מיני-מליאה: משמעות, איכות ויחסי העסקה בעולם העבודה - הווה ועתיד
קהילת ארגונים ועבודה וקהילת ריבוד ואי-שוויון
יו"ר: לימור גבאי-אגוזי
ד"ר לימור גבאי-אגוזי, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

הפרמיה בשוק העבודה להשכלה אקדמית בעידן מגפת הקורונה | סיגל אלון
אחד הצירים החשובים ביותר לאי שוויון חברתי-כלכלי בחברה טכנולוגית/גלובלית מבוססת כישורים הוא ההון האנושי. תמורות בשוק העבודה דרשו שדרוג של כישורי העובדים והביאו לעלייה בפרמיה הכלכלית על תואר אקדמי. אולם ההשכלה הגבוהה אינה מקשה אחת ומחקרים בישראל מראים על הבדלים בפרמיה הכלכלית בקרב בעלי תואר אקדמי לפי סוג המוסד (מכללות לעומת אוניברסיטאות) והתחום בו רכשו את השכלתם. אולם, ההתמקדות, המחקרית והפופולרית, בפרמיה הכלכלית בלבד מתעלמת מאספקטים נוספים של הקשר בין השכלה לתעסוקה בכלל, ותעסוקה הולמת בפרט. מחקר זה מנצל את השינויים המואצים בשוק העבודה שיצרה המגיפה - כמו אבטלה מסיבית, עבודה מהבית, תקשורת וירטואלית ושימוש בכלים טכנולוגיים - לבחינת השינוי בדיבידנד בשוק העבודה שיש לתואר אקדמי, ובאופן ספציפי, הפרמיה הדיפרנציאלית לפי רמת התואר (BA, תואר מתקדם), סוג המוסד, ותחום הלימוד. המחקר מתמקד בחוסן תעסוקתי תוך שימוש במדדים של חוסן תעסוקתי שאינם זמינים מן סטטיסטיקה הרשמית, כגון יציבות תעסוקתית, בטחון תעסוקתי, איכות עבודה, הסדרי עבודה, מצב כלכלי, אוריינטציה לעבודה ועוד. בכך, תורם המחקר לדיון מושכל, מבוסס ראיות, על חשיבות ההון האנושי להצלחת בשוק העבודה ובוחן את הקשר השכלה-תעסוקה בעולם עבודה משתנה.

פרופ' סיגל אלון, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וראש מכון ב.י. כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב. עבודתה מתמקדת בחשיפת הדינמיקה והתהליכים ההיסטוריים העומדים בבסיס אי-השוויון הסוציואקונומי, המגדרי, והגזעי-אתני בשוק העבודה ובהשכלה גבוהה, ובמידה בה מדיניות ציבורית מצמצמת אי-שוויון זה. הפרספקטיבה של פרופ' אלון היא אינטרדיסציפלינרית ומשלבת רעיונות ושיטות מחקר מסוציולוגיה, כלכלה, דמוגרפיה ופסיכולוגיה. פרופ' אלון היתה עמית מחקר ב Russell Sage Foundation , באוניברסיטאות סטנפורד, פרינסטון, וויסקונסין. מאמריה התפרסמו בכתבי עת מובילים בסוציולוגיה, כלכלה, וחינוך ומחקריה מומנו ע"י קרנות אמריקאיות וישראליות מובילות. מחקרה פורץ הדרך בנושא העדפה מתקנת התפרסם בסדרה של מאמרים ובספר Race Class and Affirmative Action אשר עורר ענין רב באקדמיה וזכה לתהודה בפסיקות של ביהמ"ש העליון בארה"ב ולהתייחסות נרחבת במדיה האמריקאית.
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים: אמביוולנטיות, מתחים וסתירות בחוויה המקצועית של נוודים דיגיטליים | רונית נדיב ושני קונה
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בבחירה בנוודות דיגיטלית כסגנון חיים המשלב בין עבודה באמצעים דיגיטליים לחיי פנאי במקומות שונים בעולם. הגידול המשמעותי בעבודה מרחוק כתוצאה ממשבר הקורונה, ובעיקר מדיניות ארגונית המאפשרת זאת הרחיבו את האפשרות להתנסות בנוודות דיגיטלית. חרף הגידול בהיקפיה של נוודות דיגיטלית, המחקר בתחום עודנו בניצניו. מטרת המחקר היא לבחון אתגרי עבודה ופנאי שעמם מתמודדים נוודים דיגיטליים שבחרו באורח חיים זה בעקבות משבר הקורונה. המחקר הינו מחקר גישוש. עד עתה נערכו ראיונות עומק מובנים למחצה עם 6 נוודות ונוודים דיגיטליים ישראליים, אליהם התוודענו באמצעות רשתות חברתיות. בכוונתנו להגדיל משמעותית את היקף המרואיינים בחודשים הקרובים. הנתונים הראשוניים שנאספו נותחו בניתוח תוכן קטגוריאלי, שמכוון ומנחה את המשך איסוף הנתונים וניתוחם. הנוודים הדיגיטליים שרואיינו (שתי נשים וארבעה גברים) בחרו לצאת למסע של נוודות דיגיטלית ולבחון האם סגנון החיים הזה מאפשר להם ליהנות מחוויה משולבת של עבודה וטיול. כל המרואיינים יצאו למסע בעקבות תובנות שגיבשו במהלך משבר הקורונה ובראשן ההבנה כי הכשרתם המקצועית, הידע והניסיון מאפשרים להם להתנסות בעבודה מרחוק בצורה מלאה (fully remote). כל המרואיינים הם אנשי מקצוע מנוסים בתחומים של שיווק, עיצוב או טכנולוגיה. מניתוח הראיונות עולה כי הנוודים הדיגיטליים חווים אמביוולנטיות ביחס לעבודת הגבול הנדרשת באיזון בין עבודה ופנאי. אסטרטגיית ההתמודדות עם אמביוולנטיות זו נעה בין קטבים של גמישות מרבית בתכנון זמני פנאי ועבודה, לבין הקפדה על הפרדה חדה ביניהם. הנוודים הדיגיטליים מתמודדים עם תחושה של אמביוולנטיות ביחס למערכות היחסים שלהם בעבודה ובטיול שהוא למעשה עבודה. חלקם עורכים הפרדות משמעותית בין מערכות היחסים שהם מנהלים בפנאי ולחוד בעבודה, בעוד אחרים מכוונים עצמם למערכות יחסים המשלבות ביניהם. הממצאים שופכים אור על ההיבטים החיובים והשלילים של חיי הנוודות הדיגיטלית. המחקר מאמץ את המודל של אמביוולנטיות בעולם הארגוני (Rothman, Pratt, Rees, & Vogus ,2017) במטרה לבחון את השפעתה של אמביוולנטיות על נוודים דיגיטליים. המחקר יתרום לספרות בהציעו תובנות על עבודה וזהות תעסוקתית בעולם עבודה, "ללא גבולות".


ד"ר רונית נדיב, ראשת המחלקה לניהול המשאב האנושי, המכללה האקדמית ספיר
ד"ר שני קונה היא מרצה בכירה במחלקה לניהול המשאב האנושי במכללה האקדמית ספיר. חוקרת ייעוץ ארגוני וגיוון תעסוקתי.
מה זה משנה? בעלות העובדים בפרספקטיבה רדיקלית, פלורליסטית ואוניטריסטית | יונתן פרמינגר ודימיטרינקה סטויאנובה ראסל
האם – ומדוע – מעסיקים משפרים את תנאי העבודה? סוציולוגים וחוקרי ניהול ניגשים לשאלה זו דרך שלוש גישות עיקריות: הגישה הרדיקלית סבורה שמעסיקים לא יעשו זאת על דעת עצמם; הגישה הפלורליסטית ("המאוזנת") רואה את יחסי עובד-מעסיק כ-structured antagonism, שדורש את ההתערבות של הרגולטור (Edwards 1986). עם עלייתה של פרספקטיבת ניהול משאבי אנוש בשנות ה80, הגישה האוניטריסטית טענה שלשני הצדדים יש אינטרסים משותפים. בהקשר זה, גידול מספרן של חברות בבעלות העובדים, שראינו בבריטניה מאז חקיקת החוק Finance Act 2014, הוא התפתחות מעניינת. חוקרים טוענים שאם לעובדים יש בעלות, יהיה להם גם כוח לעצב את עבודתם ולשפר את תנאי העסקתם. בהינתן יותר השפעה בצמרת היררכיית הארגון, יותר דמוקרטיה פנימית, וחלוקת רווחים יותר שוויונית, סביר שנראה שינוי משמעותי בחברה שעוברת לבעלות העובדים. אלא שחוקרים ביקורתיים פחות אופטימיים: האם בעלות העובדים היא רק דרך נוספת להסתיר את ההנחה האוניטריסטית של אינטרסים משותפים תוך העברת האחריות והסיכון על העובדים?. על בסיס ראיונות עם כ-20 שחקנים מרכזיים במגוון חברות בבעלות העובדים, אנחנו חוקרים את הדחפים למעבר לבעלות העובדים והשלכות המעבר עבור אלה שעובדים בארגון, כדי לענות לשאלה: האם אלטרנטיבה כזאת, דרך שינוי הנחת הייסוד של יחסי עובד-מעסיק, יכולה לעשות את מה שגישת ניהול משאבי אנוש לא הצליחה לעשות?
Jonathan Preminger is Senior Lecturer in HRM at Cardiff Business School and author of Labor in Israel: Beyond Nationalism and Neoliberalism (ILR Press, 2018). His research interests include employment relations, the sociology of work, and alternative organizations.


Dr Dimitrinka Stoyanova Russell Senior Lecturer in Management, Employment and Organisation Cardiff Business School
מבט השוואתי על אי שוויון מגדרי באיכות העבודה | גל ליפשיץ
איכות העבודה הינו מונח רחב המתייחס לתנאי העבודה והתגמולים הקשורים לעיסוקו של הפרט. מחקרים רבים מצביעים על כך שלאיכות העבודה השפעות מרבדות רבות. מחקר זה הינו מחקר השוואתי העוסק באי השוויון המגדרי באיכות העבודה, תוך התמקדות בהשפעה של מאפיינים מבניים של המדינה ושוק העבודה על אי השוויון. תיאורטית, המחקר מונע על ידי הטיעון שאיכות העבודה היא תוצר של הסדרים מוסדיים ומושפעת באופן דיפרנציאלי משינויים מאקרו-כלכליים. מרבית המחקרים הצביעו על הבדלים מגדריים באיכות העבודה, אך לא בחנו את ההקשר המבני של המדינה עם יחד עם הממד הטמפורלי. מכאן, ששאלת המחקר היא כיצד השיוך המגדרי של נשים משפיע על סיכוייהן לעבוד בעבודה באיכות גבוה, וכיצד דפוסים אלה משתנים בין מדינות ולאורך זמן. מחקר כמותני זה עושה שימוש בשלושה גלי סקר למדידת עמדות כלפי עבודה בתוכנית הסקר החברתי הבינלאומי (ISSP), המהווה מדגם מייצג נתונים אלה מבוססים על מדגמים מייצגים של עובדים ב-15 מדינות ולאורך כשלושה עשורים (כ-35,000 תצפיות). מערך המחקר עושה שימוש בניתוח היררכי הכולל את הרת והפרט ורמת המדינה בנקודות זמן שונות, המשתנים המאפיינים את המדינות נלקחו מ-ILO ו-OECD. הניתוח ההיררכי מאפשר לבחון אינטראקציה בין רמת המבנה ורמת הפרט ובכך חביון את השפעת מאפייני המדינה על הקשר בין מגדר לאיכות העבודה. הבחינה המשולבת תורמת לחקר נשים בשוק העבודה מכיוון שהיא מאפשרת חידוד של השפעה מבנית לצד בחינה של שינוי מגמות. בחינה של שינוי מגמות עשויה להיות מהותית לאור השינויים שחלו בתעסוקת נשים (Blau & Kahn, 2006), אך במקביל גם לאור השינויים חסרי התקדים שחלו במאפייני שוק העבודה בעשורים האחרונים (Kalleberg & Leicht, 202l) . ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שלנשים בממוצע איכות עבודה נמוכה מזו של גברים, אך גם להיבטים מבניים ומשלחי יד השפעה ניכרת על איכות העבודה של עובדות. האינטראקציה בין רמות הניתוח מראה כי גורמים מבניים משפיעים באופן דיפרנציאלי על עובדים ועובדות. למשל, ההשפעה החיובית של שיעורי ההתאגדות במדינה משמעותית יותר בשיפור איכות עבודתן של עובדות בהשוואה לעובדים.

גל ליפשיץ, דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בוגרת תואר ראשון ושני בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. תחום מחקרה הוא ריבוד ואי שוויון, ומתמקד בהיבטים ריבודיים של יוקרה חברתית ויציבות בשוק העבודה, ודירוג משלחי יד. עבודת התזה, בהנחיית פרופ׳ נח לוין אפשטיין ופרופ׳ סיגל אלון, עסקה הבדלים מגדריים בפרמיה להשכלה במונחי יוקרה תעסוקתית כפונקציה של תחומי לימוד.