אתנוגרפיה בהולה - פרספקטיבות חברתיות על מגפת הקורונה: אז וחשיבה לעכשיו
לפני שנתיים יצא קול קורא: החברה הישראלית בימי קורונה, בזו הלשון: "השנה היא שנת 2020. חורף קשה פוקד חלקים גדולים בעולם. נגיף לא ידוע פושט על מחוז ווהאן בסין רבבות אנשים נדבקים ומתים. מראות של גופות אדם מוטלות על הריצפה מוצגות בטלוויזיה ללא הפסק. כל אנשי המחוז נכנסים לבידוד והרחובות הופכים לעיי חורבות. אט אט הנגיף פורץ את מחוזות ווהאן, ומאיים לשם קץ לתפקידם של בני האנוש על פני כדור הארץ"...היינו בתחילתה של תקופה עמומה, מפחידה, יש יאמרו אפילו מבעיתה. תחושה של קץ העולם לצד האמונה כי - זהו, הטבע ניצח במשחק הורדות הידיים הנצחי מול התרבות. חוקרים ממדעי הטבע והרפואה החלו מחפשים חיסון, בניסיון למצות את הדין ולהוכיח שלמרות הכל, המין האנושי מסוגל לכל. במקביל החלו חוקרי מדעי הרוח והחברה לבחון את השינויים שהתרחשו לנגד עינינו, מנסים להבין כיצד המגפה הפתאומית משפיעה על תהליכים ומעצבת שינויים בחברה ובתרבות. הקול הקורא שנשלח פנה לאותם חוקרים, בהציעו מודל לבחינה מואצת של תהליכים חברתיים שלרוב נמדדים באיטיות ובהשתהות. קבלנו הצעות מחוקרים.ות שבחנו את השפעת המגפה בזמן אמת בניסיון לתת הסבר ופרשנות למתרחש לנגד עינינו. מאז עברו הרבה מטושים בנהר, ולמרות הבזקים של זיכרונות מרגעי חרדה ותהומות רגשיים, ולחלקנו אבדות אישיות קשות, נראה כי חזרנו לאיזון. הטבע בשלו ואנו בשלנו. בתוך הכנס הסוציולוגי הנוכחי, אנו מבקשים במושב שלנו לשוב אל אותם משקעי עבר-קרוב ולהציע פרשנויות על אותם אירועים מתוך נקודת מבט רטרוספקטיבית והמשמעויות העכשוויות של אותם שדות שנחקרו בסמוך לפרוץ המגפה. נציג הרצאות המבוססות על מאמרים מספר ערוך (יתפרסם בפברואר 2023, בהוצאת בר אילן) שמאגד בתוכו מאמרים הבוחנים את חודשי ההתפרצות הראשונים של מגפת הקוביד. התבוננות על מחקרים אלו תידון סביב סוגיות המקשרות בין האצת תהליכים לאחר משברים גדולים, ביניהם גם מהפכת הנתונים והבינה המלאכותית, וכן באיזון הכוחות שבין התגברות הטבע לנוכח כוחן של החברה והתרבות. נבקש לתת את הדעת גם על הקשרים מתודולוגיים ועל תפקידם של מדעי החברה ביצירת מחקרים מהירים בעיתות משבר ושינויים.
יו"ר: הגר חג'ג' ברגר
ד"ר הגר חג'ג' ברגר היא פוסט דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהנחייתה של פרופ' טובה גמליאל. חברת סגל בקריה האקדמית אונו ומרצה במכללת רופין ובאוניברסיטה העברית. הגר מתמחה באנתרופולוגיה פסיכולוגית ואקזיסטנציאלית, ומחקריה עוסקים בתחומים של בריאות הנפש, חיפוש משמעות, הבניה של זהות בעידן פוסטמודרני ורגשות. מחקריה הנוכחים מתמקדים בנוסטלגיה ובסוגיית ההחמצה בעידן הפוסטמודרני. כמו כן הגר פיתחה רעיון למחקר מתודולוגי שנותן מענה לעבודת שדה באירועים משבריים ונקרא "אתנוגרפיה בהולה". הגר כתבה וערכה טקסטים אקדמיים בSociology, Oxford Press , סוציולוגיה ישראלית ובהוצאת בר אילן, ועורכת אורחת בכתב העת האקדמי "קשת".
