עבודת הטיפול ואמהות בעולם העבודה
קהילת משפחה
יו"ר: עינת לביא ועמית קפלן
ד“ר עינת לביא, אוניברסיטת חיפה.
ד"ר עמית קפלן, בית הספר לממשל וחברה, המכללה האקדמית תל אביב יפו.
Building the Resilience of Middle-Aged Women when Coping with the Work-Eldercare Conflict | Galy Binyamin and Hedva Vinarski Peretz
As society is aging, middle-aged women are still experiencing the work-family conflict, not as working mothers, but as working daughters who must juggle paid work while providing informal care to their elderly parents. The aim of this study was to explore these women’s subjective experiences in building resilience to better understand the socio-psychological mechanisms affecting their ability to cope with the ongoing work-eldercare conflict. It is grounded in the theoretical framework of Kobasa’s 3Cs of resilience (hardiness): Challenge, Control, and Commitment. However, although employee resilience is often perceived as psychological trait, it is nested in the informal context of organizations. Thus, we expanded the construct of resilience by adding a fourth component, consideration, to capture a more comprehensive organizational construct of resilience. We analyzed 22 semi-structured interviews with middle-aged women, using a hermeneutic phenomenology approach. The findings revealed two coping strategies for each of the four components of resilience that these women use to build their resilience to cope with the continual work-eldercare conflict. These findings have implications for both line managers and human resource managers, especially since the percentage of caregivers in the labor market is likely to grow.
ד"ר גלי בנימין, אוניברסיטת אריאל בשומרון.
ד"ר חדוה וינרסקי פרץ, המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
אימהות לילדים עם מוגבלויות: השתתפות בשוק העבודה לאורך שלבים התפתחותיים בחיי הילד | נועה ישראלי
הספרות מציגה באופן עקבי את ההשפעה השלילית שיש להורות לילדים עם מוגבלות על השתתפות אימהות בשוק העבודה. עם זאת, המחקרים הקיימים כיום בחנו פערים אלה באופן רוחבי, מבלי לקחת בחשבון את גיל הילד, סוג המגבלה ומאפייני האם. המעורבות ההורית הנדרשת לאורך התבגרותו של ילד עם מגבלה, שונה מאשר בילד ללא מגבלה. הטענה העיקרית של המחקר, היא כי השפעה שלילית זו, צריכה להיבחן לאורך שלבים התפתחותיים שונים בחיי הילד. טענה נוספת של המחקר, היא כי אסטרטגיות ההתמודדות של אימהות לילדים עם מוגבלות עם אתגרים אלה, עלולות להיות מושפעות מהשכלתן. המחקר הינו כמותני, ומשתמש בנתונים אמריקאים משנת 2017 מתוך MEPS-HC . מודל המחקר מנבא את הסטטוס התעסוקתי של האימהות כתלות בגיל הילד עם המגבלה. כמו כן, לצד משתנים מפקחים שונים, נלקחה בחשבון גם רמת ההשכלה של האם. הממצא העיקרי של מחקר זה, הוא כי אכן קיימת השפעה שלילית לאימהות לילד עם מגבלה, בעיקר בשנים הראשונות בחיי הילד. השפעה שלילית זו פוחתת ככל שהילד מתבגר. ממצא נוסף ומשמעותי לא פחות, הוא שאימהות לילדים עם מוגבלות בעלות השכלה גבוהה, הראו דפוסי עבודה זהים לאלה של אימהות לילדים ללא מוגבלות עם השכלה גבוהה גם כן. לעומת זאת, בקרב הלא-משכילות, נמצא פער משמעותי בדפוסי ההשתתפות בעבודה. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בהמשך מחקר אורך, על מנת להעמיק את ההבנה הנוגעת להשפעת ילד עם מוגבלות לאורך מעגל החיים המשפחתי. כמו כן, הם מדגישים בפני קובעי מדיניות, את הצורך בתמיכות מותאמות לשלבים ההתפתחותיים של הילד. תרומה נוספת ומשמעותית, היא הממצא בנוגע להשפעתה המובהקת והמשמעותית של השכלה גבוהה, כך שמבטלת את ההשפעה השלילית שיש לאימהות לילד עם מוגבלות. ממצא זה יכול לרמוז על השפעה דומה של השכלה, גם על חסמים נוספים להשתלבות בשוק העבודה. לבסוף, ממצאים אלה ממחישים את הצורך באיסוף נתונים שכזה במדינת ישראל, ובהבנת התופעה בהקשר הישראלי, במיוחד בשל שיעור הילדים עם מוגבלות בישראל אשר גבוה ביחס לעולם המערבי.
נועה ישראלי, עובדת סוציאלית בתחום השיקום, מנהלת תוכנית ארצית לצעירים עם מוגבלות. בוגרת תואר שני בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב. מחקרה עסק בהשתתפותן של אימהות לילדים עם מוגבלויות בשוק העבודה, לאורך התבגרותו של הילד עם המגבלה.
