Boundaries and Perspectives: Data in the Name of Science
קהילת ידע, מדע וטכנולוגיה
יו"ר: אגט קראוס
גברת אגט קראוס היא דוקטורנטית לסוציולוגיה של המדע, הטכנולוגיה והרפואה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. היא בעלת תואר שני בסוציולוגיה של הבריאות וספרות עברית, ומרכזת שותפה בקהילת לימודי ידע מדע וטכנולוגיה.
Reciprocal, Spiral and Dynamic: A Model Explaining the Complex Relationships between Knowledge, Responsibility, Uncertainty and Behavior | Limor Meoded Danon, Tammy Sagiv‐Schifter and Liat Lifshitz Milwidsky
Since the dawn of humanity, people strive for certainty in life. The technological revolution amplifies uncertainty as a result of huge increase in the production and availability of knowledge and digital data. In the context of society at risk (Beck,1992), constant awareness of danger, fear, anxiety and lack of control regarding the future increase, while efforts are devoted to coping, managing and reducing uncertainty. Most writing thus far tended to focus on relationships between two components: uncertainty/certainty and knowledge or knowledge and responsibility. The purpose of our paper is to offer a theoretical model to explain behavior under uncertainty through the complex relationships between knowledge, responsibility, uncertainty and behavior. Each component, including behavior, encompasses diverse types. For example – the concept 'knowledge' includes – scientific, popular, cultural, phenomenological etc. Boundary work and power relations take place within each concept resulting in a temporal determination of the dominant type as one of its outcomes (in the above example – boundary work might lead to dominance of popular knowledge), which in turn influences perceptions of uncertainty, responsibility, knowledge and behavior. The relationships between the model components– knowledge, responsibility, uncertainty, behavior - are reciprocal, dynamic, interactive and spiral. Although the aim might be to reduce uncertainty, simultaneously different forms of uncertainties are produced and established, in contexts of time, space, and practices. Furthermore, central exogenous variables: power relations, authority, trust, which are all culture, time, and technology dependent, are addressed as part of the model. We demonstrate our model on two case studies: Policy development in Israel regarding health dangers of non-ionizing radiation (NIR) from cell phones and the field of intersex bodies.
Dr. Limor Meoded Danon, Bar-Ilan University. Medical Sociologist, my field of interests are sex/gender dynamics, biopolitics, queer studies, phenomenology, time and temporality, body and embodiment, genetics and more.
ד"ר תמי סגיב-שיפטר, סוציולוגית רפואית, סיימה דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ופוסט דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. יו"ר קהילת בריאות ורפואה באגודה הסוציולוגית הישראלית. תחומי העניין שלה הם סוציולוגיה של בריאות ורפואה, איכות ברפואה, כשירות חברתית ותרבותית ברפואה, התנהגות בריאות, עיצוב מדיניות בריאות, סוציולוגיה של פרופסיות, שיטות מחקר.
Liat Lifshitz Milwidsky is a lecturer and researcher at the Open University of Israel, Sapir Academic College and Shamir Medical Center (Assaf Harofeh). Coordinator of the section on Medicine and Health, Israeli Sociological Association. Conducted her thesis with honors at the Hebrew University and her doctoral research at Ben Gurion University. Her fields of interest are medical sociology, health and environment policy design, science and technology studies, sociology of professions.
How and Why People Use Mobile Phones Near Bedtime and in Bed: Israelis’ Narratives of Digitally-Enabled Sleepful Sociality | Dana Zarhin
Although studies have examined the impact of mobile phone use on sleep quantity and quality and despite growing interest in the interface between mobile phones and society, we know little about how and why people use mobile phones before bedtime and in bed. The current research explores this question by drawing on data from sleep diaries and in-depth interviews with 66 Israelis. The study shows that the human-mobile phone sleep assemblage generates agentic capacities that allow individuals to engage in a digitally-enabled form of what I call sleepful sociality—a sociality marked by sleep. Through the use of mobile phones, individuals create, maintain, and/or detach from social relations as well as fulfil social obligations, while also trying to facilitate and protect their own sleep and that of their bed partner. As the study illustrates, mobile phones have altered users' experience and management of sleep as people sleep with and through these devices. These findings enhance the understanding of how technology is enmeshed with sociality and creates new ways of being social.
