ידוע כי מעמד סוציואקונומי של המשפחה בגיל הרך, ובפרט עוני, קשור להתפתחות ולהישגים עתידיים של הילדים בהמשך החיים, כאשר המנגנונים דרכם מתווך קשר זה רבים ומגוונים. מחקרים רבים התמקדו בהבדלים סוציואקונומיים בין משפחות בהקראת ספרים ובצפיה במסכים של ילדים, עקב הקשר של שני דפוסי בילוי זמן אלו להישגי הילדים – קשר חיובי במקרה של ספרים, ושלילי במקרה של צפיה במסכים. בנוסף, הצטברו בשנתיים האחרונות עדויות מחקריות בנוגע להשפעות השליליות של משבר הקורונה והסגרים הממושכים על היבטים שונים בחיי המשפחה, אך ההקשר הסוציואקונומי עדיין לא נחקר מספיק בישראל. המחקר הנוכחי התמקד בהקראת ספרים, צפיה במסכים וכן בבעיות התנהגות של ילדים בגילי שנה עד שבע, בזמן סגרי הקורונה, והקשר שלהם לרקע הסוציואקונומי של המשפחה ולרמות החרדה והדאגות הכלכליות של ההורים. הנתונים למחקר מתבססים על סקר אינטרנטי שהועבר לכ-1,300 הורים לילדים בגיל הרך בזמן סגרי הקורונה השני והשלישי. שיטת הניתוח היתה רגרסיה לינארית, לניבוי כמות הקראת הספרים וזמן הצפיה במסך הממוצעים ביום, וכן לניבוי בעיות התנהגות של הילדים בהשוואה לימים שלפני הסגר. ממצאי המחקר מצביעים על כך שבאופן עקבי, הקשר המוכר בין רקע סוציואקונומי להקראת ספרים וצפיה במסכים, מתווך על ידי רמות החרדה והדאגות הכלכליות של ההורים. לאחר פיקוח על משתנים אלו, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין משפחות בעלות הכנסה שונה או רמות השכלה שונות של ההורים. גם בנוגע לבעיות התנהגות, הדאגות הכלכליות של ההורים היו המנבא העיקרי. המחקר מסתיים בדיון על המנגנונים המקשרים בין מיצב סוציואקונומי של המשפחה בגיל הרך להתנהגות וכן להישגי הילדים.

אלדד אביב, תלמיד שנה ג' במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין. לומד בתכנית המצטיינים "אלונים" וגר בירושלים.