אי שוויון מתהווה והתפתחות בגיל הרך
מחקרים רבים ביססו את הטענה כי הגיל הרך הוא תקופה קריטית להתפתחות הילד, במהלכה הוא רגיש במיוחד להשפעות סביבתיות. ילדים הנולדים למשפחות מרקע סוציואקונומי שונה מתחילים את חייהם בנקודות פתיחה שונות, וכבר בגיל שנה וחצי ניתן לזהות פערים משמעותיים ביניהם ברמת ההתפתחות, פערים אשר הולכים ומרחיבים לאורך החיים. ניתן לטעון, כי הריבוד החברתי מתהווה בגיל הרך ואף לפניו, במהלך ההיריון, וקיימות עדויות כי הדרכים האפקטיביות ביותר לצמצם אי שוויון הן אלו אשר מנסות לטפל בו בראשית החיים. המושב המוצע מתמקד בהיבט זה של אי השוויון, ומציג מחקרים המאירים מזוויות שונות את הקשר בין רקע המשפחה בגיל הרך לתוצאות שונות של הילדים. בכך, מופנה זרקור אל זירה תוססת זו, המעסיקה חוקרים וקובעי מדיניות רבים ברחבי העולם. המחקרים מסתכלים על אי שוויון בגיל הרך במבט מאקרו "מלמעלה", תוך בחינת מדיניות הקשורה לגיל הרך, וכן "מלמטה", אל תוך הנעשה בתא המשפחתי. רמות מחקר שונות אלו משלימות אחת את השניה שכן הן משקפות את הזירות המרובות בהם נוצרים ומתגבשים הפערים הגדולים בין ילדים המגיעים מרקע שונה. כמו כן, משקף המושב את העובדה כי העיסוק באי שוויון בגיל הרך הוא אינטרדיסציפלינארי, ומכיל מחקרים מתחום הסוציולוגיה של הריבוד כמו גם מחקרים המגיעים מדיסציפלינות משיקות - חינוך וכלכלה – המתחברים יחד לתמונה מעוררת מחשבה (או דאגה) על אי שוויון בגיל הרך בישראל.
יו"ר: יוסי שביט
יוסי שביט הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא חוקר אי שוויון השכלתי ויחסים אתניים בישראל. הוא ראש היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
הכנסה משפחתית בגיל הרך ובמהלך הילדות והישגים לימודיים | דנה שי ויוסי שביט
מחקר זה בוחן את ההשפעה של הכנסה משפחתית לאורך חייהם של ילדים – החל מהשנה שקדמה ללידה ועד גיל 11 – על הישגיהם הלימודיים בבית הספר היסודי. המחקר מבוסס על קובץ נתונים אדמיניסטרטיביים שהופק על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורכי המחקר עבור ילידי הארץ בשנים 2000–2002 ו-2004–2005. הקובץ כולל מידע על מצב ההכנסה המשפחתית מעבודה עבור כל שנה משנות חיי הילד ואף בשנה שקדמה ללידתו. לנתונים אלה צורפו נתונים על הישגים במבחני מיצ""ב בכיתה ה' (מיצ""ב — מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית). הממצאים מראים כי השתייכות לקצה התחתון של התפלגות ההכנסה המשפחתית באלף הימים הראשונים לחיים משפיעה באופן שלילי ומובהק סטטיסטית על הישגים לימודיים עתידיים, גם בפיקוח על הכנסה משפחתית בשלבים מאוחרים יותר בחיים ועל משתנים חברתיים־דמוגרפיים נוספים דוגמת השכלת הורים, גודל המשפחה, מגדר, לאום ומשקל לידה. כתמונת מראה, נמצא גם כי השתייכות לקצה העליון של התפלגות ההכנסה המשפחתית באלף הימים הראשונים לחיים משפיעה באופן חיובי ומובהק סטטיסטית על הישגים של תלמידים בכיתה ה'. להכנסות משפחה בגילים מאוחרים יותר אין, בדרך כלל, השפעה כזו, למעט להכנסה בסמוך לביצוע מבחן ההישגים. ממצאים אלה מאירים את חשיבות המצב הכלכלי של משפחות באלף הימים הראשונים בחייו של הילד, תקופה הנחשבת קריטית ביותר להתפתחות ולעיצוב מהלך חיי הפרט. ממצאים אלה מקבלים משמעות נוספת נוכח שיעורי העוני הגבוהים בקרב ילדים ואי השוויון בין מעמדות בישראל, שעשויים להסביר בתורם את אי השוויון הניכר בהישגים לימודיים בין תלמידים בישראל.