ד"ר דנה זרחין היא מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. ד"ר זרחין כתבה רבות על סוגיות הקשורות בשינה והפרעות שינה, מדיניות קנאביס רפואי בישראל וזנות וסחר בנשים. בין תחומי העניין שלה נכללים סוציולוגיה של הבריאות והרפואה, מגדר ותיאוריות פמיניסטיות, סוציולוגיה של השינה, סוציולוגיה של הגוף, לימודי מוגבלויות, לימודי מדע וטכנולוגיה ושיטות מחקר איכותניות. מאמריה פורסמו בכתבי עת יוקרתיים כגון: Sociology; British Journal of Sociology, Social Science & Medicine; Science, Technology & Human Values; Sociology of Health & Illness ועוד.
"נשמע סקסי, קל להשיג תורמים": פילנתרופיה בשדה הרפואה המותאמת אישית בישראל | אגט קראוס
הביוגרפיה של שדה הרפואה המותאמת אישית (רמ"א) בישראל, חושפת את מקומם המרכזי של יחסי ממשל, אקדמיה ותעשייה בתהליך הבנייתה. אולם הביוגרפיה מלמדת שהפילנתרופיה, היא שדה מרכזי נוסף בתהליך הבנייה זה, שהספרות ממעטת לעסוק בו. הרצאה זו, שמבוססת על עבודת מחקר לתואר שלישי, תעסוק בפרקטיקות פילנתרופיות המעורבות בתהליך כינונה של פרדיגמת הרמ"א בישראל, כידע מדעי-רפואי חדש. רמ"א היא פרדיגמה רפואית חדשה יחסית, שהתפתחה בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת בארה"ב, מתוך תוצריו של פרויקט גנום האדם. הרמ"א חותרת לגיבוש של איבחון, מניעה וטיפול שמותאמים למאפייניו הגנטיים של האדם. בישראל החלו לעסוק בפרדיגמה זו בראשית העשור השני של שנות האלפיים, בעיקר באקדמיה. כבר עם ראשית העיסוק בה בישראל, היו מעורבים בהבנייתה ארגונים פילנתרופיים, ישראלים ולא ישראליים כאחד. פעילותם של ארגונים פילנתרופים שזורה בהיסטוריה של החברה היהודית בישראל, מראשית היישוב החדש ועד ימינו. הפילנתרופיה פועלת בשדות חברתיים רבים כמו במדע, בטכנולוגיה וברפואה ומעורבת בעיצוב פוליטיקת הידע. בהרצאה אעמוד על מקומו שדה הפילנתרופיה בייצור הידע המדעי בישראל בכלל, ועל מקומו בהתגבשותה של הרמ"א בפרט. הממצאים שיוצגו בהרצאה, מבוססים על עבודת מחקר שעוסקת בחשיפת העקרונות המכוננים את הרמ"א בישראל, שמרכז הייצור שלו בארה"ב. המחקר נשען על ההנחה שרווחת בספרות הביקורתית בלימודי מדע וטכנולוגיה, כי ייצור הידע המדעי במדעי החיים לא מתקיים רק במעבדה, אלא נבנה תוך כדי יחסי גומלין בין שלושה שדות חברתיים מרכזיים: ממשל, אקדמיה ותעשייה. היחסים שבין שדות אלה, אלה מתעצבים לאור מערך יחסי הכוח וניגודי העניינים שמתקיימים כמתח הכרחי שמובנה ביניהם. זהו מחקר איכותני בגישה פרשנית ביקורתית, המבוסס על מגוון של מקורות, ובהם: ארבעים ואחת ראיונות עומק חצי מובנים ושבע תצפיות בכנסים מקצועיים. המחקר מתמקד בניתוח היסטורי ומצב עכשווי, ובוחן תהליכים ארוכי טווח ורחבי היקף שלאורם הפציע שדה זה בישראל.
גברת אגט קראוס היא דוקטורנטית לסוציולוגיה של המדע, הטכנולוגיה והרפואה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. היא בעלת תואר שני בסוציולוגיה של הבריאות וספרות עברית, ומרכזת שותפה בקהילת לימודי ידע מדע וטכנולוגיה.
