בין אלימות, הכפפה ושינוי: הייתכנו מהפכות מגדריות?
קהילת מגדר
במהלך העשורים האחרונים שאלת הידע הפכה לאחד ממוקדי המחקר המרכזיים בקרב חוקרות מגדר, כמו גם בקרב פעילות חברתיות. בכנס הנוכחי נבקש להמשיך דיונים שנערכו בקהילה במהלך השנים האחרונות תוך התמקדות בסוציולוגיה של שינוי. במסגרת נושא הכנס, אנו מבקשות להתמקד בשינויים בין דוריים המתחוללים ביחס לידע מדעי, אקדמי, פרופסיונלי, אקטיביסטי וחווייתי. בהקשרים אלו נבקש לבחון תהליכים ותנודות מגדריות בין דוריות מפרספקטיבות תיאורטיות, אמפיריות, אפיסטמולוגיות ומתודולוגיות ובהשלכות של שינויים אלה על חייהן של נשים במיקומים מובחנים. יתר על כן, ברוח המניפסט הפמיניסטי (2022) ולנוכח התמורות והשינויים החברתיים והטכנולוגיים שהכנס מבקש לדון בהם עולות גם בעיות רבות שאנו מבקשות להנכיח בדיון: עוני וחיים אנושיים מדולדלים, שינויי אקלים ומלחמות מתמשכות, מדיניות הגירה מפלה, ניצול במקומות עבודה ותנאי עבודה פוגעניים, העדר נגישות לדיור, גזענות מוסדית ונישול, דיכוי מגדרי ומיני הנתמך גם בשינויים חקיקתיים המצרים את האוטונומיה של נשים.
יו"ר: טל מלר
ד"ר טל מלר, המכללה האקדמית צפת. מחקרי מתמקדים בנושא של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל יחסים משפחתיים ושוק עבודה. במחקרי האחרונים אני בוחנת תהליכי התמקמות של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל בעלות השכלה אקדמית וללא השכלה אקדמית, המנהלות מו"מ - מול מבנה הזדמנויות התעסוקה ומול רשויות הרווחה, לחציית גבולות לאומיים-מרחביים-ומגדריים על מנת להרחיב את מבנה ההזדמנויות הנגיש להן, לאתגר שייכות ואי-שייכות ולהרחיב את השליטה במשאבים חומריים.
ידועות מלחמה: מדעניות, חוקרות ו"פליטות אחרות" | טל ניצן
המלחמה המתחוללת באירופה בימים אלה מאפשרת לנו להתבונן - ממרחק בטוח - בחוויות הפליטות של (בעיקר) נשים ממיקומים חברתיים שונים. במקביל לחוויות של נשים שספגו פגיעות פיזיות ישירות ומתמודדות, כפליטות ארעיות, עם אובדן וטראומה, ניתן לזהות גם "סיפורים קלים יותר," ביניהם מקרים של נשים חוקרות ומדעניות שהצליחו "לעזוב בזמן," לקבל תמיכה אקדמית במוסדות אירופאים שונים ו"להמשיך לקיים חיים נורמליים." התנסות זו מהדהדת "סיפורים קלים יותר," של שופטות, אמניות, חוקרות, אקטיביסטיות וספורטאיות שהצליחו לפני שנה "לעזוב בזמן," את אפגניסטן ולמצוא מקלט זמני או חיים חדשים במדינות אירופה ובצפון אמריקה.
טל ניצן היא חוקרת עמיתה במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית והרכזת אקדמית של פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, סכסוכים ויישובם. היא מלמדת בתוכנית המוסמך ללימודי מגדר ומגוון ובמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וחברה בועדה המארגנת של האגודה ללימודים פמיניסטים. בין תחומי העניין והמחקר שלה אקטיביזם פמיניסטי, היבטים מגדריים של סכסוכים, והמתח בין תיאוריה ופרקטיקה העומד במכרז שינויים חברתיים, ברמה המקומית והטרנס לאומית.
הערך של הפעלת חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת החלטות במדינה- מקרה בוחן חלוקה מגדרית של הטבות ב"עין" על חינוך ובריאות | יפית אלפנדרי
בנייר מודגשת חשיבות ניתוח מדדים מאקרו כלכליים במשק במבט מגדרי והשפעתם על תמונת השוויון בחברה. במחקר מוצג מקרה בוחן של חלוקת ההטבות הממשלתיות ב"עין" בתחומי הבריאות והחינוך והדגמה של פילוח ההטבות לנשים וגברים בכלל ולפי רמה סוציואוקונומית בפרט. המאמר יעורר חשיבה מחודשת לגבי ההטיות וההשפעה על שוויון מגדרי הנובעים משיטת החלוקה להנגשת שירותים ציבוריים כשנעדרת ההסתכלות המגדרית, הג'נדר מיינסטרימינג, משיח הזה. לניתוח המוצג במאמר יש מקום נרחב בהבנת החסמים והאתגרים שעומדים בפני נשים בעולם בכלל ובשוק העבודה בפרט.
יפית אלפנדרי, בעלת נסיון של שני עשורים בניהול בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכולל איסוף, עיבוד, ייצור והפצת נתוני ליבה של רמת חיים ועוני והובלת פרוייקטי מדידה והערכה יישומיים בנושא שוויון מגדרי, גיוון תעסוקתי ושוק העבודה. בעלת שני תארים ראשונים, סוציולוגיה וספרות מבר אילן וכלכלה מהאוניברסיטה הפתוחה. תואר שני במדיניות ציבורית במסלול מחקרי, מאוניברסיטת תל אביב.
“Our work is built on invisible work”: Invisible work in the labor market and the gender wage gap | Amit Kaplan, Shimrit Slonim and Gal Lifshitz
Given the consistency of the gender wage gap in the contemporary labor market in most OCED countries, ample previous studies offer several theoretical explanations. In the current research, we aim to contribute to this large body of literature by offering the concept of “invisible work at work”, that is, work that is neither defined nor recognized as labor and is not compensated as such, as another mechanism for explaining the gender wage gap. Specifically, we ask what is the relationship between performing invisible work at work, and wages, and how does gender affect this relationship? We used mixed-method sequential analysis to answer our research questions. First, we conducted (between January 2017–May 2018) 12 group interviews of employed women and men of varied socioeconomic positions in Israel, which revealed four types of invisible work practices in the workplace: invisible teamwork, invisible physical care work, invisible emotional labor, and invisible administrative work. Based on this knowledge, we designed a questionnaire and distributed it through a survey to a representative sample of the Israeli labor force (n = 965), to examine the relations between invisible work practices and wages. Regression analysis shows that three out of four types of invisible work in the workplace are related to both women’s and men’s wages, after controlling for variables considered important in the gender wage gap literature (such as education and occupation). Specifically, we found that invisible physical care work is associated with lower pay for both women and. Conversely, invisible emotional labor and invisible administrative work reward men who perform it more than it rewards women. Our findings indicate that not only do women perform invisible work in the workplace to a greater extent than men, but the relationships between performing invisible work and wages are gendered.
ד"ר עמית קפלן (דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, 2010) היא מרצה בבית הספר לממשל וחברה, המכללה האקדמית תל אביב יפו. במוקד העניין המחקרי שלה עומדים נושאים של משפחה, עבודה, מגדר ומדיניות רווחה. בגין עבודתה זכתה ד"ר קפלן בפרסים ומלגות כגון מלגת מחקר מהאגודה הישראלית לקרנות מחקר וחינוך, מלגה ע"ש פרופ' יונתן שפירא, מלגת מכון הורוביץ לחקר חברה וכלכלה, מלגת המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש דוד הורוביץ, מלגת קרן CHUTICK והפורום ללימודי נשים עם NCJW.
שמרית סלונים פרנקו בוגרת תואר שני בהצטיינות בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת״א עם התמחות בסקרי דעת קהל. תחומי המחקר שלה מתמקדים בין השאר במגדר ואתניות בשוק העבודה, בעבודת התיזה שלה בחנה את השתלבותן של נשים ערביות פרופסיונאליות ברוקחות קהילתית בישראל. ב- 6 השנים האחרונות עבדה כחוקרת בחברות כמו Key Impact Consulting, סאפיו מחקר ופיתוח ומרכז שוות לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר. כיום - חוקרת ומעריכת תוכניות מובילה ומנהלת פרויקטים מחקריים בתחום החברה והחינוך במרכז לטכנולוגיה חינוכית.
גל ליפשיץ, דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בוגרת תואר ראשון ושני בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. תחום מחקרה הוא ריבוד ואי שוויון, ומתמקד בהיבטים ריבודיים של יוקרה חברתית ויציבות בשוק העבודה, ודירוג משלחי יד. עבודת התזה, בהנחיית פרופ׳ נח לוין אפשטיין ופרופ׳ סיגל אלון, עסקה הבדלים מגדריים בפרמיה להשכלה במונחי יוקרה תעסוקתית כפונקציה של תחומי לימוד.
נשים ערביות-פלסטיניות המצויות בחובות עקב אלימות כלכלית | רג'דה אלנאבולסי, טל מלר ומירי ברנשטיין
חובות הם חלק מההתנהלות הכלכלית של בני האדם. עם זאת, רק בעשורים האחרונים החלה תופעה זו לקבל הכרה כבעיה חברתית וכסוגיה מחקרית. המחקר הנוכחי בוחן את סוגית חובות כפויים (('Coercive debt' כחלק ממנעד רחב לתופעות אלימות מגדרית-כלכלית שחוות נשים ערביות-פלסטיניות בישראל המושתים עליהן מצד בן-זוג או בן-זוג לשעבר ובני משפחה אחרים. רוב המחקרים שעסקו עד כה באלימות מגדרית שחוות נשים ערביות-פלסטיניות בישראל מתמקדים בביטויים של אלימות פיסית, מינית, ופסיכולוגית- אלימות כלכלית מופיעה יחד עם ביטויי אלימות אלה או באופן עצמאי. 'חובות כפויים' מושתים על נשים כחלק ממערכות יחסים אלימות שמטרתן לשמור על כוח ושליטה ומבלי שהן יהיו מעורבות ביצירת החובות או מבלי שיוכלו להשתחרר מהם בגלל מצבי אלימות מקבילים ובשל שוליותן. תופעת ה'חובות הכפויים' מוכרת כיום בעולם כבעיה חברתית המגבירה עוני והדרה כלכלית. המושג 'הדרה כלכלית' שנקשר למצב של חובות, מתאר מצב שבו נמנעת מנשים גישה לשירותים פיננסיים שונים: חשבון בנק, חסכונות, אשראי והלוואות, או ששירותים אלו ניתנים במחירים פסיכו-סוציאליים או כלכליים גבוהים מאוד. לחיים בחוב השלכות פסיכו-סוציאליות רבות, בין היתר פגיעה בבריאות המנטלית והפיזית של החייבת, בחיי המשפחה וצמצום מרחבי חיים מרכזים. כל אלו מעידים על פגיעה רב-ממדית בנשים העלולה להוביל למצבי סיכון ודחק, לבודד נשים -כשהיא מקשה על היכולת של נשים להיחלץ ולהשתחרר מהפוגע גם לאחר הפרידה. ההרצאה מבוססת על מחקר איכותני של ראיונות עומק חצי-מובנים עם נשים ערביות-פלסטיניות הנתונות בחובות ומשלב ניתוח תוכן של מקרים משפטיים. מטרתו של המחקר להעמיק את הידע בנוגע לנשים ערביות-פלסטיניות בישראל המתמודדות עם חובות תוך הבנת הקשיים והחסמים הייחודיים להן במצב זה וכן להציע שורה של המלצות פרקטיות למעצבי מדיניות: מחוקקים ושרים, הנהלות הבנקים; ואנשי מקצוע שונים: עו"סים, בנקאיים ועובדי רשויות מוניציפאליות. זאת לשם יצירת פתרונות מעשיים (מיצוי זכויות, קביעת מדיניות תומכת לסייע לשורדות אלימות, הסדרה משפטית הולמת) שיקלו על שיקום נשים אלה המצויות בחובות ואף מגיעות להליכי חדלות פירעון. כמו גם פיתוח תכניות התערבות לקידום אוריינות פיננסית בקרב נערות ונשים.
ד"ר רג'דה אלנאבולסי, היא מרצה מן המניין במרכז האקדמי רופין במחלקה לעבודה סוציאלית וממונה על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנאט הסטודנטים. חוקרת נושא אלימות כלפי נשים, צעירות ונערות ערביות-פלסטיניות בישראל, נשים מקבוצות אתניות שונות ובהקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי. חוקרת ומקדמת נושא: הסתגלות והצלחה של סטודנטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה, והנגשת השכלה על תיכונית בקרב צעירות במצבי שוליים. מחקריה בנושא גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים בישראל ובמערכת החינוך בישראל פורסמו בשני ספרים בשלוש שפות בהוצאת "אחותי".
ד"ר טל מלר היא סוציולוגית ותחומי ההתמחות שלה הן נשים ערביות בישראל תוך דגש על בחינת יחסים משפחתיים ויחסי מגדר. הדוקטורט שלה התמקד באימהות יחידניות פלסטיניות אזרחיות ישראל ומאז הרחיבה את מחקרה למבנים משפחתיים עכשוויים בחברה הפלסטינית בישראל, אלימות כלכלית, נשים פלסטיניות בשוק העבודה ותהליכי עיור בקרב משפחות פלסטיניות בישראל.
עו"ד מירי ברנשטיין, היא מנהלת הקליניקה לעריכת דין קהילתית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. במסגרת הקליניקה היא מסייעת, פרו בונו, לאנשים המצויים בחובות. מירי היא עורכת דין מנוסה המתמחה, בין היתר, בתחום החובות ודיני חדלות הפרעון וכן הינה בוגרת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. טרם עבודתה במרכז האקדמי עבדה מירי בשדולת הנשים שם ניהלה את הקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה, וכן במרכז רקמן לקידום זכויות נשים באוניברסיטת בר אילן שם עבדה ביחידה לקידום מדיניות וחקיקה.
המהפכה הרב-יקומית (pluriverse):היגיון האם כמהפכת נגד לכלכלה הפטריארכלית והמערבית | אראלה שדמי
מול המהפכה הטכנולוגית פועלת מתחת לרדאר המהפכה הרב-יקומית (pluriverse): לא עוד יוניברס אחד, מערבי, שמשליט את עיקרון הפיתוח על אומות הדרום הגלובלי ועל הנשים אלא קיום בו זמני של עולמות רבים. זהו מושג האוצר בתוכו רשימה ארוכה של דרכים לטרנספורמציה של העולם והחשיבה ובכלל זה. במסגרת חשיבה זו, אני מציעה להכיר בהיגיון האם כאחת האפשרויות של העולם רב-היקומים הזה. האימהות היא כמובן מושג נדיר למדי בחשיבה כלכלית והיא מאתגרת את המערכת המערבית, הפטריארכלית והקפיטליסטית. היגיון האם מובן רק על ידי חשיבה מחוץ לקופסה, כלומר, מחוץ לפטריארכיה ולהשקפה מערבית. זה אומר לפחות שני דברים: ראשית, מחוץ לפרדיגמת הבורסה, שמובילה אותנו ישירות לכלכלת המתנות — כלכלה הפועלת לצד אך מעולם לא מוכרת על ידי כלכלת החליפין. שנית, מחוץ לקופסה פירושו גם מחוץ למבנה החברתי והידע המערבי — וזה מוביל אותנו למטריארכות בעבר ובהווה, ללימודי מטריארכיה מודרנית וללימודים ילידיים. מקורות אלה מעלים את האפשרות למבנה חברתי אלטרנטיבי שנוסד על ערכים אימהיים, רוחניות וקיום. כך, איננו צריכים לקבל את הקפיטליזם, יחסי החליפין, האינדיבידואליזם, המדינה והמשפחה הגרעינית כתנאים בלתי נמנעים. במקום זאת, היגיון האם מציעה מושגים כמו שיתוף ומתן מתנות וביזור של מוצרים חומריים וחברתיים כדי לאזן מחדש מערכות יחסים באמצעות מוכוונות לצרכי האחר, חיים קהילתיים של יחידים חופשיים ומחוברים, חיבורים וקדושה של כולם, בני אדם ולא אנושיים כאחד. במילים אחרות, אם אנחנו מגדירות מחדש מה זה אומר להיות אנושי ואת המודלים של התנהגות חברתית, בסופו של דבר אנחנו מגיעות לצורה של חברה המתאימה לבני אדם ולטבע.
ד"ר אראלה שדמי היא אקטיביסטית למען נשים, שלום, מזרחים ושינוי חברתי; חוקרת נשים ופמיניזם. הייתה ראש התוכנית ללימודי נשים במכללת בית ברל. הקימה, יחד עם אחרות, את "קול האישה" – מרכז פמיניסטי בירושלים, ואת תנועת השלום "האם החמישית". פועלת כיום להגברה הנראות ולפיתוח של קהילות אקולוגיות-מטריארכליות. שדמי היא קרימינולוגית המתמחה בניתוח ביקורתי של משטרה ושיטור.