מתדיינים: גד יאיר וטובה גמליאל
פרופ' גד יאיר, האוניברסיטה העברית; פרופ' טובה גמליאל, אוניברסיטת בר אילן
מלוניות הקורונה: לידתם של מרחבים הטרוטופיים בחסות הרפואה הדיגיטלית. הספינה והמלוניות | שירלי בר-לב
בישראל ובעולם, מדברים זה כמעט עשור, על כך שזירת הטיפול המרכזית חייבת לעבור מבית החולים וממחלקות האשפוז, לקהילה ולבית. המלחמה על מיטות אשפוז ועל תקנים נדמית כמו קרב מאסף אל מול שיעורי התחלואה העולים מידי שנה, ואל מול הגידול באוכלוסייה. הפתרון, לפחות בחלקו, טמון במהפכה הדיגיטלית בשירותי הבריאות. למהפכה זו שלוש רגליים: ניהול מונחה נתוני עתק, ניהול המחלה מרחוק (ניטור), וטיפול באמצעות בינה מלאכותית. ההסתמכות הגוברת על רפואה דיגיטלית, מהווה מהפכה של ממש לא רק במובן הטכנולוגי, אלא בעיקר באופי היחסים שהיא מכוננת בין מומחים להדיוטות, ובאופן שבו היא מעצבת מחדש את מרחבי הטיפול. טכנולוגיות המאפשרות את ניהול הטיפול מרחוק מאפשרות את היווסדותם של מרחבי כלאיים ספק טיפוליים ספק כליאתיים, תוך שימוש בטכנולוגיות כוח/ידע מסוימות לשם הפעלתם. מאמר זה בוחן כיצד השימוש בטכנולוגיות המידע בבריאות מעצב מחדש את תודעתו וגופניותו של החולה המועד, ושל החולה בפועל. המחקר מתבסס על מושגים מתחום הסוציולוגיה של המדע, בכדי לבחון את ההנחות הסמויות, הנורמות והערכים המעצבים את השימושים הנעשים בטכנולוגיה, ואת המשמעויות המיוחסות לה. דרך ההתנסות של חמישה עשר שוהים במלוניות ההחלמה והבידוד, שהוקמו בישראל במהלך החודשים מארס-יולי 2020, אראה כיצד מרחבי הטיפול הללו מעוגנים בתפיסות ממוסדות של סיכון וחוסן המאפיינות את הביו־פוליטיקה הישראלית. אשאל, בין השאר, האמנם המחיצות הגאוגרפיות והמנטליות, שהפרויקט המודרני עמל כה רבות לייצר, קורסות? כיצד בכוחה של הרפואה הדיגיטלית לפרק את מושג הקליניקה? כיצד תתעצב מחדש תודעתו וגופניותו של החולה הפוטנציאלי והחולה בפועל?
.jpg)
• ד"ר שירלי בר-לב, מרצה בכירה, המרכז לחקר המידע בבריאות ע"ש דרור (אמרי) אלוני, במרכז האקדמי רופין, והמחלקה להנדסה תעשיה וניהול במרכז האקדמי רופין. שירלי היא ראש המרכז לחקר המידע בבריאות ע"ש דרור (אמרי) אלוני, וראש המחלקה של הנדסה תעשיה וניהול במרכז האקדמי רופין. שירלי עוסקת בהשפעות ההדדיות של טכנולוגיה, חברה ומדע, ובאופן שבו ההשפעות הללו מעצבות מרחבי טיפול חדשים. לאחרונה, היא עסקה באופן שבו מושגים חדשים של סיכון, סכנה וסיכוי מגדירים מחדש מושגים של בריאות וחולי, זכויות וחובות אזרחיות. שירלי פרסמה מאמרים בכתבי העת Health, Sociology of Health and Illness, Symbolic Interaction ואחרים.