האם אינסטגרם "רואה" את משבר האקלים? למידת מכונה, אלגוריתמים ממליצים, ודמיונות סוציו-טכניים | נעה תורג'מן
לאורך ההיסטוריה, יחסי הגומלין המורכבים בין הטבע והתרבות שיקפו את הסביבות החברתיות והטכנולוגיות שבהן הם התגבשו. בהתייחס למשבר האקלים הנוכחי, המחלוקת על האנתרופוקן כעידן גיאולוגי חדש גם מגדירה מחדש את הקשר בין הטבע, התרבות, הסוכנות האנושית והטכנולוגיה וקוראת לניסוח של האופנים בהם הטבע מתווך ומתעצב בסביבות מדיה דיגיטליים. רשתות חברתיות נתפסות כמקור חיוני למחקר חברתי עכשווי (Beer, 2012). הן מהוות פלטפורמות לתקשורת, דיונים חברתיים ופוליטיים אקטואלים (Bossetta, 2016) ומקור ידע ואינפורמציה עבור אוכלוסיות רבות. האלגוריתמים של הרשתות מתפקדים כאוצרים העיקריים של מידע ונראות (Beer 2012; Bucher,2009; Cheney-Lippold, 2011; Gillespie, 2014), וקובעים מי ומה מקודם במדיה החברתית. תוך התמקדות באינסטגרם כפלטפורמה דיגיטלית המדגישה תקשורת ויזואלית, ההרצאה מנתחת את המחלוקות, האפיסטמולוגיה, האסתטיקה והרטוריקה של תיווך של טבע ואקלים באמצעות האפורדנסז הטכנולוגיים של הפלטפורמה והפרקטיקות התרבותיות של המשתמשים בה. מחקר זה מסמן את התפקיד של אינסטגרם ביצירת ושימור של סטנדרטיזציה (Bowker & Starr, 1999) ואיקוניזציה (Smith, 2021) של סוגיות, ובכך אחראי ליצירת תמונת עולם שבה האותנטיות והגיוון מושטחים או מושתקים. בהתבסס על עדכון של מושג ה- דמיונות סוציו-טכניים של ג'זנוף וקים (2009), המאפשר ניתוח של יחסי הכוחות בין פרוייקטים מדעיים וטכנולוגיים לבין מוסדות וכוח פוליטיים, אטען כי לפלטפורמות דיגיטליות כמו אינסטגרם יש תפקיד פעיל בעיצוב הדמיון המדעי והתרבותי של משבר האקלים. המחקר משתמש בשיטות מחקר מעורבות, המשלבות מתודולגיות דיגיטליות של איסוף וניתוח נתונים, טכניקות של למידת מכונה לניתוח חזותי אוטומטי, ושיטות איכותניות של ניתוח תמונה ותיוגים (Geboers & Van De Wiele, 2020; Omena, Rabella & Mintz, 2020; Rose, 2016; Rogers , 2021). באמצעות מיפוי רשתות של 600,000 תיוגים וצילומים העוסקים בטבע ואקלים באינסטגרם, ההרצאה מנתחת את האופנים בהם "דמיון הטבע" ו"דמיון האקלים" באינסטגרם מתחרים ביניהם וחותרים אחד נגד השני. נטען שבעוד שה-אפורדנסז של אינסטגרם מעודדים פופולריזציה ואסתטיזציה של הטבע כייצוג אידילי, מיופה באופן מלאכותי, ונטול השפעות אדם ואקלים, פעילי אקלים חותרים תחת ההגיון המארגן של הפלטפורמה כדי למסגר את משבר האקלים באופן טקסטואלי ואנתרופוגני. במקביל, נציג כיצד אלגוריתמים ממליצים וכלי ראיית מכונה המשמשים את אינסטגרם מעצבים את הפלטפורמה ואת פרקטיקות המשתמשים בה כמרחב ידע המעודד תחרות, אסתטיזציה ומסחור של ייצוגים פופולריים של טבע מיופה, אך אינם "רואים" את משבר האקלים, בכך תורם למחקרי פלטפורמות ויזואליים, במיוחד של אינסטגרם.
נעה תורג'מן לומדת בתכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן. היא כותבת את עבודת הדוקטורט שלה בהנחייתם של פרופסור נח עפרון ופרופסור ענת בן דוד. במחקרה נעה חוקרת ייצוגים של טבע על גבי האינסטגרם, תיווך ופוליטיקות של ידע ומרחב על גבי רשתות חברתיות. נעה זכתה במענק מחקר מקרן גרמניה ישראל על מחקרה על ייצוגים של טבע ואקלים באינסטגרם.