דנה שי היא דוקטורנטית שלב ב' בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. היא גם חוקרת ביוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. דנה היא רכזת מערכת של כתב העת "סוציולוגיה ישראלית" ורכזת הכנס ה-54 של האגודה הסוציולוגית הישראלית באוניברסיטת תל אביב.
.png)
יוסי שביט הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא חוקר אי שוויון השכלתי ויחסים אתניים בישראל. הוא ראש היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
Short and Long-Term Effects of Universal Preschool: Evidence from the Arab Population in Israel | Analia Schlosser, Elad DeMalach and Tatiana Baron
We estimate the short and long-term effects of universal preschool education by analyzing the impact of the Israeli Preschool Law, which mandated the provision of public preschool for ages 3 and 4 since 2000. We focus on the Arab population, who were the main beneficiaries of the first phase of the implementation of the Law, and exploit exogenous variation in universal preschool provision across localities due to the Law’s gradual implementation. Our difference-in-differences research design compares between cohorts of children in treated localities before and after the Law introduction relative to equivalent cohorts in comparison localities. We find that individuals benefited from the provision of universal preschool along various dimensions: their academic performance in elementary, middle school, and high school improved significantly, and their post-secondary enrollment rates increased substantially. We also find beneficial effects of universal preschool on additional outcomes, such as a reduction in juvenile delinquency among boys and a decline in early marriage among women. These findings highlight the benefits of providing universal preschool education for disadvantaged communities.
ד"ר אנליה שלוסר הינה מרצה בכירה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, עמיתת מחקר בקבוצות הבינלאומיות IZA, CESIfo, CEPR וראש המכון למדידת אפקטיביות של תכניות ממשלתיות. תחומי המחקר העיקריים שלה הם כלכלת חינוך, כלכלת עבודה וכלכלת פיתוח ומחקריה מתפרסמים בכתבי עת מובילים בכלכלה. את ההתמחות הבתר־דוקטורלית עשתה באוניברסיטת פרינסטון, ארצות הברית. בעלת תואר שלישי בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
אלעד דה מלאך, כלכלן באגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל, ודוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. בעבודתו חוקר תחומים של כלכלת חינוך, עבודה, החברה הערבית ומגזר ההייטק.
ד"ר טטיאנה ברון, מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון. המחקרים שלה עוסקים באי-שוויון וגם בניהול אופטימלי של מגפות. טטיאנה בעלת תואר שלישי בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
הקשר בין עקה הורית לזמן מסך של ילדים צעירים בזמן סגר הקורונה | יעל נבון
מחקר זה עוסק בשימוש של ילדים צעירים במסכים בסגר הקורונה הראשון בישראל באביב 2020. שימוש במסכים עלול לגרום לעיכוב בהתפתחות האופטימלית של ילדים צעירים. במחקר ביקשנו להשיב על שלוש שאלות: האם יש קשר בין מידת השימוש במסכים אצל ילדים למידת העקה הפסיכולוגית של הוריהם? האם שימוש במסכים בקרב ילדים צעירים בזמן הסגר היה נפוץ יותר בשכבות חברתיות-כלכליות נמוכות בהשוואה לשכבות גבוהות? ומה הקשר בין העקה הפסיכולוגית שחוו הורים בתקופה זו למאפייניהם החברתיים-כלכליים? שאלות אלו נבחנו על בסיס נתונים שנאספו בסקר אינטרנטי של הורים לילדים צעירים שנערך בישראל בזמן סגר הקורונה הראשון. תוצאות המחקר מלמדות שהשימוש במסכים בקרב ילדים צעירים גדל עם התגברות העקה של הוריהם, ושהן רמות השימוש של הילדים במסכים והן רמות העקה ההורית בעת הסגר היו גבוהות יותר בשכבות חברתיות-כלכליות נמוכות.