מלך ההנחיות: דיבוב פארודי של שירי וולט דיסני ככלי אתנוגרפי בעתות משבר | לואי ותד
בראשית משבר הקורונה יוטיוברים ישראלים שונים העלו לרשתות החברתיות סרטוני דיבוב פארודי של שירי דיסני. היוצרים השתמשו באנימציה של השירים המקוריים ויצרו סרטונים פארודיים שהציגו את מציאות חיי היום-יום באמצעות דיבוב אקטואלי. היצירה הדיגיטאלית של היוטיוברים, איפשרה תפוצה נרחבת לסרטונים אלה ורובם הגיעו למאות אלפי צפיות. אחד מהם אפילו חצה את רף מיליון הצפיות. המאמר אליו אתייחס בהרצאה מבוסס על ניתוח פרשני-תמאטי של 25 סרטוני דיבוב פארודי. מהניתוח עולה כי היוצרים השתמשו בסרטונים הפארודיים כמצע לביקורות חברתיות ופוליטיות על התנהלות ממשלת ישראל בזמן משבר הקורונה. בנוסף, המחקר מראה כי הסרטונים הופכים ליומן המשתף את העוקבים בתשוקות, בדאגות ובהתמודדויות היום-יומיות של היוצרים עם המשבר, וכך גם חושף עם אילו מצבים התמודדו האזרחים בישראל. הופעתם של אירועים אייקוניים ודמויות מפתח בניהול המשבר בסרטונים, מאפשרת את המעורבות האישית של היוצרים ושל הקהל שלהם בכל אחד מהאירועים המתרחשים מסביבם וחושפת את הנחיות הרשויות השונות ככלי שליטה ופיקוח פוליטיים שניתן לבקר אותם ולגחך בפניהם, אך חיוני והכרחי, לכאורה, להישמע להם. בזאת אטען כי הגיחוך הפארודי העולה בסרטונים מבטא לא רק תפיסה חתרנית נגד השלטון, אלא גם את יחסי הכוחות המובלעים והאינטרסים של קבוצות דומיננטיות בתרבות, בפוליטיקה ובכלכלה. חתרנות מן הסוג הזה מתאפשרת בזכות שוליותה הפוליטית של תרבות הילד שלא נחשדת בחתרנות, ובאמצעות מעטה הקרנבליות הבחטינית של סרטוני הדיבוב הפארודי.
לואי ותד, חוקר סוציולוגיה של תרבות ילדים, ודוקטורנט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, באוניברסיטת תל אביב. בוגר בית הספר למדעי הפסיכולוגיה והתכנית הרב תחומית במדעי הרוח, ותואר שני במחקר תרבות הילד והנוער. מתרגם וחבר בחוג המתרגמים של פרויקט מַכְּתוּבּ, עורך ספרות ילדים ועורך את כתב העת האלקטורני חַכַּאיַא לתרבות ילדים ונוער.