כניסת מדעי הנתונים לדיסציפלינות אחרות - מבט אתנוגרפי על ביולוגיה חישובית בישראל | לירון שני
בעשורים האחרונים חדרו מדעי הנתונים לתחומי ידע מגוונים, החל מביולוגיה ורפואה ועד גיאוגרפיה וספרות. חדירה זו שינתה באופן דרמטי את העשייה המדעית בתחומים אלה, כמו גם את זהותם המדעית של המדעניות והמדענים עצמם. אך כיצד ניתן להבין את ההשפעות הללו בפועל? כיצד חווים המדענים והמדעניות בתחומים אלו את השינויים בזהותם העצמית ובפרקטיקה המדעית שלהם? במחקר זה אנו בוחנים את הניסיון לטוות ביחד אופני חשיבה ומסגרות מוסדיות שונות, תוך התייחסות לתחום הביולוגיה החישובית כמקרה הבוחן שלנו. הופעתה בעשורים האחרונים של ביולוגיה חישובית (או ביואינפורמטיקה) - השימוש בכלים חישוביים כדי לענות על שאלות ביולוגיות - הפכה למרכזית בביולוגיה בת זמננו. באמצעות מחקר אתנוגרפי במעבדות וכנסים של ביולוגיה חישובית בישראל ובארה"ב, מחקר זה עונה את השאלות הבאות: כיצד חווים המדענים בתחומים אלו את השינויים בזהותם העצמית ובפרקטיקה המדעית שלהם? ומהם החסמים והמכשולים מנקודת מבטם, בניסיון לחבר בין תחומי דעת שונים אלו ליצירת תחום הידע החדש? סוגיות אלו מדאיגות מאוד את הביולוגים החישוביים עצמם והן עלו בהרבה מהשיחות איתם. יתרה מכך, וברמה רחבה יותר, השאלה כיצד לשזור את מדעי הנתונים ודיסציפלינות אחרות היא שאלה בוערת כיום, הן באקדמיה והן בכלל, המעניקה דחיפות לניסיון לשרטט ולנתח את המאפיינים של שזירה כזו. הממצאים מהמחקר מצביעים על מתח בין התעצבותן של זהויות היברידיות המנסות לשלב את הצד החישובי יחד עם הביולוגי, לבין עבודת גבול (Boundary work) המנסה להפריד ולקבע את הגבולות מחדש בין התחומים ואופני החשיבה השונים. בהרצאה נציג את מסגרת התיאורטית, המשלבת בין תאוריות אנתרופולוגיות על זהויות לבין גישות תיאורטיות על עבודת גבולות ויצירת שדות ידע חדשים. בעזרת גישות אלו נראה בהרצאה כיצד המדענים והמדעניות יוצרים לעצמן נישות מדעיות וממקמים את עצמם על הספקטרום המדעי והתרבותי הנע בין הקוטב החישובי לביולוגי.
ד״ר לירון שני הוא אנתרופולוג וחבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. תחומי העניין שלו הם: אנתרופולוגיה של סביבה, מדע וחקלאות; היחסים בין האנושי והלא אנושי; מינים זרים, המרחב הכפרי והשפעות עדין המידע על החברה והסביבה. לירון הוא בעל תואר בוגר במדע המדינה וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומוסמך באנתרופולוגיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית. עבודת התיזה שלו עסקה במאבק בין אנשי ארגוני הסביבה לבין מפוני גוש קטיף על הקמת ישוב חדש במזרח לכיש. עבודת הדוקטורט שלו מאוניברסיטת תל אביב, התמקדה במתחים בין סביבה וחקלאות בערבה וזכתה בפרס גלקמן של האגודה האנתרופולוגית הישראלית. במהלך הפוסט דוקטורט התארח לירון ולימד באוניברסיטאות הרווארד, ברנדייס ו-MIT. ספרו ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״, פורסם ב-2021 בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן גוריון. בנוסף לכך, לירון הוא מקים ומפעיל פרויקט בחברת האדם על אנתרופולוגיה בישראל ובעולם, כאשר לדף הפייסבוק של הפרויקט, יש כבר יותר מ-9000 עוקבים.