איזון בין עבודה למשפחה כמחסום לקידום: המקרה של שוטרות ערביות | טל מלר ואורלי בנימין
שיטור בחברה מרובת תרבויות הוא אתגר בעבור המשטרה, כיוון שיחסי רוב-מיעוט, מתחים, אי-שוויון ופערים בקבלת החוק מועצמים ומקבלים ביטוי ביחסים עם המשטרה. נתונים עדכניים מצביעים על יותר מ-150 שוטרות ערביות המשרתות במשטרת-ישראל. השיטור הוא מקצוע שנתפס היסטורית כגברי אך בשנים האחרונות יותר נשים משתלבות בו. אולם, בישראל כמו במדינות אחרות נשים עדיין סובלות מתת-ייצוג במערכות-השיטור. הספרות העוסקת בשיטור נשי במשטרות בעולם מבליטה את המשמעות של חציית הגבולות המגדרית ומניחה כי חסימת הקידום של נשים לדרגות קצונה יכולה להיות מוסברת בהקשרה של אפליה מגדרית או אתנו-לאומית. בהעדר התייחסות להתנסויותיהן של שוטרות בהקשרו של המתח בין תביעות הבית והעיסוק התובעני, משמעותו של קידום פוטנציאלי לדרגות קצונה של שוטרות ערביות נותר חלקי וממוקד באפליה- ללא ממדים הנוגעים למאמציהן של הנשים לחוות את אימהותן כאוטונומית למרות תובענותה של משרתן. באמצעות ניתוח של 20 ראיונות עומק חצי-מובנים עם שוטרות ערביות אנו בוחנות את האופן בו נתפסת ההזדמנות התעסוקתית במשטרה כמאפשרת מימוש של זהות תעסוקתית וכניסה למשרות איכות. אנו בוחנות את המו"מ שלהן עם אפשרות הקידום אל מול הקשר שבו מחד-גיסא, הנשים מודעות לפוטנציאל המפייס לאומית וקהילתית שמגוון ובירוקרטיה ייצוגית מביאים עמם; ומאידך-גיסא, הן חשופות להתנגדות הקהילה לשינוי החברתי-פוליטי המסתמן עם התגייסותן. מחקרנו ממוקד בבחינת הסתירות הפנימיות המאפיינות את השתלבותן של הנשים כפריזמה למדיניות הציבורית הכללית- כפי שזו באה לידי ביטוי על הרצף שבין תמיכה והנגשת משאבים לבין חסימה ומניעת משאבים. ניתוח הממצאים מצביע על האופן שבו השוטרות הנשענות על טיפול מצד קרובי-משפחתן על מנת להתמודד עם משמרות עבודה ארוכה, חוששות מקידום המאיים להפר את האיזון בחיי העבודה שלהן. וזאת, גם בשל כך שהסיוע של קרובי-המשפחה מייצר עבורן משימות טיפול נוספות הגוזלות מהן עוד זמן. ובעיקר, בשל תחושת האובדן לגבי ההיבט המטפח של האימהוּת, המייצג את אובדן האימהוּת האוטונומית שלהן. למחקר זה תרומה חדשנית בשל הניתוח המצביע על האופן שבו אימהוּת-אינטגרטיבית משתלבת יחד עם אימהוּת-אינטנסיבית ואקסטנסיבית. ובנוסף, הוא מדגיש את הפרדוקס לפיו נשים שהגיעו לתפקידן הפרופסיונאלי הודות למאבק על העצמי האוטונומי נאלצות לסרב לקידום כחלק ממאבקן על האוטונומיה שלהן כאימהות.
ד"ר טל מלר היא מרצה בכירה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. היא מלמדת בתחומים של סוציולוגיה ומגדר. תחומי ההתמחות שלה הם: נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל וסוציולוגיה של המשפחה. הדוקטורט שלה התמקד באימהות יחידניות פלסטיניות אזרחיות ישראל ומאז הרחיבה את מחקרה למבנים משפחתיים עכשוויים בחברה הפלסטינית בישראל, אלימות כלכלית נשים פלסטיניות בשוק העבודה ותהליכי עיור בקרב משפחות פלסטיניות בישראל.
פרופ' אורלי בנימין, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
Linked Lives: How Caregiving Duties are Shared Across Familial Ties and Generations | Limor Gabay-Egozi
Family members play a major role in informal elder caregiving, often at considerable personal burden and cost. In three-generation families, this care is provided by the ‘sandwich generation,’ who support their aging parents while also helping their adult children and their young grandchildren (Remennick 1999; Grundy and Henretta 2006; Vlachantoni et al. 2020). For these women, the ‘second shift’ of familial “bidirectional caregiving” and domestic responsibility includes even more “invisible” work than has been previously suggested (Hochschild 1989; Moen et al. 1994). Most literature has been focused on the primary caregiver, typically measured as involving one parent and one child. However, this dyad offers a restrictive view of family support networks, especially considering the increasing shared lifetimes of vertical family ties in recent decades. What is more, the influence of siblings in constructing different configurations of elder parental caregiving, and the role that the bidirectional nature of caregiving plays in the allocation of duties have also remained underexplored. Using the SHARE-Israel longitudinal survey, I ask how care duties are delivered across family ties (siblings) and generations (upward and downward care). I aim to determine how those demands compete with or complement each other, while also examining how the patterns of those demands are associated with the gender composition of sibling groups. Preliminary results (see figures and table below) suggest that firstborn females; females in same-sex sib-group; and males with fewer brothers carry the burden of parental caregiving. Also, rather than compete, demands for upward (parents) and downward (grandchildren) care complement one another. Exchange of help and support, and intergenerational patterns of dependencies, may change over the life-course, and possibly vary between ethnic sub-populations. Further, I intend to pursue these research directions to illuminate our understanding of family caregiving allocations across family ties and generations.
Limor Gabay-Egozi is Senior Lecture in the Department of Sociology and Anthropology at Bar-Ilan University. Her research interests include educational stratification and school to work transitions, focusing primarily on rational choice in education, life-course dynamics, and siblings group configuration. Her recent work has appeared in Sex Roles, Sociology, Social Forces, Acta Sociologica, Social Science Research, Israeli Sociology, Socius, Journal of Education Policy and European Sociological Review.