מה עובד? פרקטיקות גיוון בתעסוקה בין ארה"ב לישראל. מושב לכבוד צאת ספרם של אלכסנדרה קלב ופרנק דובין
גיוון בתעסוקה כולל קשת רחבה של פרקטיקות ונהלים שמטרתם לתרום להגברת הייצוג של קבוצות הנמצאות בייצוג חסר בכוח העבודה. מתחילת שנות האלפיים, ובעיקר עם הקמת הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, פעילות ארגונית לקידום גיוון בתעסוקה תופסת תאוצה בקרב מעסיקים בישראל. ארגונים החלו להכשיר מנהלים לניהול רגיש להבדלים תרבותיים; מחלקות משאבי אנוש מינו אחראים.ות לקידום גיוון בכוח העבודה; ארגונים רבים אמצו תוכניות חונכות לקבוצות גיוון, וכן התפתחה תעשייה שלמה של הכשרות ותוכניות להגברת הייצוג של קבוצות גיוון. אולם חדירתן של פרקטיקות אלה לזירה הארגונית בישראל לא לוותה עדיין במחקר מעמיק הבוחן את הצלחתן. במושב המוצע נשלב תובנות של חוקרים וקובעות מדיניות גיוון ברמת המדינה והארגון בישראל כדי לדון בפרקטיקות הגיוון בישראל לאור מחקרם פורץ הדרך של פרופ' סנדרה קלב מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור פרנק דובין מאוניברסיטת הרווארד, שהתפרסם לאחרונה בספרם Getting to Diversity: What Works and What Doesn’t הספר מסכם שני עשורים של מחקר מקיף ומעמיק אודות אימוצן של פרקטיקות מגוון בארגונים ומשמעותן בקידום שילובן של קבוצות מודרות. הספר מבוסס על ניתוח נתונים של מעל ל- 800 ארגונים במספר תעשיות, לאורך שלושה עשורים. עושר והיקף הנתונים הכוללים את נתוני ה-EEOC וכן סקר מקורי, הופכים את ספרם לאחת העבודות המקיפות הנוגעות לפרטיקות גיוון וניתוח השפעתן על הרכב כוח העבודה בארגון. המושב המוצע מבקש לחגוג את יציאתו של הספר לאור ולבחון את הרלוונטיות של הפרקטיקות הנידונות בו למקרה הישראלי ואת מידת האפקטיביות של הפרקטיקות שהתפתחו בזירה האמריקאית, כאשר הן מיושמות בהקשר הישראלי. כל אחד/ת מן הדוברים והדוברות ידונו בתובנות העולות מהספר בהקשר של תחום מחקרו.ה/עבודתה.ו. כיצד נכנס גיוון תעסוקתי לסדר היום של מעסיקים בישראל? אלו פרקטיקות ונהלים תורמים לגיוון הרכב כוח העבודה ואלו אינם אפקטיביים? מה מקומם/ן של מנהלים/ות בתהליכי גיוון בארגון? כיצד השינויים בשוק העבודה משפיעים על פרקטיקות כמו איזון בית-עבודה? כיצד משפיעה החקיקה למניעת אפליה על אימוץ פרקטיקות של גיוון בתעסוקה?
יו"ר: מיכל פרנקל
פרופ' מיכל פרנקל, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

מגיבה: אלכסנדרה קלב
פרופ' אלכסנדרה קלב, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולו גיה, אוניברסיטת תל אביב

תכניות גיוס ייעודיות ככלי להעלאת גיוון | יהודית חסידה
ההרצאה תדון בפרקטיקות של שילוב עבודה/משפחה ותוכניות ייעודיות לגיוס עובדים, אשר נמצאו אפקטיביות. ההרצאה תתייחס לכלים המרכזיים שנידונו בספר וכן כיצד אלו מיושמים בישראל, באמצעות המקרה של תעסוקת נשים חרדיות.
ד"ר יהודית חסידה, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה בשלוחת מבח״ר, והתוכנית למגזר החרדי במכללה האקדמית הרצוג

תפקיד המדינה בתהליכי גיוון | מרים כבהא
על בסיס עבודת הנציבות בישראל תציג עו"ד כבהא תובנות על תפקיד המדינה כסוכן לשינוי חברתי ואת אפקטיביות הכלים העומדים לרשות הנציבות. ההרצאה תתייחס לחשיבות של איסוף ופרסום נתונים (לדוגמא- "מדד הגיוון"), יוזמות גיוון (לדוגמא- "אות העסקה בשוויון"), וכן על מעורבות הנציבות באכיפה ומניעת אפליה בקרב מעסיקים.
עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה.

Getting To…: מורכבותה של הסביבה הניהולית המקדמת גיוון והמשא ומתן על מטרותיה ואופן קידומן | גיא מונדלק
ספרם של דובין וקלב מאיר תהליכים פנים ארגוניים רבים ומגוונים המביאים להוצאתן לפועל של פרקטיקות גיוון. תהליכים אלה כוללים פרסום פרוטוקולים, הדרכות, לומדות, ניטור, מינוי בעלי תפקידים ועוד. מעבר לתיעוד הפרקטיקות המיושמות ותוצאותיהן, הספר חושף את תפקידה של הסביבה הניהולית המורכבת בעיצובן של פרקטיקות הגיוון. סביבה זו מתאפיינת במטרות נוגדות, בתבונה מוגבלת, בשימוש במשאבי עוצמה ובמשא ומתן מתמשך על התאמת האמצעים למטרות המיוחלות שהשפעתם עולה וגוברת לעיתים קרובות על זו של ההגיון הארגוני הפורמלי. ההרצאה תעסוק איפה באופן שבו בעלי תפקידים בארגונים מפתחים את המוסדות שמבטאים את האחריותיות לרעיונות משפטיים ומוסריים בתחום הגיוון בפרט, אבל גם בתחומים אחרים של פעולות ניהוליות בעלות השלכות מוסריות בארגונים.
גיא מונדלק הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים וראש החוג ללימודי עבודה של אוניברסיטת תל אביב, המתמחה בדיני עבודה

תפקידם של מנהלים ומנהלות בתהליכי גיוון | נגה שגב-נדיר
ממצאי המחקר של קלב ו-דובין מלמדים כי כאשר פרקטיקות גיוון מיושמות באופן כפוי והמנהלים.ות בארגון אינם שותפים.ות לתהליך, הן עשויות להימצא כלא אפקטיביות ואף להוביל לתוצאות הפוכות. על אף זאת, ארגונים רבים מתקשים לגייס מחוייבות מנהלים.ות ונוטים לחייב אותם.ן ואת העובדים.ות להשתתף בהכשרות ובתוכניות בנושא. כיצד ניתן לרתום מנהלים.ות כסוכני שינוי בתוך הארגון? את מי עוד צריך לרתום לטובת קידום נושאי גיוון והכללה? בהרצאתה תגיב שגב-נדיר לממצאים אלו וכן תתייחס לדוגמאות מעבודתה בקבוצת שטראוס.

נגה שגב נדיר, מנהלת טלנט, מטה משאבי אנוש בקבוצת שטראוס. בין השאר מובילה את המאמצים הגלובליים בתוך שטראוס לקידום גיוון והכללה. נגה עוסקת בפיתוח ארגוני מעל 20 שנה בתוך א רגונים וכיועצת. היא בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית.