top of page

מכשירים דיגיטליים כסוכנים חברתיים

קהילת סוציולוגיה דיגיטלית

יו"ר: ערן פישר

פרופ' ערן פישר, המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה.


Terra Ex Machina | Hagit Keysar and Ariel Caine

Jerusalem is a city famous for its walls. The walls of the old city, the infamous separation wall. Yet less known is an invisible wall that encapsulates the old city and its surroundings, centred on the Haram al-Sharif and spanning approximately 3km in diameter. This is what is known as a “Geofence”, a cylindrical digital barrier extending from the ground and to the skies, set to prevent drone flights into or take-offs within the area. The volume of this technologically restricted zone follows the geographic coordinates of an already present regulatory No-Fly-Zone (NFZ), enforced by the Israeli security apparatus for more than two decades. Nonetheless, the geofence is controlled and managed by the Chinese company DJI. In the eyes of the Israeli state, the corporate geofence is a sort of panacea. It attempts to give a definitive, albeit partial, answer to the contested question of sovereignty in this territory. Its technical invisibility and ‘remote neutrality’, allows it to sink below consciousness. Yet, as a navigational technology it has real-world effects - it reconstructs space in a machine-readable format. Territory altered by machines for machines. Terra ex machina.

חגית קיסר חוקרת ויוצרת תרבות חזותית ודיגיטלית, עוסקת בפוליטיקה של דטה, טכנולוגיות השתתפותיות ומדע אזרחי קהילתי ומלמדת על דטה פמיניסטי ואזרחי בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב. בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, סיימה בהצטיינות לימודים לתואר שני במחלקה לאנתרופולוגיה חזותית באוניברסיטת מנצ'סטר. מחקרה לדוקוטרט (המלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בחן את הפוטנציאל הפוליטי של פרקטיקות מיפוי השתתפותיות וצילום אוויר עצמאי בישראל/פלסטין.

Ariel Caine is a Jerusalem-born artist and researcher. His practice centres on the intersection of spatial (three-dimensional) photography, modelling and survey technologies, and their operation within the production of cultural memories and national narratives. Ariel is currently a Postdoctoral fellow at the ICI Berlin, undertaking his project “Architectures of the Sensed: Models as Augmented Sites for Resistance”. He received his PhD from the Centre for Research Architecture, Goldsmiths University of London where from 2016–21 he was a project coordinator and researcher at the Forensic Architecture Agency. In 2021–22 he received a postdoctoral research grant from Gerda Henkel Stiftung as part of the speculative cameras and post-visual security projects at Tampere University (Finland).


"אם המחשב עושה הכל, אז מה אני?" הבנית סוכנות יצירתית בעידן הטכנולוגי והפוסט מודרני - המקרה של האדריכלים והמעצבים | הדס נור

הרצאתי תעסוק באופן בו אדריכלים ומעצבים (מעצבי פנים ומעצבים תעשייתיים) מבנים את הסוכנות היצירתית שלהם לאור אתגרים מקצועיים שונים שייחודיים לתקופה הנוכחית של המודרנה המאוחרת אשר מאופיינת גם בהתפתחות טכנולוגית מואצת. בשדה הייצור התרבותי, הסוכנות היצירתית של השחקנים מהווה חלק מהותי מהגדרת זהותם האישית והמקצועית, ובעלת השפעה משמעותית גם על תפיסת המחברות שלהם. המחקר בוחן כיצד מבינים ומגדירים האדריכלים והמעצבים בעידן הנוכחי מהי יצירתיות וכיצד הם מנכיחים את הסוכנות היצירתית שלהם במסגרת עבודתם. זאת לאור העובדה שעבודתם כוללת אינטראקציות עם גורמים מקצועיים רבים המעורבים בתהליך הייצור בדומה למתואר ב"עולמות האמנות" (Becker 1982, 2008), וכן במסגרת עבודתם עם כלים טכנולוגיים מתקדמים. בנוסף בוחן המחקר למי הם מייחסים את תפקיד "מחבר היצירה" (authorship). בהתבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם שישים אדריכלים, מעצבי פנים ומעצבים תעשייתיים (כעשרים מכל פרופסיה), ותצפיות מעורבות בקורסים שונים ללימוד תוכנות תלת מימד מתקדמות בבתי ספר לעיצוב ואדריכלות, אציג כיצד האדריכלים והמעצבים נאבקים לשמר ולהנכיח סוכנות יצירתית במסגרת האתגרים הטכנולוגיים והמקצועיים העומדים בפניהם. אתאר כיצד הם מדגישים את יכולת הבחירה המקצועית שלהם בין האלטרנטיבות המרובות שמאפשרים הכלים הטכנולוגיים כיכולת שמפגינה סוכנות יצירתית בצד פרופסיונאליות. גישתם זו בולטת על רקע מחקרים שמתארים כיצד אפשרויות הבחירה המרובות בחסות אלגוריתמים עשויות להוביל דווקא לפגיעה ביכולת הבחירה ולתסכול (D’Angelo, J. D., & Toma, C. L. 2017). בנוסף אראה כיצד האדריכלים והמעצבים מקפידים לשמר ולהנכיח טכניקות עבודה מסורתיות כדי להפגין הביטוס פרופסיונאלי בצד סוכנות יצירתית. לבסוף אציג כיצד לאור האתגרים המקצועיים המאפיינים את העידן הנוכחי, תפיסת המחברות שלהם הינה תפיסה מורכבת ולעיתים בעלת סתירות פנימיות. זוהי תפיסה ייחודית בשדה הייצור התרבותי שבו היוצרים קשורים באופן בסיסי לתוצרים שלהם (כלומר, כאשר היצירה שלהם נתפסת כיצירה אישית) והמוניטין האישי נתפס כהון בעל ערך ((Leschziner 2007, כך שהבעלות על היצירה הופכת להיות חשובה במיוחד מבחינת הזהות האישית והמקצועית.


הדס נור הינה דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, בוגרת התואר השני לעיצוב משולב M.des מהמכון הטכנולוגי חולון (2016) ובוגרת בהצטיינות של התואר השני בסוציולוגיה מאוניברסיטת בר אילן (2019). מחקרה מתמקד בשדה הייצור התרבותי ובוחן הבנית סוכנות יצירתית בקרב מעצבים ואדריכלים לאור האתגרים של העידן הטכנולוגי והפוסטמודרני. הדס מלמדת קורסי עיצוב פנים במכללות להנדסאים ומתרגלת בקורסים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

SMART AND/OR JUST? Understanding Digital Urban Citizenship | Oren Yiftachel, Hagit Keysar, Erez Tzfadia and Regev Nathansohn

To date, urban studies have largely overlooked the rapid digitization of cities. Yet, there is little doubt that fundamental social change is in the making in most cities.  The paper builds on the concept of urban digital citizenship to ask:  Can there be a smart and just city? can digitization reduce inequality and displacement and promote social justice? For this end, the paper combines two conceptual lenses, namely, the digital and the just city. Within this framing, we conducted a theoretically informed study of the actual consequences of rapid digitization in the growing Beersheba metropolitan region, Israel. The city was recently declared the country's 'cyber capital', and the home of major military intelligence bases.  This has propelled the launching of 'Smart7' plan, and the establishment of an 'innovation district'. We report on the findings, which show that the impact on the city has been mixed: improving service delivery for most residents, but at the same time widened the digital divide and displaceabilities and spawned substantial privatization of control over services and data collection. In addition, entire minority population (the Bedouins) have been left 'off the net', causing increasing difficulties of access and connectivity. These findings point to difficulties in promoting both 'smart' and just city. On this basis, the lecture will conclude with a newly developed multidisciplinary research agenda, based on our preliminary studies on the DIEP impact of digitization. We shall outline the methodologies and frameworks for research into the making of urban digital citizenship. We argue that such a framework is needed  for understanding the new structural phenomenon, and is highly applicable for most social sciences, not the least urban sociology.

פרופ' אורן יפתחאל, פרופסור לחקר עירוניות וגיאוגרפיה פוליטית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חגית קיסר חוקרת ויוצרת תרבות חזותית ודיגיטלית, עוסקת בפוליטיקה של דטה, טכנולוגיות השתתפותיות ומדע אזרחי קהילתי ומלמדת על דטה פמיניסטי ואזרחי בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב. בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, סיימה בהצטיינות לימודים לתואר שני במחלקה לאנתרופולוגיה חזותית באוניברסיטת מנצ'סטר. מחקרה לדוקוטרט (המלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בחן את הפוטנציאל הפוליטי של פרקטיקות מיפוי השתתפותיות וצילום אוויר עצמאי בישראל/פלסטין.


פרופ' ארז צפדיה, מרצה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר.

ד"ר רגב נתנזון הוא אנתרופולוג (PhD מאוניברסיטת מישיגן, אן ארבור) וחבר סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. רגב חוקר ומלמד בתחומים של עירוניות דיגיטלית, אנתרופולוגיה חזותית, תקשורת שיתופית ומחקר אקטיביסטי


The Data Center Cannot Hold: Data Colonialism and the “Nimbus Project” | Alex Gekker and Dan Kotliar

Following the infrastructural turn in the social sciences, with its focus on the material and social practices, this paper offers to reexamine contemporary data colonialism by empirically exploring some of its most crucial infrastructural artifacts – data centers. Particularly, this paper explores six data centers currently built in Israel as part of "Project Nimbus" – a $1.2 billion tender offered by the Israeli government to move its computational infrastructure "to the cloud". The tender was won by Amazon Web Services (AWS) and Google Cloud, and has drawn considerable attention, both due to its high-cost and technical complexity; and due to attempts by these companies' workers to curtail the tech giants' involvement in Israel/Palestine on moral grounds. Power differentials are also present within Israeli society, as intimate governmental data will be processed and stored by foreign US companies. Based on thematic analysis of local journalistic sources, public officials’ documents, local planning authorities and the tender winners themselves, we delineate the concrete materialization of this cloud infrastructure. We show that the notion of data colonialism is complicated within project Nimbus, when lines blur in terms of whose data is colonized by whom, whose lands are used (and colonized) by these centers, and whose resources (predominantly electricity and water) will be used for their functioning. Thus, this paper offers a more granular understanding of data colonialism, and of the different actors and stakeholders involved in the creation and sustainment of this emerging global regime.

דן קוטליאר 2_edited.jpg

Alex Gekker is a Senior Lecturer at the Dan Department of Communication, Tel Aviv University. Beforehand, he was faculty at the New Media team of the University of Amsterdam. His research incorporates various aspects of digital media, primarily focusing on platforms and interfaces to analyse maps, surveillance assemblages, autonomous cars, videogame ecosystems and more. He published in New Media & Society, American Behavioral Scientist, Surveillance and Society, and Geoforum. He co-edited two Open Access books on mapping, one on temporality and the other on play.

Dan Kotliar is a lecturer at the department of Sociology, University of Haifa. His research explores the ties between algorithms and culture from a qualitative, critical perspective. His more recent projects include algorithmic production in Israel and Silicon Valley, Israeli surveillance firms, emerging data infrastructures, and the ties between AI, science, and startup culture. Kotliar has published in leading journals such as New Media & Society, Theory & Society, Science, Technology & Human Values, and others.

bottom of page