השינוי כמשבר, השינוי כהזדמנות: פרקטיקות תפילה חליפיות בימי סגר הקורונה | יעל כרמלי
בפסח 2020, במהלך חג שכל עניינו הישנות, מסורת וסדר, נאלצו קהילות דתיות להתמודד עם כאוס שגרר שינוי באופן ציון החג ותפילותיו. הרצאתי תתמקד דווקא במה שארע לאחר סגירת בתי הכנסת (ביה"כ), בעוד חברי המניין מסוגרים בבתיהם: טיפוחן ושיתופן של פרקטיקות תפילה קהילתיות חליפיות, בפרט תוך היעזרות באמצעים טכנולוגיים ושימוש בפתרונות שנתפסים בדרך כלל כמנוגדים לאופי התפילה ולמהותה. המחקר מתבסס על ראיונות עומק טלפוניים עם 26 גבאי בית כנסת, אשר בהיותם ממונים על ניהול ביה"כ בימי השגרה, היו מיודעים ומעורבים בענייני הקהילה וסידור התפילות גם לאחר סגירתו. הראיונות נערכו לאורך חג-הפסח, שהיווה נקודת שיא, הן בסגר האזרחי והן בגעגוע לבית התפילה. המרואיינים משתייכים לרצף הדתי-לאומי, אשר מתאפיין באדיקות דתית מחד ובנטייה לממלכתיות מאידך. מממצאי המחקר עולה כי אי-ודאות פיזית והלכתית אפשרה סוכנות ועצמאות במתן פרשנות לפרקטיקות דתיות חליפיות ובהנגשתן לחברי הקהילה. שימוש בטכנולוגיות כמו שיחות וידאו, ויישומן למטרות פולחן, אפשרו להרחיב את גבולות מהות התפילה, נראותה וחשיבותה, וכן העלו דיונים פנימיים על קהילת התפילה וזהות החברים בה. תוך התכתבות עם מושגים מתוך הסוציולוגיה של המשברים והאסונות, המחקר מציע להתקדם הלאה מחקירת דת במשברים ואסונות דרך העדשה הפונקציונלית, המציגה פרקטיקות כמו תפילה בעיקר כמשאב או מכשול בהתמודדות הקהילה, אל עבר הפרדיגמה הפרשנית, הבוחנת את הקהילה והחברה ברגע האסון, ואת משמעויותיו הרחבות יותר של הפולחן הדתי במהלך האסון והמשבר וגם לאחריו. במובן זה, הרצאתי תדון באופן שבו שינוי קיצוני וזמני בשגרת חיי קהילת התפילה, הדהד תמורות רחבות, עמוקות ומורכבות יותר העוברות על החברה הדתית-לאומית. אטען כי ההזדמנות הגלומה בתקופת המשבר, מתבטאת לא בשינוי קבוע ומרחיק לכת של ביה"כ, אלא מהווה נקודת שיא בתוך תהליכים שיחניים ארוכי טווח. בכך, עשויות הפרקטיקות החליפיות לקבוע עוגנים ותקדימים בזיכרון הקולקטיבי ולהוות גורם משפיע על עיצוב התפילה הקהילתית לטווחים רחבים יותר.
.jpg)
יעל כרמלי, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. עוסקת בסוציולוגיה של ארגונים בעידן פוליטיקת הזהויות. חוקרת ביטויים של זהויות ואידיאולוגיות חברתיות בתוך הארגון ובסביבתו. מחקרה הנוכחי עוסק בשירותי דת בבתי חולים כזירה ארגונית לבחינת מאבקי דת ומדינה.
חרדת מוות ומשמעות בימים של כיליון | הגר חג'ג' ברגר
ד"ר הגר חג'ג' ברגר היא פוסט דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהנחייתה של פרופ' טובה גמליאל. חברת סגל בקריה האקדמית אונו ומרצה במכללת רופין ובאוניברסיטה העברית. הגר מתמחה באנתרופולוגיה פסיכולוגית ואקזיסטנציאלית, ומחקריה עוסקים בתחומים של בריאות הנפש, חיפוש משמעות, הבניה של זהות בעידן פוסטמודרני ורגשות. מחקריה הנוכחים מתמקדים בנוסטלגיה ובסוגיית ההחמצה בעידן הפוסטמודרני. כמו כן הגר פיתחה רעיון למחקר מתודולוגי שנותן מענה לעבודת שדה באירועים משבריים ונקרא "אתנוגרפיה בהולה". הגר כתבה וערכה טקסטים אקדמיים בSociology, Oxford Press , סוציולוגיה ישראלית ובהוצאת בר אילן, ועורכת אורחת בכתב העת האקדמי "קשת".