ד"ר יעל נבון היא חוקרת בכירה ביוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. סיימה תואר שני ושלישי בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, ותואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. חקרה את הקשר בין מאפייני אחאות והישגים לימודיים בישראל וכן היבטים שונים של הכשרת מורים והתמדתם במקצוע. כיום מתמקדים מחקריה בגיל הרך, למשל הבדלים בזמני המסך בין ילדים ממשפחות מרקע סוציואקונומי שונה בזמן סגרי הקורונה והקשר בין מאפייני השימוש במסגרות לימוד בגיל הרך להישגים לימודיים בהמשך החיים.
דפוסי בילוי זמן ובעיות התנהגות של ילדים בגיל הרך בזמן סגרי הקורונה והקשר שלהם לרקע סוציואקונומי ולרמת החרדה והדאגות הכלכליות של ההורים | אלדד אביב, כרמל בלנק, שני שביד ויעל נבון
ידוע כי מעמד סוציואקונומי של המשפחה בגיל הרך, ובפרט עוני, קשור להתפתחות ולהישגים עתידיים של הילדים בהמשך החיים, כאשר המנגנונים דרכם מתווך קשר זה רבים ומגוונים. מחקרים רבים התמקדו בהבדלים סוציואקונומיים בין משפחות בהקראת ספרים ובצפיה במסכים של ילדים, עקב הקשר של שני דפוסי בילוי זמן אלו להישגי הילדים – קשר חיובי במקרה של ספרים, ושלילי במקרה של צפיה במסכים. בנוסף, הצטברו בשנתיים האחרונות עדויות מחקריות בנוגע להשפעות השליליות של משבר הקורונה והסגרים הממושכים על היבטים שונים בחיי המשפחה, אך ההקשר הסוציואקונומי עדיין לא נחקר מספיק בישראל. המחקר הנוכחי התמקד בהקראת ספרים, צפיה במסכים וכן בבעיות התנהגות של ילדים בגילי שנה עד שבע, בזמן סגרי הקורונה, והקשר שלהם לרקע הסוציואקונומי של המשפחה ולרמות החרדה והדאגות הכלכליות של ההורים. הנתונים למחקר מתבססים על סקר אינטרנטי שהועבר לכ-1,300 הורים לילדים בגיל הרך בזמן סגרי הקורונה השני והשלישי. שיטת הניתוח היתה רגרסיה לינארית, לניבוי כמות הקראת הספרים וזמן הצפיה במסך הממוצעים ביום, וכן לניבוי בעיות התנהגות של הילדים בהשוואה לימים שלפני הסגר. ממצאי המחקר מצביעים על כך שבאופן עקבי, הקשר המוכר בין רקע סוציואקונומי להקראת ספרים וצפיה במסכים, מתווך על ידי רמות החרדה והדאגות הכלכליות של ההורים. לאחר פיקוח על משתנים אלו, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין משפחות בעלות הכנסה שונה או רמות השכלה שונות של ההורים. גם בנוגע לבעיות התנהגות, הדאגות הכלכליות של ההורים היו המנבא העיקרי. המחקר מסתיים בדיון על המנגנונים המקשרים בין מיצב סוציואקונומי של המשפחה בגיל הרך להתנהגות וכן להישגי הילדים.
אלדד אביב, תלמיד שנה ג' במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין. לומד בתכנית המצטיינים "אלונים" וגר בירושלים.
ד"ר כרמל בלנק היא חברת סגל במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין וחוקרת ביוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. תחום המחקר המרכזי שלה הוא אי שוויון בחינוך, מהגיל הרך ועד להשכלה גבוהה.
שני שביד, סטודנטית לתואר ראשון, המחלקה למדעי ההתנהגות, המרכז האקדמי רופין.
.jpeg)
ד"ר יעל נבון היא חוקרת בכירה ביוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. סיימה תואר שני ושלישי בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, ותואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. חקרה את הקשר בין מאפייני אחאות והישגים לימודיים בישראל וכן היבטים שונים של הכשרת מורים והתמדתם במקצוע. כיום מתמקדים מחקריה בגיל הרך, למשל הבדלים בזמני המסך בין ילדים ממשפחות מרקע סוציואקונומי שונה בזמן סגרי הקורונה והקשר בין מאפייני השימוש במסגרות לימוד בגיל הרך להישגים לימודיים בהמשך החיים.
קריא ת ספרים לילדים בבית מהינקות ועד גיל תשע: הבדלים חברתיים -כלכליים | דורית ארם ותם קרויטורו כהן
קריאת ספרים לילדים בגיל הרך היא חלק בלתי נפרד מהאינטראקציה השגרתית המתקיימת בחברה המערבית בין הורים לילדיהם ושכיחות קריאת ספרים קשורה להתפתחות שפה וניצני אוריינות כמו גם להתפתחות רגשית חברתית. הרוב המוחלט של המחקרים על קריאת ספרים לילדים נעשו על טווח צר יחסית של גילים (2-6) והם לא כללו התייחסות למטרות ההורים בהקשר של קריאת ספר. המחקר הנוכחי בחן כיצד משתני רקע משפחתי קשורים למאפייני קריאת ספרים משותפת בבית לילדים על ידי הוריהם במהלך הילדות. במחקר השתתפו 325 אימהות לילדים בגילי שנה עד תשע שחולקו לארבע קבוצות גיל (1-3, 3-5, 5-7, 7-9). האימהות התבקשו לענות על מקבץ של שאלונים לדיווח עצמי שעסקו בקריאת ספרים בבית. מרבית האימהות דיווחו שהן קוראות לילדיהן לפני גיל חצי שנה, והגיל השכיח לדיווח על סיום קריאה קולית לילדים הוא 6-7. לילדים ממיצב חברתי-כלכלי גבוה יותר (לפי השכלת אם ואב) מקריאים יותר ספרים מאשר לילדים ממיצב נמוך, וגם היקף המשרה (אם ואב) קשור חיובית לקריאת ספרים לילדים. מעבר למיצב חברתי-כלכלי, אימהות קוראות יותר לילדים בכורים מאשר לילדים הצעירים במשפחה, והמטרה החשובה ביותר לאימהות בקריאה לילדן היא חיזוק הקשר עמו. ממצאי המחקר מלמדים כי אימהות ערות לחשיבות של קריאת ספרים לילדיהן והן מתחילות לקרוא להם מינקות. עם זאת, גם בתחום זה בולטת המשמעות של המיצב החברתי-כלכלי. יש מקום להדריך הורים ממיצב חברתי כלכלי נמוך בדבר חשיבות הקריאה לילדים וליצור עבורם הזדמנויות קריאה לילדיהם ביום יום (לדוגמה, בגנים, במתנס, בספריה).
פרופ' דורית ארם היא פרופ' מן המניין וראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקרה מתמקד בהבנת מקומו של תיווך המבוגרים בהתפתחותם של ילדי גן וקידומו. היא חוקרת הורות על פי מודל "מחומש ההורות", בוחנת אינטראקציות של מבוגרים עם ילדים, ומעריכה את משמעותן להתפתחות הרגשית-חברתית של הילדים.
הגב' תום קרויטורו בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל אביב. היא יועצת חינוכית בחטיבת ביניים "אהבה". בית הספר “אהבה” נמצא במתחם כפר הילדים והנוער "אהבה" בכפר ביאליק, ותלמידיו חוסים בפנימייה.
