוצג במאמר. המתודולוגיות עוגנו בתאוריות חקר נרטיבי ובפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית המבהירה את אופני היווצרות התפיסות שלנו. לסיכום, ניתן לומר שמתוך פתרונות אפשריים לדילמה הקשה מתבררים תהליכים הכורכים טכנולוגיות רפואה עדכניות ביצירת חיים ובעיצוב תפיסות באמצעות טכנולוגיות תקשורתיות. חיבור הבנייתי זה אופייני לעת האחרונה ולטענתי, אשר תובהר בהמשך, השפעתו מובילה לזלזול ביישות הנשית האנושית.
ד"ר תמר כץ פלד הינה חוקרת ומרצה בטכניון, 2017, Research fellow, Columbia Law School, N.Y., U.S.A, השכלה: משפטים, תרבות, סוציולוגיה, מגדר. תחומי מחקר: יחסי גומלין בין המשפט לבין החברה, התרבות והמגדר ביחס לרבייה, משפחה, זכויות, מיניות,גוף ,אחריות מקצועית.